חשד: סכסוך על ציון הוביל לירי על רכב המורה
מורה בתיכון בטירה גילה כי קליעים נורו על רכבו וגרמו נזק לשמשה ולפח. המשטרה בודקת חשד לפיו הירי בוצע על רקע סכסוך עם תלמידה, שלא היתה מרוצה מהציון שקיבלה. על פי ההערכות, ייתכן שהתלמידה שיגרה מישהו אחר לבצע את המעשה
מי ירה לעבר רכבו של מורה בית הספר "עמל" בטירה? מורה בבית ספר תיכון בטירה ניגש היום (יום ד') למגרש החניה והופתע לגלות סימני ירי על רכבו. שמשת הרכב נופצה, והפח חוּרר. המורה הזעיק למקום את המשטרה, שבבדיקה ראשונית אישרה שמדובר בקליעים.
במשטרה בודקים אם לירי יש קשר בין סכסוך שהתגלע בינו לבין אחת התלמידות על רקע ציונים. על פי הערכות, גם אם קיים קשר לתלמידה, סביר להניח שלא היא ביצעה את הירי פיזית אלא ייתכן ששלחה מישהו לבצע את הירי במקומה, או שמישהו ששמע על הסכסוך החליט לבצע את המעשה.
במשטרת טייבה אומרים כי כל כיווני החקירה נבדקים, וכי החקירה נמצאת כרגע רק בשלבים ראשוניים.
מרשת עמל נמסר בתגובה: "מדובר במקרה חמור שנסיבותיו טרם ברורות. העניין נמצא בחקירת המשטרה ואנו ממתינים לממצאים כדי לפעול בהתאם".
לפני פחות משבועיים ארע מקרה של אלימות קשה בין כותלי בית הספר, כאשר נער בן 16 מהיישוב הבדואי טובא-זנגריה נדקר למוות בידי נער אחר, קרוב משפחתו. מחקירה ראשונית התברר כי האירוע החל כקטטה בין הנערים, שבשיאה דקר אחד מהם את חברו.
יו"ר ועד ההורים, מוחמד עומר, אמר כי הכתובת הייתה על הקיר זה זמן רב, וההתרעות לא הועילו. "איפה עוד ראית בישראל בית ספר ללא גדר? יש גדר סביב בית הספר אבל יש בה יותר פרצות וחורים מאשר גדר", טען עומר, "הייתי מגיע ומזדעזע מי מסתובב בחצר בית הספר. אנשים שאף אחד לא ידע מי הם, מסוממים, אנשים מכפרים אחרים.
כמה ימים קודם לארוע הטרגי חשף מבקר המדינה שורת ליקויים בטיפול בתופעת האלימות במערכת החינוך. בין היתר, פירט המבקר בדו"ח השנתי אודות תוכניות נגד תופעות של "בריונות" בבתי-הספר, שלא יושמו;
ועדות למניעת אלימות, שמסקנותיהן לא מומשו; מחסור חמור בתקציבים; והתעלמות ממחקרים לשיפור המצב וממחסור במסגרות טיפול לילדים אלימים.
בבדיקה רוחבית שביצע גילה השופט בדימוס, מיכה לינדנשטראוס, כי בעשור האחרון הוקמו מספר ועדות ממלכתיות, שתפקידן למצוא פיתרון לנגע האלימות - ועדות משרדיות, בין-משרדיות וועדות מומחים. אלא שאלו פעלו לחינם - מסקנותיהן לא מומשו, ונותרו "על הנייר" בלבד. משרד החינוך, מעיר המבקר, "לא בחן חלופות לגבי שינוי האקלים והאווירה הבית-ספרית כדרך להפחתת האלימות, למרות מחקרים רבים שהיו בידיו ... אין במשרד גוף שאחראי בלעדית להתמודדות עם הבריונות והאלימות. המשרד לא כלל בבסיס התקציב שלו את מימון תוכניות המניעה והטיפול השונות, ואין בידיו נתונים בדבר הסכום הכולל שהוצא למטרה זו בשנים האחרונות".