המהפכה השקטה של עולם הפסיכומטרי

משהו קורה בענף הפסיכומטרי. לראשונה מאז החלו מכוני ההכנה לפעול בשוק, נראה כי משרד החינוך מרים את הכפפה ועושה סדר בענף הפרוץ, המגלגל כמאתיים וחמישים מליוני שקל (!) בשנה.

על שולחנה של כנסת ישראל מצויות היום 3 הצעות חוק, הנוגעות לנושא הבחינה הפסיכומטרית: שתיים מהן עוסקות במיסוד ענף הפסיכומטרי, הסדרתו תחת פיקוח משרד החינוך והחלת נהלים בתחומי הבטיחות והרמה מקצועית, כמו גם אמות מידה צרכניות על התחום הזה, בו עוברים מדי שנה למעלה מ-80 אלף סטודנטים פוטנציאליים, ושהתנהל עד כה באופן בלתי מוסדר, פרוץ ומקפח כלפי ציבור אדיר של חיילים משוחררים ובני גילם. ההצעה האחרת, עוסקת בביטול הבחינה לאלתר.

הצעת החוק שהעלו מספר חברי כנסת לביטול הבחינה הפסיכומטרית אינה מפתיעה. היא מצטרפת לשורה ארוכה של הצעות חוק דומות, שהוגשו על שולחנה של הכנסת בשנים האחרונות. השאיפה לביטול הבחינה הפסיכומטרית נסמכת על שני בסיסים עיקריים: מחד, קידום הנגישות להשכלה גבוהה לכלל שכבות האוכלוסיה ומאידך, התנהלות מכוני ההכנה לבחינה הפסיכומטרית המתאפיינת, בהכללה, בחוסר מודעות צרכנית/חברתית שהביאה למחירים מופקעים, תקנונים שאינם עומדים בסטנדרטים צרכניים בסיסיים, דמי ביטול שערורייתיים ואלפי תלונות תלמידים.

השאיפה לקידום הנגישות להשכלה גבוהה לכלל שכבות האוכלוסייה וצמצום הפערים בחברה, ראוי וחייב שיהיה בראש מעייניה של מדינת ישראל. עם זאת, טעות תהיה לראות בביטולה של הבחינה הפסיכומטרית כשלב בדרך להגשמת השאיפה. לראיה - בשנים 2001-2002 בוטלה חובת הבחינה הפסיכומטרית, כתנאי קבלה ללימודים גבוהים, תוך מתן אפשרות קבלה על סמך ציוני הבגרות בלבד.

תוצאות הביטול היו חד-משמעיות: לא רק שביטול הפסיכומטרי לא הביא לקידום הנגישות להשכלה, אלא אף פגע בה! הנתונים הראו באופן מובהק, כי הסתמכות על ציוני הבגרות בלבד רק מגבירה את הפער החברתי ולא מקטינה אותו, שהרי ציוני הבגרות, כפי שמשתקפים בנתוני משרד החינוך, מצביעים על פער עצום לטובת האזורים המבוססים, פער שדווקא הבחינה הפסיכומטרית, בניגוד לדעה הרווחת, היא המאזנת אותו. לא פלא אם כך, כי בתום שנה אחת בלבד, הוחזרה חובת הבחינה הפסיכומטרית.

הפתרון האמיתי, אינו מצוי בביטול הבחינה, אלא ברפורמה: הקצאת משאבים מטעם המדינה, כך שיתווספו אכן מקומות לימוד במוסדות להשכלה גבוהה, בשילוב שינוי מקיף וכולל של תחום ההכנה לבחינה הפסיכומטרית והסדרתו.

הצעת החוק לשינוי מבנה הפיקוח על קורסי ההכנה ועל מכוני הפסיכומטרי - הצעה נכונה, שהחתום מטה נמנה על יוזמיה ומקדמיה, והנתמכת על-ידי  ארגונים ציבוריים והתלמידים - עודנה נידונה בועדת החינוך של הכנסת. עם זאת, רוחו של החוק והעלאת הנושא לסדר היום הציבורי, הביאה את משרד החינוך לעשות מעשה, ולפעול כבר כעת להגברת הפיקוח על מכוני ההכנה לבחינה הפסיכומטרית - דרישה של הצגת אישורי בטיחות וכיבוי אש למתקני המכונים, ועמידה בסטנדרטים צרכניים אחידים מינימאליים, בהתאם להנחיות המועצה לצרכנות וארגון אמון הציבור כאחד, בחוזי הרישום שלהם.

מדובר בשינוי המביא לידי פתרון של חלק מן הרעות החולות הקיימות בתחום, המביאות לאובדן כספי ציבור (הפיקדון הצבאי) ועוגמת נפש לציבור של קרוב לשמונים אלף תלמידים בשנה.

עם זאת, הדרך לאידיאליזציה של הענף הפרוץ עודנה ארוכה. גם אם יתקבלו הצעות החוק ככתבן וכלשונן, ויאכף אכן הפיקוח על מכוני ההכנה, עדיין נותרו מספר סוגיות ליבה בעייתיות כגון מחיריהם המאמירים של קורסי ההכנה, עזרה כספית והקמת ועדת מלגות בכל מכון לטובת התלמידים חסרי האמצעים; מתן אפשרות לקורס חוזר חינם לתלמידים; הפיכת הבחינה הפסיכומטרית ל"שקופה" וגלויה לתלמידים שעשו אותה, בכדי שיוכלו ללמוד מטעויותיהם ולהשתפר או לחילופין לערער - כל אלה עדיין חסרים וידרשו שינוי ותיקון.

אולם הרפורמה, בכל דרך שנסתכל על זה, כבר כאן, רפורמה שתביא בסופו של דבר להסרת חלק ניכר מהמכשולים העומדים כיום בדרכה של רוב האוכלוסייה לרכישת השכלה גבוהה, תוך הקפדה על שמירת מצוינותה של מערכת ההשכלה הגבוהה בכללותה.

הכותב הוא מיוזמי השינוי בתחום הפסיכומטרי, מנכ"ל משותף של מכון הפסיכומטרי Smart!.

גולשים המעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם, מוזמנים לשלוח לדוא"ל  hevra@y-i.co.il ולציין בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.

לקריאות נוספות לסדר:

"רגע של חסד, באמת"

"בדואים בנגב? לא מכירים"

"בשקל אחד?"

"אל תגמדו אותי"