פרקליטי קצב התלוננו נגד הרכב השופטים בתיק

"למצות את הדין עם השופטים בתיק קצב". פרקליטיו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, פנו היום (ב') בתלונה לנציבת תלונות הציבור על השופטים, השופטת בדימוס טובה שטרסברג-כהן, נגד השופטים שהיו אמורים לדון בכתב האישום נגד מרשם. זאת, בעקבות הדיווח בשבוע שעבר ב"ידיעות אחרונות" לפיו השופטים גיבשו לכאורה את דעתם לפני הדיון בתיק.

לפי הדיווח, שלושת שופטי בית המשפט השלום קיבלו חוות דעת שהיו עשויות לסלול את הדרך לגזירת מאסר בפועל, בניגוד לעסקת הטיעון שנחתמה איתו. חוות הדעת גובשו בידי עוזרים משפטיים של השופטים, עוד לפני פתיחת המשפט ובטרם הודיע קצב על ביטול הסדר הטיעון עמו.

עורכי הדין אביגדור פלדמן, ציון אמרי ואברהם לביא, דורשים מהנציבה לערוך בדיקה ממצה בנושא,

 וכותבים בין היתר בפנייתם: "מהמסמכים בפרסומים עולה כי בית המשפט חרץ את דין מרשנו כחלק מהלינץ' הציבורי שמבוצע בו... לפני שמיעת טיעוני הצדדים.

"מדוע צומצמה הכנת השופטים לכיוון הכף האחת של המאזניים, כף הסטייה מהסדר הטיעון, הטלת קלון והשתת עונש מאסר בפועל", תוהים פרקליטי קצב, ומדגישים את עמדות הפרקליטות בדיונים קודמים, לפיהם ללא הסדר טיעון ייתכן שלא היה מוגש כתב אישום, וכן ש"אם היה מדובר באזרח רגיל, ספק אם היה מוגש".

עוד ביקשו הפרקליטים מהנציבה "למצות את הדין המשמעתי עם האחראים", ובמידת הצורך אף להפנות את תשומת ליבו של היועץ המשפטי לממשלה לדברים לשם פתיחת חקירה. "נדמה כי בכל יום נפרץ עוד סכר במשפט השדה... נותרנו המומים נוכח האפשרות כי למסע זה הצטרף הגורם הראשון במעלה בשמירה על שלטון החוק", נכתב.

"תשומת לב מיוחדת לסעיף עונש מינימלי"

לפי הפרסום ב"ידיעות אחרונות", חוות דעת אחת כוללת נימוקים שמצדיקים את ההחלטה לסטות מהסדר הטיעון וחוות דעת אחרת מנמקת מדוע במקרה של קצב ראוי להטיל עליו עונש של מאסר בפועל ולא להסתפק במאסר על תנאי, כפי שהתחייבה הפרקליטות בהסדר. את שתי חוות הדעת כתבו עוזרים משפטיים של שופטים בבית משפט השלום לבקשת ראש ההרכב, השופטת שולמית דותן.

במסמך הראשון מדגישה בין היתר השופטת דותן ציטוט מפסק דינה של נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הסדר הטיעון

עם קצב, אשר מעניק לה לדעתה את הנימוק לסטייה מהעונש המוסכם בהסדר הטיעון. בהערה אחרת מנחה דותן את העוזר המשפטי "לעיין שוב בפסק הדין כדי לעמוד על אותם חלקים שבהם התייחסו להתערבות ערכאה דיונית בהסדר הטיעון שבנידון".

במסמך השני נבדקה רמת הענישה המקובלת בבתי המשפט בעבירה של מעשה מגונה תוך הפעלת אמצעי לחץ - אותו סעיף שבו אמור היה להודות קצב ביחס לא' ממשרד התיירות. סעיף אחר בחוות הדעת קורא לשופטים בעניינו של קצב להעניק "תשומת לב מיוחדת" לסעיף בחוק העונשין שקובע עונש מינימלי למי שהורשע בעבירה של מעשה מגונה תוך הפעלת לחץ. לפי הסעיף אם הורשע הנאשם באחת מרשימת העבירות שעניינן תקיפות מיניות, עונשו לא יפחת מרבע העונש המקסימלי שנקבע לאותה עבירה.