מדד הדמוקרטיה: ירידה באמון בביהמ"ש העליון
הסקר השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה: לראשונה זה שנים מאבד בית המשפט העליון את מקומו כגוף המשמעותי ביותר בשמירה על הדמוקרטיה - התקשורת תפסה את מקומו. 71 אחוזים מהישראלים נותנים אמון בצה"ל, רק 17 אחוזים מאמינים בראש הממשלה. ומה חושבים גולשי ynet?
המדד המבוסס על סקר בו השתתפו 1,201, ישראלים מעל גיל 18, מעיד על מעמדן הנמוך של רשויות אכיפת החוק בעייני הציבור. ליועץ המשפטי לממשלה למשל רוחשים אמון רק 36 אחוזים מהציבור. האמון במשטרה ירד בצורה ניכרת מ-41 אחוזים ל-33.
צה"ל הוא המוסד שזוכה למידת האמון הגדולה ביותר עם 71 אחוזים. למרות זאת, האמון בצבא ירד בשלושה אחוזים בהשוואה לשנה שעברה. בחירתו של שמעון פרס לתפקיד נשיא המדינה סייע למוסד הנשיאות, לשקם את מעמדו. כיום 47 אחוזים מהציבור מאמינים בנשיא, לעומת 22 אחוזים בשנה שעברה. 
| רבה מאד | 60% |
| די רבה | 30% |
| מעטה | 9% |
| אינה קיימת | 1% |
הגופים הפוליטיים במדינת ישראל זוכים גם השנה לחוסר אמון מצד הציבור. האמון בכנסת ירד מ-33 ל-29 אחוזים וראש הממשלה זוכה לאמונם של 17 אחוזים מהציבור בלבד. המפלגות זוכות לרמת האמון הנמוכה ביותר - 15 אחוזים. מידת האמון בתקשורת עומדת על 37 אחוזים, ירידה של 8 אחוזים ביחס לשנת 2007.
"התקשורת - שומרת הדמוקרטיה"
לעומת זאת, התקשורת נחשבת למוסד "השומר בצורה הטובה ביותר על הדמוקרטיה הישראלית". 36 אחוזים מהישראלים דירגו את התקשורת, כגוף המשמעותי ביותר בשמירה על הדמוקרטיה. ערוצי הטלוויזיה, העיתונים, הרדיו והאינטרנט הדיחו מהמקום הראשון, לראשונה מזה שנים, את בית המשפט העליון שדורג רק על ידי 35 אחוזים מהציבור כגוף המשמעותי ביותר.
במקום האחרון: ראש הממשלה
לראשונה חל גם מהפך במקומות השלישי והרביעי: את המקום השלישי, בדירוג השמירה על הדמוקרטיה תופסת הכנסת עם 16 אחוזים, כאשר ראש הממשלה יורד למקום הרביעי עם 13 אחוזים.
החקירות הרבות של אנשי ציבור בישראל משפיעות גם כן על הציבור. 90 אחוזים מהציבור מאמינים כי ישראל נגועה בשחיתות. 60 אחוזים חושבים שיש בה הרבה מאד שחיתות ו-30 אחוזים אמרו כי יש בארץ, די הרבה שחיתות. רק 9
אחוזים מהנשאלים העריכו כי בישראל יש מעט שחיתות ואחוז אחד בלבד מאמין כי אין כאן שחיתות בלבד. יותר ממחצית מהנשאלים 51 אחוזים סבורים כי השחיתות היא תנאי הכרחי כיום כדי להגיע לצמרת הפוליטית בישראל.
אם בעבר שיחות פוליטיות היו נחלתו של כל סלון בישראל, אז עכשיו המצב שונה לגמרי. רק 43 אחוזים מהישראלים מעידים על עצמם כי הם משוחחים על עניינים פוליטיים עם חבריהם ובני משפחתם. רק 60 אחוזים מגלים עניין בפוליטיקה. מדובר בירידה ניכרת ביחס לשנת 2006, אז 73 אחוזים מהנשאלים התעניינו בפוליטיקה.
הנתונים מגלים עוד כי 73 אחוזים מהציבור לא היה מייעץ לקרוביו או חבריו להצטרף לזירה הפוליטית. 68 אחוזים מאמינים כי פוליטיקאים אינם נוטים להתחשב בדעתו של האזרח ברחוב.
המדינה סובלת גם מפיחות במעמדה ביחס לארגונים אזרחיים. 57 אחוזים מהישראלים אמרו כי השירותים שהארגונים האזרחיים מספקים עולים על אלה שמעניקה המדינה. למרות זאת מרבית הנשאלים אמרו כי יעדיפו לקבל את השירותים הדרושים להם מהמדינה.
53 אחוזים מהנשאלים הסכימו לטענה כי עדיף שהמדינה תמשיך במעורבותה הקודמת בתחומי החברה והכלכלה. זאת לעומת 28 אחוזים, המעדיפים את צמצום המעורבות הממשלתית בתחומים הללו.
להערכת אנשי המכון הישראלי לדמוקרטיה, הציבור חושב שנבחריו פועלים בראש ובראשונה למען קידום ענייניהם הפרטיים ואינם קשובים לרצונות הבוחרים וצרכיהם. אם מגמות אלו יימשכו, מעורבותם של האזרחים במערכת הפוליטית תצטמצם בהדרגה.
יותר אנשים סבורים: הדמוקרטיה מתפקדת טוב
לעומת שלל הנתונים המדאיגים נרשמה מגמת שיפור במידת שביעות הרצון של הציבור מאופן תפקודה של הדמוקרטיה הישראלית. 43 אחוזים מרוצים מהדמוקרטיה, לעומת 34 אחוזים, בשנה שעברה. מדד הדמוקרטיה מגלה כי 80 אחוזים מהאזרחים גאים מאד בהיותם ישראלים. 83 אחוזים מהמשתתפים בסקר סיפרו כי בכוונתם להמשיך לחיות בישראל בטווח הארוך. נתונים אלה מעידים בעיקר על נאמנות רגשית למדינה, ופחות על היחס כלפי המצב השורר בה כעת.
במישור הבינלאומי, חל שיפור בציונים שישראל מקבלת ממכוני המחקר בעולם ביחס להערכות קודמות. למרות זאת, לא חל שינוי במקומה של ישראל בדירוג הדמוקרטיה והיא ניצבת במקום ה-36. הסיבה לכך היא השיפור המשמעותי שחל גם במדינות נוספות.
ממצאי מדד הדמוקרטיה, שנערך על ידי מרכז גוטמן של המכון הישראלי לדמוקרטיה מעלים, לטענת אנשי המכון, תחושת אי אימון גוברת במוסדות השלטון ותחושות סלידה מהפוליטיקה. מנגד ישנה דרישה מהמדינה לשפר את תפקודה ולחזור להיות שחקן מרכזי בזירה הפוליטית-חברתית-כלכלית.
על-פי ממצאי המדד, הציבור הישראלי אמנם ממשיך לגלות עניין בפוליטיקה וחש שייכות למדינה, אבל במקביל מידת האמון שלו במקבלי ההחלטות נמוכה ביותר. ישנו תסכול מהתנערותה של המדינה מאחריות לרווחה כלכלית וחברתית של אזרחיה. הציבור מודע לכך שאת מקום המדינה תופסת במקרים רבים החברה האזרחית על שלל הארגונים הלא ממשלתיים הכלולים בה.
"אנחנו במצב מסוכן ביותר הישראלים מפנים עורף לפוליטיקה דוחים את כל הפוליטיקאים, מביעים אי אימון במוסדות מרכזיים ומחפשים גלגל הצלה למדינה", אמר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אריק כרמון. מדד הדמוקרטיה נערך על ידי אנשי מכון גוטמן: פרופסור אשר אריאן, פרופסור תמר הרמן, ניר אטמור, יעל הדר, יובל לבל והילה צבן.
הנשיא שמעון פרס אמר הבוקר כי "הדמוקרטיה בישראל במצב טוב, ואילו המוסדות הדמוקרטים במצב של משבר". הוא ציין כי הפוליטיקה בעולם כולו נמצאת במשבר מנהיגות.
ומה אמרו גולשי ynet?
כ-14 אלף מגולשי ynet ענו בימים האחרונים על מספר שאלות מתוך מדד הדמוקרטיה. ביחס לשאלה האם אתה מסכים או לא מסכים שהפוליטיקאים נוטים לא להתחשב בדעתו של האזרח? אמרו 45 אחוזים מהגולשים כי הם לא מסכימים ו-14 אחוזים, אמרו כי הם לא מסכימים בכלל. 30 אחוזים מהגולשים אמרו כי הם מסכימים עם הטענה ו-11 אחוזים אמרו כי הם מסכימים איתה בהחלט.
| מספר המצביעים | |
| במידה מועטה | 8% |
| במידה מסוימת | 41% |
| במידה רבה | 43% |
| כלל לא | 4% |
באשר לשאלה האם אתה גאה להיות ישראלי? ענו 5 אחוזים מהגולשים כי
הם בכלל לא גאים ו-15 אחוזים היו לא כל כך גאים. 46 אחוזים מהגולשים מרגישים מאד גאים להיות ישראלים ואילו 34 אחוזים מרגישים די גאים.
עוד עולה כי מרבית הגולשים מתעניינים ברמה זו או אחרת בפוליטיקה. לשאלה באיזו מידה אתה מתעניין בפוליטיקה? ענו 43 במידה רבה ו-41 אחוזים ענו במידה מסוימת. רק 12 אחוזים מהגולשים מתעניינים בפוליטיקה במידה מעטה ו-3 אחוזים בלבד, לא מתעניינים בה בכלל.
