רק אורגני נקי מרעלים? שלחנו פירות וירקות רגילים לבדיקה

מתי בפעם האחרונה הרגשתם כמו ילד רע, אחוז רגשות אשמה, כשנעצתם שיניים בחסה שגרתית שלא נרכשה במחיר מופקע מבוטיק הירקות האורגני, שנפתח זה עתה ברחוב שלכם? ובכן, אין תחליף למוצרים שהושקעו בהם מיטב המאמצים והאמצעים כדי לשמור על הבריאות ועל איכות הסביבה. אבל עכשיו מתברר שלא חייבים לשבור תוכנית חיסכון בשביל חסה ועוד יותר מנחם, שרשתות השיווק העממיות לא מפגרות במירוץ על בריאות הלקוחות.

20 סוגי ירקות ופירות, שנרכשו בסניפים אקראיים של רשתות הריבוע הכחול (מגה ומגה בעיר), שופרסל וכל־בו חצי חינם, נשלחו למעבדת בקטוכם (אחת המעבדות המובילות בישראל, המתמחה בין השאר בבדיקת שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית מהחי ומן הצומח) לבדיקת רעלים.

הירקות והפירות שנבדקו הם: כרוב, פלפל אדום, תות שדה, אבטיח, ענבים, פטריות שמפיניון, תרד, תפוח אדמה, גזר, קישואים, כרובית, דלעת, סלק, חסה, פטרוזיליה, אבוקדו, תפוח עץ, עגבניות, מלפפונים ובצל. ולהלן התוצאות: שני פריטים נמצאו בלתי ראויים למאכל על־פי התקן הישראלי (כלומר, חרגו מהתקן), בארבעה נמצאו עקבות רעלים אך עדיין בתחום התקן המותר ו־12 פריטים יצאו ללא רבב, נקיים לחלוטין מרעלים וזאת מעל ומעבר לדרישות התקן (ראו טבלאות).

נשלחו למעבדה

יש לחזור ולהדגיש שממצאים אלה מקריים, אינם תקפים מבחינה מדעית או סטטיסטית, ולא מתייחסים לשווקים הפתוחים, שבהם אכיפת הפיקוח קשה עוד יותר. אך גם בבדיקה מקרית זאת אפשר למצוא נחמה.

זהירות! פטרוזיליה ודלעת

השימוש בחומרי הדברה כימיים נועד לקטול באופן מהיר ויעיל מזיקים ופטריות שפוגעים בתוצרת החקלאית, ובכך לאפשר גידול ניכר ביבולים וברווחיות של המגדלים. עם זאת, החומרים הרעילים חודרים בחלקם את קליפת הפרי או הירק ומגיעים לליבה שלהם. חשיפה לאורך שנים לשאריות חומרי הדברה עלולה לגבות מהאדם מחיר בריאותי שאת מידתו והיקפו רק ימים יגידו.

כדי להבטיח את בריאותנו נקבעו תקנות ממשלתיות, המגדירות באילו חומרי הדברה מותר להשתמש להרחקת המזיקים בכל פרי וירק, מהי הכמות המותרת של חומר ההדברה ומהו משך זמן ההמתנה, הנדרש מרגע הריסוס עד הקטיף - פרק זמן שבו החומר מתפרק ומאבד מרעילותו. תוצרת שחורגת מהתקן המותר נפסלת לשיווק. במדינת ישראל ממונים על כך משרד הבריאות, האחראי על הפיקוח, הבקרה והאכיפה בשווקים, והשירות להגנת הצומח במשרד החקלאות, האחראי על הפיקוח, הבקרה והאכיפה באזורי הגידול.

למרות התקנות ומדיניות הפיקוח לוותה התוצרת החקלאית בארץ במשך שנים רבות ביחסי ציבור גרועים ביותר. מה לא אמרו? שהפירות והירקות רווים בשאריות חומרי הדברה מסוכנים, שאין מספיק פיקוח על החקלאים ושהם מרססים את גידוליהם בתדירויות ובכמויות החורגות בהרבה מהתקן המותר. בלטו לרעה באופן עקבי גידולי תות השדה והירקות העליים (חסה וצמחי תבלין כמו פטרוזיליה ושמיר). "הסיבה לכך היא", אומר אורי אלון, אגרונום ופקח עצמאי מוסמך על־ידי הפקולטה לחקלאות בנושא מזיקים ומחלות, "שאין להם קליפה עבה ושהם גדלים מעל פני הקרקע, ולכן נדרש לרסס אותם בתדירות גבוהה. סיבה נוספת קשורה להיותם בעלי שטח פנים גדול ביחס לנפחם, מה שגורם להם להכיל יותר חומרי הדברה בהשוואה לירקות ופירות אחרים".

הפרסומים החוזרים ונשנים ועליית המודעות הציבורית לאורח חיים בריא ולאיכות סביבה ירוקה תרמו במהלך השנים האחרונות לעלייה חדה בצריכת מוצרים אורגניים. מנתונים שנאספו על־ידי הארגון לחקלאות אורגנית עולה שבשנת 2007 לבדה חל גידול של 30% בהשוואה לשנה קודמת. נוסף על כך, רשתות השיווק הגדולות החלו לנהל מנגנון פיקוח משל עצמן, שמלווה את המגדלים ובודק את תוצרתם, לפני שהתוצרת מגיעה לעגלות הסופר שלנו (ראה מסגרת).

במהלך הבדיקה שערכנו דגמו אנשי מעבדת בקטוכם קילוגרם מכל פרי או ירק. לאחר הליך מקובל של מתן תעודת זהות לכל פריט (רישום המפרט, בין השאר, באיזה מצב הוא נבדק, באיזו אריזה הגיע והאם היה בקירור), הוא עבר טחינה מיוחדת לקבלת מיצוי של החומרים המרכיבים אותו, כולל שאריות חומרי הדברה.

מבין 20 סוגי הירקות והפירות שנדגמו, רק בשניים מהם, כאמור, נמצאו שאריות חומרי הדברה החורגים מהתקן הישראלי המותר: הפטרוזיליה והדלעת. בפטרוזיליה (שנקנתה בסניף חצי חינם בראשון לציון) נמצאו שאריות מארבעה סוגים של חומרי הדברה: בוסקאליד (5.621 מ"ג לק"ג, כש על־פי התקן מותר רק 4.00 מ"ג לק"ג) וכן שלושה סוגים של חומרים אסורים לשימוש: כלורופיריפוס אתיל (0.02 מ"ג לק"ג), ברומופרופילייט (0.037 מ"ג לק"ג) ומטאלקסיל (1.631 מ"ג לק"ג). בדלעת (שנקנתה בסניף מגה באשדוד) נמצאו שאריות מחומר הדברה בשם מתידתיון (0.89 מ"ג לק"ג). גם הוא קוטל חרקים ממשפחת הזרחנים האורגניים.

רפי רודמן, מדריך לחקלאות אורגנית מהארגון לחקלאות אורגנית, מסביר שכל החומרים האלה הם נוסחאות שהגוף אינו יודע להתמודד איתם. "הכלורופיריפוס אתיל", מסביר רודמן, "הוא חומר הדברה למזיקים ממשפחת הזרחנים האורגניים, בעל רעילות בדרגת חומרה גבוהה. החומר אינו מתפרק בגוף, הוא מצטבר בכבד ועלול לגרום לנזקים למערכת הדם ולמערכת העצבים בטווח הרחוק, בפרט בנשים הרות, תינוקות וילדים קטנים".

האגרונום אורי אלון דווקא לא מתרגש מהממצאים: "הבוסקאליד הוא חומר קוטל פטריות ללא דרגת רעילות גבוהה. במדינות אירופה (באנגליה למשל) נקבע תקן גבוה יותר, המגיע לכ־10 מ"ג לק"ג. בארץ מודעים לתקן הנוקשה ולכן צפויים לגביו שינויים. בקרוב, הרמה הזו כבר לא תימצא חריגה. שאר הממצאים", הוא מתפלא, "מעוררים תמיהה. לא ברור, למשל, מדוע נמצאו בפטרוזיליה שאריות מחומר ברומופרופילייט שנועד לקטילת חרקים בפירות הדר. החומר הזה לא נבדק על פטרוזיליה, ורק מהסיבה הזו הוא נאסר לשימוש בהדברתה. גם השימוש בחומר מטאלקסיל אינו מובן. זהו חומר קוטל פטריות שיועד אמנם לירקות באופן כללי, אך אינו מקובל לשימוש בפטרוזיליה. גם במקרה הזה האיסור אינו נובע בשל רעילותו הגבוהה, אלא מהסיבה שאינו נבדק על פטרוזיליה. שאריות מכלורופיריפוס אתיל", הוא מסכם, "נמצאו ברמות זניחות - שליש מהתקן המותר - כך שאינן מהוות סיכון כלשהו".

יש לציין שהשימוש בזרחנים אורגניים, שאחד מסוגיהם נמצא בבדיקה, נאסר לשימוש בארץ רק במשקי בית ובדיוק בימים אלה החליט משרד החקלאות להעניק ליבואנים ולמשווקים ארכה נוספת של שנה וחצי כדי להיערך לאכיפת החוק. בכתבה שפורסמה בגיליון מנטה לפני כשנה, התריעה הכתבת יפה שיר־רז על האבסורד בכך, שהשימוש במדבירים זרחניים לא נאסר גם על החקלאים והוא מסכן את בריאות הציבור.

כוחו של התקן

ארבעה פריטים שנשלחו לבדיקה הכילו שאריות חומרי הדברה בתחום המותר על־פי התקן. הענבים מסניף שופרסל בנס ציונה הכילו שאריות חומרי הדברה, קוטלי פטריות (מיקלובותניל וטריאדימנול) וקוטלי חרקים (בוסקאליד, קרסוקסים מתיל ומיקלובותניל). הגזר מסניף מגה באשדוד הכיל שאריות חומרי הדברה בוסקליד (קוטל פטריות, כאמור, ללא רעילות גבוהה). בתפוחי העץ מסניף חצי חינם בראשון לציון נמצאו שאריות מתחת לרמות המותרות מארבעה סוגים של חומרים, שניים מהם קוטלי חרקים בשם פרופרגייט וכלורופיריפוס, קוטל מחלות בשם דיפאנלמין, וקוטל פטריות וצמחים בשם קפטאן, שרעילותו נמוכה ולכן הוא נהנה מרמה גבוהה יחסית של שאריות מרביות מותרות. בעגבנייה מסניף חצי חינם בראשון לציון נמצאו שאריות חומרי הדברה של קוטל חרקים בתחום המותר, מסוג טאבופינפירד.

האם יש לחשוש מירקות ומפירות שנמצאו בהם שאריות הדברה בתחום התקן המותר? תלוי את מי שואלים. פרופ' ברוך רובין, ראש המכון למדעי הצמח והגנטיקה בחקלאות, מהפקולטה לחקלאות ומהאוניברסיטה העברית, ומומחה

 עולמי למדע העשבים, טוען כי שאריות של חומרי הדברה כימיים המצויות מתחת לרמות המותרות בתקן, מותירות את הפירות והירקות בטוחים למאכל. פרופ' רובין: "התוצרת החקלאית בטוחה היום. אני עצמי אוכל ירקות ופירות רגילים. נעשו מחקרים שעל־פי ממצאיהם קבעו תקנים, תוך שנלקחו בחשבון השפעות ארוכות טווח ומרווחי ביטחון, כך שגם אם בירק מסוים נמצאו באופן קבוע שאריות חומרי הדברה מתחת לרמה המותרת, הוא עדיין יהיה בטוח למאכל. נוסף על כך, בירקות ובפירות שנדגמו נמצאו שאריות ברמות נמוכות מאוד".

רודמן מתקומם לשמע הדברים: "אמנם נכון שנקבעו תקנים המבוססים על מחקרים, אך יחד עם זאת צריך להבין כיצד נעשו המחקרים שעומדים מאחוריהם: החוקרים, בתהליך ארוך, חשפו חיות מעבדה לחומרי הדברה כימיים (למשל, על־ידי טפטוף החומר לעור בריכוזים שונים) וערכו עליהם סדרה של מבדקים, כדי לבדוק כיצד השפיעו על בריאותם. אם חיית המעבדה עמדה בסדרת המבחנים, סימן שהחומר מותר לשימוש. מה שהחוקרים לא בדקו – האם לאותו עכבר מעבדה כואבת הבטן? חמור מכך, אותן חיות מעבדה הושמדו מיד לאחר הניסוי, כך שאף אחד לא יודע כמה זמן הן היו מאריכות ימים לאחר החשיפה לחומרי ההדברה. לסיכומו של דבר, התקנים האלה מותירים שאריות של חומרי הדברה, ובכך מרעילים אותנו ברשות החוק".

ברשימת המופת של הירקות והפירות, שנמצאו נקיים לחלוטין משאריות רעלים, אפילו מעבר לדרישות התקן, מככבים כרוב, פלפל אדום, תות שדה, אבטיח, ענבים, פטריות שמפיניון, תרד, תפוח אדמה, קישואים, כרובית, סלק, חסה, אבוקדו, מלפפונים ובצל. האם התקן שלנו מקל ראש ברעלים? מתברר שהתקן זהה למדינות המערב המתקדמות בתחום ואם יש בעיה היא טמונה באכיפתו, במיוחד בשווקים הפתוחים ובחנויות פרטיות שלהן אין בכלל אבא ואמא.

"מרבית החקלאים הרציניים בארץ מנסים לייצא את תנובתם", אומר אלון, "וכדי לעשות זאת עליהם לעמוד בתקני יורופגאפ, מערכת ניהול איכות אירופאית שקובעת סטנדרט המקובל בכל השווקים באירופה ואקופרש, מערכת ניהול איכות שפותחה על חברת אגרסקו הישראלית, הפועלת באופן דומה ביחד עם בדיקות חומרי הדברה רצופות, המוודאות את ניקיון התוצרת המיוצרת בארץ". יש לציין שתקן היורופגאפ קובע סטנדרט התנהגות חקלאי, הכולל שמירה על בריאות הצרכנים, שימוש בחומרי הדברה המופיעים ברשימה שנקבעה על־ידי ועדת מומחים, הבטחת סביבת העבודה ובטיחות העובדים (למשל, אחסון חומרי הדברה בארון סגור ומופרד), מניעת זיהום או פגיעה בסביבה ואיסור העסקת ילדים מתחת לגיל 12. "התקנות של מדינת ישראל תואמות את דרישות היורופגאפ והעמידה בתקנים האלה שיפרה את החקלאות בישראל ואילצה את החקלאי לשנות הרבה מאוד ממנהגיו", מוסיף פרופ' רובין, "מאחר שמי שמשווק לאירופה משווק גם לישראל".

רודמן לא מקבל את הטיעונים האלה ומטיל ספק באיכות הבדיקה שערכנו: "הבדיקה העלתה שעשרה אחוזים מהירקות שנבדקו מכילים חומרים רעילים. זהו נתון מדאיג ביותר, בפרט לאור העובדה שהדיגום נעשה באפריל, שזהו חודש שבו

 מרססים פחות. אם הבדיקה הייתה נערכת באוגוסט או בספטמבר", הוא משוכנע, "יש להניח שהייתם מוצאים חסה רוויה בחומרי הדברה".

נראה שהוויכוח הניטש בין הארגונים של החקלאות האורגנית לקונבנציונלית לא ייגמר לעולם. יחד עם זאת, אפשר להסכים על כך שפיקוח ואכיפה של התקן הישראלי יחולל פלאים בסלט שלנו. עד אז יש לקוות, שרשתות השיווק ימשיכו במלאכתן הברוכה וייקחו את הכנת הסלט בידיים שלהן.

מה עושות רשתות השיווק?

יעל לבנטל־לב־רן, דוברת רשת הריבוע הכחול (מגה ומגה בעיר): "הרשת שלנו מעסיקה אגרונום שמדריך את החקלאים בגידול הירקות והפירות, תוך הכוונה מה מותר ומה אסור. מדי שבועיים עד חודש נערכות בדיקות עוקבות של התוצרת

 לבדיקת שאריות חומרי הדברה. הדיגום נעשה במחסן קבלת התוצרת והבדיקה נעשית במעבדות אמינולאב. תוצרת שחורגת מהתקנים המקובלים נפסלת.

"שלחנו דלעת מהמלאי שאתם בדקתם לבדיקת מעבדה ומסתבר כי היא הגיעה אליכם במהלך חודש אפריל מאחסון. אגרונום החברה בדק את המלאי החשוד ולא נמצא החומר שדווחתם עליו. למרות זאת החליט האגרונום לנקוט בצעדים הבאים:

1. הפסקנו באופן מיידי אספקה של דלעת מאחסון. כרגע אנחנו מקבלים רק דלעת מהשדה בערבה. דלעת זו נקייה משאריות חומרי הדברה.

2. במשך השבוע הקרוב נערוך עוד כמה בדיקות אקראיות לוודא שאין שאריות בדלעת המגיעה אלינו.

3. הסקנו מסקנות לעתיד: כל דלעת שנשלחת לאחסון תיבדק כמה פעמים במשך האחסון ולא פעם אחת בלבד כפי שנעשה עד היום".

דובר רשת שופרסל (שופרסל שלי, שופרסל ביג, שופרסל דיל ושופרסל ישיר): "שופרסל מחייבת את המגדלים המספקים לה את תוצרתם (מעל 700 במספר) לחתום על חוזה התקשרות עם חברת דרך מעבדה (חברת־בת של מעבדת בקתוכם. ס"כ־ט). אגרונומים מוסמכים מטעם חברת דרך מעבדה מספקים למגדלים הנחיות ברורות ותמיכה לאורך כל הדרך בעניין השימוש בחומרי ההדברה, הכמויות המותרות ותיעוד השימוש בהם. אחת לחודש עורכת החברה ביקורות לתוצרת החקלאית. נוסף על כך, נבנתה מערכת הדרכה לבוחני האיכות במרכז הלוגיסטי של השופרסל. על כל התהליך הזה מפקח אגרונום מוסמך מטעם שופרסל.

"הפירות והירקות ברשת שופרסל מסומנים בתווית איכות המעידה על כך שהתוצרת מפוקחת ומבוקרת בתהליך הגידול על־ידי המעבדה ונבדקת בקביעות באופן מדגמי במעבדות מוסמכות".

רשת חצי חינם, שבה נמצאה פטרוזיליה אסורה למאכל, לא נענתה לפנייתנו עד לפרסום הכתבה