מילון המונחים לפילנתרופ המתחיל
כשמדברים על המגזר השלישי, מיהם בעצם שני המגזרים שלפניו? מה ההבדל בין פילנתרופיה מסורתית לאסטרטגית, ואלו אסטרטגיות השקעה קיימות? עתר רזי אורן מציגה- מורה נבוכים לתחום הפילנטרופיה
בשנים האחרונות מתפתחת מגמה של השקעות חברתיות מסוג חדש; לא עוד השקעות באמצעות תרומות אקראיות וחד-פעמיות, אלא מציאת דרכים המאפשרות לתכנן ולנהל את ההשקעה החברתית מתוך תפיסה של השפעה ארוכת-טווח על תחום חברתי נבחר.
השקעה חברתית-אסטרטגית היא תהליך מורכב שמכיל אתגרים מערכתיים, דילמות ערכיות ואתיות וכלי עבודה ייחודיים לעולם הפילנתרופיה. הנושא מפותח מאוד בעולם ובעיקר בארה"ב, בעוד שבישראל זהו שדה מקצועי שנמצא בראשית דרכו. להלן כמה מונחי יסוד, של הפילנתרופיה האסטרטגית, למשקיע החברתי בראשית דרכו:
פילנתרופיה - סך ההשקעות של זמן, תוצרים ומשאבים כספיים, מתוך מחויבות ודאגה לחברה, בכדי להשפיע לאורך זמן על רווחת האזרחים והקהילות שהן חלק ממנה.
משקיע חברתי - פילנתרופ. אדם הבוחר להשקיע ברווחת החברה וקידומה, משאבים של כסף, זמן, ידע וקשרים שצבר.
פילנתרופיה מסורתית (או: פילנתרופיה של פנקס צ'קים) - נדבנות מצד אדם בעל אמצעים המתבטאת בתרומת כספו למטרות חברתיות. הנדבנות נעשית פעמים רבות בסתר, ללא אסטרטגיה מובחנת, וללא מחויבות לטווח ארוך לתחום מסוים.
פילנתרופיה אסטרטגית - השקעה חברתית. השקעת זמן תוצרים ומשאבים פרטיים בתכנון, יישום ולמידה של תוכנית להשפעה חברתית בתחום מסוים.
הון סיכון חברתי - פילנתרופיה העושה שימוש בחלק מהמאפיינים של עולם השקעות "הון סיכון", במטרה להשקיע בארגונים ללא כוונת רווח וביוזמות חברתיות (שהן המקבילות לסטארט-אפ במגזר העסקי), ולסייע להם להתבסס. משקיעי הון סיכון חברתיים מעריכים את שווי כספי התרומה שלהם במונחים של החזר חברתי על ההשקעה.
תהליך קבלת החלטות בהשקעה חברתית – תהליך העבודה של מנהלי ההשקעה החברתית. מעבר דרך אבחון וזיהוי צרכים של המשקיע, בחירת אסטרטגיית פעולה, תכנון תהליך עבודה, יישום והערכה. לצד השלבים משתלבות אסטרטגיות משלימות של מחקר, לובי והקמת קואליציות לקידום התחום הנבחר.
מנהל/ת השקעה חברתית - לניהול מקצועי של השקעה חברתית יש צורך במנהל/ת מקצועי/ת, המכיר את החברה הישראלית על צרכיה השונים והגורמים הפעילים במגזר הציבורי ובמגזר השלישי בתחום ההשקעה הנבחר. התפקיד כולל את הנחיית המשקיע במיפוי הערכים והמוטיבציות להשקעה, תכנון אסטרטגי של השקעה, יישומה בפועל וביצוע תהליכי הערכה ומדידה לשיפור תוצאות ההשקעה.
אסטרטגיות השקעה - על המשקיע החברתי לבחור בצורה מושכלת אסטרטגיית השקעה התואמת את המוטיבציה הראשונית שלו לפעולה. בין אסטרטגיות ההשקעה השונות ניתן למצוא: הקמת קרן משפחתית, הקמת ארגון חברתי, תמיכה בארגון קיים, הצטרפות למעגל משקיעים חברתיים, תרומה דרך תאגיד או עסק, או התנדבות בהנהלה ציבורית של ארגון ומינוף קשרים אישיים לקידומו.
החזר השקעה חברתי (SROI) - גישת SROI מבוססת על מדידת השפעות הפעילות החברתית לאורך זמן באמצעות ערכים כלכליים. SROI הוא כלי המשרת ארגונים, משקיעים ותורמים בקבלת החלטות על תמיכה, בחינת אופן הפעילות, ניצול המשאבים, והדגמת השפעה מקסימאלית על החברה. היכולת לחשב את החזר ההשקעה החברתי טמונה בהבנת מחזיקי העניין של הארגון החברתי וההשפעות האפשריות עליהם. החדשנות שהשיטה מביאה עמה היא בדרישה לחשיבה מעבר לתוצאות המיידיות שהארגון החברתי מייצר, על השפעות ארוכות טווח בראייה מערכתית. השיטה בוחנת כיצד ההשפעות באות לידי ביטוי בקרב כל המעורבים בארגון או בפרויקט החברתי.
דיוּ דיליג'נס (Due Diligence) חברתי - תהליך בדיקת הנאותות של הלקוח. המושג שאול משפת תחום השקעות "הון סיכון" ומתאר בדיקת נאותות שהמשקיעים מבצעים טרם השקעה בחברה מסוימת. גם משקיע חברתי, בוחן בדקדקנות את הארגון החברתי בו הוא שוקל להשקיע. הבדיקה מתייחסת לרוב למימדים הבאים: ההיבט האנושי (היזם החברתי ואנשי המקצוע), הצורך בעצם קיומו של הארגון, אוכלוסיית היעד אליו הוא פונה, הרמה הארגונית והתפעולית, שותפויות אסטרטגיות ומצב פיננסי.
מגזר שלישי - מדינה דמוקרטית מאופיינת בשלושה מגזרים הפועלים זה לצד זה והמשלימים אחד את השני. המגזר הראשון הוא המגזר הממשלתי, המגזר השני הוא המגזר העסקי והמגזר השלישי הוא כל אותם ארגונים מאוגדים למען עשייה חברתית ללא מטרות רווח כספי ושהם חלק בלתי נפרד מהחברה האזרחית.
המגזר השלישי כולל, עמותות וארגונים וולונטריים למיניהם קרנות ומשקיעים חברתיים אחרים שעומדים בתנאים הבאים: פורמליים - ממוסדים ופועלים לאורך זמן. פרטיים - נבדלים מוסדית מהמגזר הממשלתי-ציבורי. ללא כוונת רווח - מנועים מלחלק רווחים ואם יש כאלה הם מופנים חזרה לפעילות הארגון. עצמאיים- בעלי מנגנון ניהול עצמי, שאינם נשלטים על ידי גורמים מחוץ לארגון. התנדבותיים - שהשתתפות בהם אינה נכפית ושכוללים אלמנטים של התנדבות ותרומה.
סעיף 46 לפקודת מס הכנסה - מעמד של מוסד ציבורי הניתן לעמותה, ומכיר בתרומה של התורם לאותו גוף לצרכי מס הכנסה. כל אדם התורם תרומה למוסד ציבורי שהוכר לעניין סעיף 46 בסכום העולה על 370 שקל לשנה, זכאי להנות מזיכוי מהמס החל על הכנסתו החייבת. סכום התרומה המירבי הקבוע בחוק כיום הוא 4 מליון שקל או 30 אחוז מגובה התרומה. סכום תרומה גבוה יותר "יועבר" לשנים הבאות, והתורם יוכל להנות מהטבות המס בגינו, עד שלוש השנים שלאחר מתן התרומה, בכפוף לכך שבכל שנה לא חרגה התרומה מהתנאים הקבועים בסעיף זה.
רגולציה חברתית - מדיניות ממשלתית התומכת בקידום סדר יום חברתי שיאפשר רשת ביטחון לאוכלוסיות מוחלשות וייתן מענה לקבוצות שונות על פי צרכיהן. כחלק מכך, מצופה כי המדיניות הממשלתית תהא מדיניות תומכת פילנתרופיה ותעודד פילנתרופים להשקיע בחברה על ידי מיסוי תואם, לצד רישום, בקרה ופיקוח על אופן ההשקעות.
שיווק ערכי (Cause Marketing) - שיווק המשלב פעילות משותפת של עסק מסחרי וארגון ללא כוונות רווח, לשם השגת מטרה משותפת. המונח משמש גם כדי לתאר סוג של מאמצי שיווק עבור מטרות חברתיות או נדבניות.
שיתוף פעולה בין-מגזרי - שותפות בין מגזרית היא מסגרת ארגונית מפורשת ומתמשכת של יחסי גומלין וחליפין בין נציגים מהמגזר הציבורי, השלישי והעסקי, העוסקת בהשגת מטרות ציבוריות באמצעות הכוונה משותפת של משאבים. בכדי למקסם את ההשקעה החברתית, ובהתבסס על ההבנה שכל מגזר מביא עימו את נקודות החוזק הייחודיות לו יוחלט אם לחבור לגוף השייך למגזר הראשון, השני או השלישי.
עתר רזי אורן היא מנהלת מרכז הפילנתרופיה של שיתופים לקידום החברה האזרחית בישראל, מילון המונחים נכתב בשיתוף צוות המרכז. ב-18.6.08 יערך כנס שיתופים לפילנתרופיה וחברה אזרחית. הכנס יפגיש את ראשי שלושת המגזרים כדי לקיים שיח משותף על חברה אזרחית ופילנתרופיה בישראל.
גולשים המעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם, מוזמנים לשלוח לדוא"ל hevra@y-i.co.il ולציין בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
לקריאות נוספות לסדר:
"שלח את עמי, גם האתיופים הם חלק ממנו"
"יש מה ללמוד ממרד הסטונדטים בצרפת 1968"
לפנייה לכתב/ת 
