ממתק אמיתי

מי שירצה לקטלג ולתייג את ספרו של אסף אשרי, "סימנטוב", ימצא שיש בעיה. כי מצד אחד מדובר ברומן מתח קצבי וסוחף מאד, ומצד שני הוא גם פרודיה על אורחותיה של המשטרה המקומית ועל אנשיה, וקצת פרודיה על ז'אנר הבלש התכליתי הקשוח, אבל זו רק ההתחלה.

כי בתוך מעטפת הבלש הטמין אשרי עולם שלם של מיסטיקה יהודית סוערת וסוחפת וייצרית שמוכרת רק למתי-מעט, ובכשרון יוצא דופן הפיח חיים בנפילים – החבר'ה הגבוהים האלה מפרק ו' בבראשית – ומשך בשערותיהם עד שהגיחו מעולם הערפילים שלהם אל ישראל של ימינו, והנה הם חברים במסדר שמיימי סודי ולא כל כך שוחר טוב.

ויש להם משימת חיסול סודית במסגרת מאבק בן אלפי שנים בבנותיה של לילית, נשים שניחנו בכוחות של ידע אבל לא ביכולת לחולל בעצמן ניסים מרהיבים ומפחידים בתחומי המטאורולוגיה, התעופה האנושית הספונטנית והפשיעה הפלילית.

רגע, זה עוד לא הכל: יש גם משפחה דיספונקציונלית עם סודות אפלים פחות או יותר, שוטרת שמנסה להתנער מעברה המיתי-מאגי ולחיות חיים נורמליים כמזי סימנטוב, חוקרת בלתי מתפשרת, רעיה ואם, אבל לכי תגדלי ילדה וכלב בפרבר מנומנם כשאת בעצם הבת של יידעונית נורא רצינית ושל אב שזנח אותך ואת אמא והלך – לאן? למקום מסתור של נפילים, אולי?

איפה המפה

בשלב זה של חיי, כשאני מתענגת על קריאה שנייה בספר, לא אגלה לכם עוד. מי שתבנית הבלש-התכליתי-הקשוח מוכרת לו מספרים קודמים ימצא את עצמו מנווט כאן על פני קרקע חדשה לגמרי, כאילו נורה לירח עם חליפת חלל משוכללת שמדמה את כוח המשיכה של הארץ, רק בלי מפה. ואיזה כיף זה, ללכת לאיבוד בין דפיו של ספר בלי מפה.

אסף אשרי הוא כותב מיומן של סיפורי מד"ב ומנווט יפה במגבלות ז'אנר הפנטזיה, שמחייבים אותו ליצור מאבק רציני לעילא בין כוחות של אור לבין שלוחי האופל, אבל מעשה הבריאה של עולם בו נפילים חיים בצוותא חדא עם שוטרים ירושלמיים מיוזעים, וחברות מסדר סודי הן גם נשים שמוטרדות מלוגיסטיקת האיסוף מגן הילדים – הוא שלו לבדו.

וכך, מתישהו צריך לזנוח את המאמץ לקטלג ולתייג את הספר, כי פשוט אי אפשר ואולי גם לא צריך, ולהתמכר לעונג, שהוא העיקר כאן.

במיומנות טכנית עילאית, באוזן משוכללת ששומעת היטב הבדלים בין נימות דיבור של זכרים ונקבות, צעירים וזקנים, עולים וילידים, משרטט אשרי עולם אפשרי עד כדי כך שגיבוריו מאיימים לקפוץ מבין הדפים ולהפוןך לחברים של הקורא.

כשמדובר במזי סימנטוב, העומדת בראש יחידת היידעוניות של המשטרה – אלה שקוראות בקפה ובקלפים ובמה לא כדי לפענח פשעים – מדובר בהחלט בחברה ראויה, אבל כשהנפילים העשוייים ללא חת, אלה שמסוגלים להתעופף מראש בנין כשטרם בין זרועותיהם השריריות ולהיעלם באויר, הסכנה הקרובה והמוחשית כל כך מנצחת את הפרודיה. כן, גם למבוגרים מותר להצטמרר.

התוצאה המצטברת של היעלמויות, חטיפות, קרבות גדולים ורציניים ממידת אנוש בצד תככים קטנים ותשוקות של בשר ודם היא ספר שמקוריותו מלבבת, והופעה בטוחה מאד של כשרון ודאי: לברוא עולמות הוא יודע, טוב מוותיקים ממנו.

עוד הוא משכיל להעמיד בעולמות שלו גופי-ידע מנוגדים ואפילו מתנגשים, למלא

אותם באקשן סוחף וגם לצחוק עליהם קצת, עם או בלי מעורבות פעילה של הקורא. כל זה נדיר מאד בספרותנו, משובב נפש ומשמח – ויוצר את ספר הטיסה הכי אינטליגנטי שנכתב אי פעם בעברית.

יש גם חסרונות, והם תולדה של הברק והאנרגיות העצומות של הכותב עצמו. לעתים קרובות מדי הוא נסחף לכתיבה קופירייטרית משהו, לעתים מזומנות הוא לא עומד בפיתוי ומשחק עם משפטי מפתח מתוך הזמר הישראלי. מצד שני, לעתים קרובות מאד הקורא ימצא ¸עצמו מבקש שסצינה מתחום העל טבעי תהיה ארוכה יותר, מפורטת יותר, עד לעונג הבא.

כשזה מגיע בעמוד הבא, כבר אפשר לסלוח לאסף אשרי וגם להגיד לו תודה על הספר, ובבקשה – עוד אחד, אולי השני בסדרה המשלבת מיתולוגיה יהודית ובלשים, ושיגיע מהר.

• "סימנטוב", אסף אשרי, הוצאת כנרת-זמורה-ביתן
  

• פרויקט מיוחד: היסטוריה ישראלית על ציר הזמן - לחצו כאן