משבר "אמנת ליסבון": אירופה מחפשת מוצא

שרי החוץ של האיחוד האירופי התכנסו היום (ב') בלוקסמבורג כדי לדון בדרכי התגובה לדחיית "אמנת ליסבון" במשאל העם שנערך בשבוע שעבר באירלנד. לפי חוקי האיחוד, על כל 27 המדינות לאשרר את את אמנת הרפורמות על מנת שתיכנס לתוקף, ואולם רוב חברות הגוש אינן מוכנות לוותר ותומכות בהמשך הליך אישורה במדינות השונות. בכינוס הכריזו השרים כי האמנה האירופית אינה מתה, אך הודו כי אין פתרונות קלים למשבר.

דחיית אמנת ליסבון: 

• אירלנד הצביעה נגד האמנה האירופית
• פרשנות: אחרי ה"לא" האירי: האמנה לאן?
• האמנה האירופית: לעולם לא נהיה בסירה אחת
  

השרים ביקשו לבדוק עם עמיתם האירי מיהול מרטין אם ממשלתו סבורה שניתן לשכנע את העם האירי להצביע מחדש בנושא והפעם לתמוך באמנה. מרטין הודה כי הצבעת הציבור באירלנד יצרה "מצב של חוסר-ודאות" באירופה - אך טען כי יש לכבד את החלטתו. "זוהי ההחלטה הדמוקרטית של הציבור באירלנד", אמר לעיתונאים עם בואו לכינוס. הוא הזהיר מפני מציאת פתרון חפוז כדי להציל את האמנה. "מוקדם מדי, לדעתי, להתחיל לחפש פתרונות", הוסיף.

תוצאותיו של כינוס שרי החוץ יעמדו בראש סדר היום בפסגה בת יומיים של מנהיגי האיחוד האירופי שתיערך ביום חמישי בבריסל. משאל העם באירלנד, שבו דחו כ-45 אחוז מבעלי זכות הבחירה את אמנת הרפורמות ברוב של 53.4 אחוז מתנגדים מול 46.6 אחוז תומכים, הוא המשאל השלישי המחבל בתוכניות מנהיגי האיחוד האירופי להסדיר ולייעל את פעילות מוסדותיו בשנים האחרונות. זאת לאחר שב-2005 דחו צרפת והולנד במשאלי עם את היוזמה הקודמת בנושא, חוקת האיחוד האירופי.

בניגוד לעמדתו של שר החוץ האירי, עמיתיו מגרמניה ופינלנד נשמעו נחושים יותר למצוא פתרון למשבר. "ישנה רק אלטרנטיבה אחת: להמשיך בהליך האשרור", אמר שר החוץ הגרמני פרנק-ולטר שטיינמאייר. הוא הודה כי המצב "אינו פשוט. חייבים למצוא מוצא עם אירלנד", וציין כי אין טעם להציב כרגע תאריך יעד למציאת פתרון למשבר. "לא נשאיר חברים מאחור", הוסיף שר החוץ הפיני אלכסנדר שטוב. "אני משוכנע שנמצא פתרון. האמנה אינה מתה".

ישנם כמה תרחישים אפשריים בעקבות המצב החדש. אחד מהם הוא יצירת "שני מסלולים" באיחוד האירופי - האחד למדינות התומכות באינטרגרציה, שבו ימשיכו אלה לפעול ולהתקדם, והשני למדינות מסתייגות כמו אירלנד.

"אמנת ליסבון" נועדה לייעל את הליך קבלת ההחלטות באיחוד האירופי. מנהיגי האיחוד האירופי חתמו עליה בבירה הפורטוגלית בדצמבר האחרון, בתום משא ומתן מפרך ורווי קשיים שנמשך חודשים ארוכים. האמנה להסדיר רפורמה בהליך קבלת ההחלטות באיחוד, ובכלל זה מינוי נשיא ושר חוץ לטווח ארוך במקום לחצי שנה כפי שנהוג עתה.

בתוך כך, קראו היום מחוקקים בכירים בפרלמנט האירופי לשמונה המדינות שטרם אישררו את האמנה להמשיך בהליכי האשרור, וטענו כי כל הרחבה נוספת של האיחוד האירופי תהיה "כמעט בלתי אפשרית" בלי האמנה. הם קראו למנהיגי מדינות האיחוד לנקוט "את כל הצעדים הנדרשים כדי לאשרר את האמנה עד סוף יוני 2009 - למרות העובדה שהציבור באירלנד דחה אותה במשאל העם.

ר"מ צ'כיה: אין טעם להמשיך הליכי האשרור

במקביל לכינוס שרי החוץ, נועד נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, שארצו תכהן החל מ-1 ביולי כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, עם מנהיגי צ'כיה, בניסיון לשכנעם להמשיך בהליכי אשרור האמנה חרף תוצאות משאל העם האירי. ואולם, בתום הפגישה, הבהיר ראש ממשלת צ'כיה מירק טופולנק כי אין בכוונתו להיחפז בהליכי אשרור האמנה. "לא ברור האם אחרי

ה'לא' של אירלנד כלל ניתן להמשיך בהליכי האשרור", אמר טופולנק לאחר שנפגש עם סרקוזי.

מוקדם יותר, אמר נשיא צ'כיה וצלב קלאוס, הידוע בעמדותיו האירו-סקפטיות, כי ברור שהאמנה לא תיכנס לתוקפה ב-1 בינואר 2009, כפי שתוכנן. סרקוזי קיבל בהבנה את בקשתם של הצ'כים לפעול בלי חיפזון. "איש לא צריך להרגיש כאילו מופעל עליו לחץ", אמר.