דיון בכנסת: הצעת חוק מסחר האלקטרוני - מפוקפק?
ביקורת קשה הוטחה בוועדת המשנה לאינטרנט על הצעת החוק, שאמור להסדיר שימוש במסמכים אלקטרוניים בפעילות מסחרית, ואת אחריות ספקי שירות על תכנים המתפרסמים בהם
"זה לא חוק ראוי אלא שעטנז חוקתי שהגניבו לתוכו נושאים שלא ממין העניין המסחרי. זו גזירה שלא ניתן לעמוד בה, לא מבחינה חברתית ולא מבחינה טכנולוגית".
הביקורת הקטלנית הזאת על הצעת החוק הממשלתית להסדרת המסחר האלקטרוני (PDF), אותה הביע ד"ר יעקב הכט, חוקר עצמאי של התרבות הדיגיטלית, גררה היום את ועדת המשנה לאינטרנט של הכנסת לעימות חריף בין היו"ר ח"כ מיכאל איתן (ליכוד) למשרד המשפטים.
הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה לפני כחצי שנה, מטרת החוק, על פי הניסוח הממשלתי, היא הסדרת השימוש במסמכים אלקטרוניים במהלך פעילות מסחרית, קביעת חזקות לעניין משלוח וקבלה של מסרים אלקטרוניים והגבלת האחריות האזרחית של הספקים בשל מתן שירותי אינטרנט וחובתם לשמור על הסודיות של פרטי מפיץ המידע ברשת.
איתן תמך בהכט והציע להשמיט את המילה "מסחר" ולשנות את שם החוק לחוק המסמכים האלקטרונים. נציגת הממשלה, עו"ד תמר קלהורה, נעלבה ונסחפה להטיח כלפיו בהרמת קול שעמדתו נובעת מבורות.
איתן והכט לא היו לבד. הצטרפו אליהם עורך הדין אמיר ואנג, נציג מיקרוסופט ופרטנר תקשורת, ושאול שרצר מענף הקולנוע שבארגוני זכויות היוצרים. ואנג אמר כי החוק מיותר ואפשר היה להסתפק בתיקון חוק החוזים במקום להסתבך ב"טכניקה מוזרה" שסופה הטעיה בכותרת המסחרית כאשר הוראות החוק יחולו גם על המדינה והגופים הציבוריים. שרצר הצביע על הסעיפים שמסירים מספקי האינטרנט את האחריות להפרת זכויות יוצרים ועבירות אחרות, ש"מעודדים אנשים לגנוב ולגרום לתעשיית הקולנוע נזקים במיליוני דולרים כל יום".
ערבוביה בין זכויות הקניין להגנה על הפרט
ד"ר הכט אמר כי הוא מודאג מהערבוביה בין זכויות הקניין להגנה על הפרט ועל "השם הטוב" של הטוקבקיסטים. "לא ברור מדוע תוכנות חברתיות המיועדות לשיח מקוון בלתי פורמלי כמו ה-SMS צריכות להיכלל בחוק על מסחר ויש להם אותה משמעות מבחינת המסחר האלקטרוני", אמר הכט.
ח"כ איתן ביקש על כן ממשרד המשפטים שיסבירו לו למה בעצם התכוונו ב"מסחר אלקטרוני" שמחייב חוק מיוחד, ועו"ד קלהורה הודתה שאכן את רוב הפעולות המסחריות והמשפטיות הרגילות לא קשה לתרגם לפסים אלקטרוניים. איתן התחזק בדעתו שבסך הכל מדובר בהסבת פעולות שנעשות במסמכים של נייר חתום ביד למסמכים דיגיטלים עם חתימה אלקטרונית שכבר הוסדרה בחוק נפרד. "השתמשתם בכותרת המסחרית כשבעצם זה חל גם על חיי החברה וקשרי הציבור עם הממשל. אם להזמין תעודת לידה ברשת ממשל זמין תמורת אגרה זה פעולה מסחרית אז כל חיינו מסחר. חסר לי המסר של החוק לשופטים ולקהל שיצטרכו לפרש אותו", אמר איתן.
משרד המשפטים הודה כי מקור השם הגיע מהרקע ההיסטורי של דיוני הוועדה המשפטית שהולידה את החוק במחשבה תחילה על ניהול חיי המסחר באינטרנט, והעניינים התפתחו גם למתן שירותי הממשל לאזרח וליחסי אזרח-שלטון בכלל. "אז תקראו לילד בשמו, חוק המסמכים האלקטרוניים ולא בשם המסחרי היומרני", אמר איתן. "למה לחייב את האזרח שמזמין עותק של תעודת הלידה שלו באמצעי זיהוי חמורים מאלה הנדרשים בבנק למשיכת 100 אלף שקל? אפשר גם להסדיר בשני חוקים נפרדים. רציתם חוק מסחרי ויצא משהו כמו חוק ההסדרים של האוצר שמטפל בטיסות ארקיע ובענייני החברה קדישא בנימוק ששניהם עוסקים בעלייה לשמיים".
"זו אמירה שמבוססת על בורות", הטיחה בו עו"ד קלהורה. "המסקנות שלי הן ממה שמונח לפני", השיב איתן. עוה"ד ואנג ושרצר אמרו שמשרד המשפטים מקובע בעבר ומשיקולי יוקרה מתעקש להתעלם ולא להתאים את עצמו לנסיבות שהשתנו. איתן לא נסחף להמשיך בוויכוח העקרוני והחל להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית כשהוא מבהיר לכל שהנוסח הממשלתי לא יצא מהוועדה כמו שנכנס.
