יש לכם שאלות סביבתיות? היוועצו ברב

"להלכה היהודית ולחז"ל יש הרבה מה לומר בסוגיות סביבתיות, לא רק בהיבט המקומי אלא גם בהיבט הגלובלי", מעיד בנחרצות הרב כרמי ויסמן. ויסמן, מנהל ארגון "סביבה ישראל" המחבר בין יהדות לפעילות סביבתית - ועורכו של ספר ראשון מסוגו בנושאי הלכה וסביבה - מכיר היטב את הנושא. אם תשאלו אותו, הקשר בין החשיבה היהודית לתנועה הסביבתית כמעט מתבקש.

עבודתו של ויסמן בארגון מוקדשת לחיבור היומיומי בין סביבה להלכה. לפני כשנה, הוא אומר, החיבור הזה הביא אותו להתחיל במלאכת גיבוש ועריכת הספר "הסביבה בהלכה ובמחשבה", הרואה אור בימים אלה. "המטרה היא לגרום לציבור הדתי והחרדי, שבתוך שכונותיו אנו פועלים, להתחיל לחשוב על סוגיות סביבתיות ולשמוע מה יש להלכה לומר בסוגיות האלה", הוא מסביר.

בספר מקובצים כ-30 מאמרים בעברית ובאנגלית, שכתבו רבנים ומדענים מישראל והעולם, והם עוסקים בהתחממות הגלובלית, סוגיות תכנון ובנייה, צער בעלי-חיים, השחתת רכוש, ניקיון שטחי ציבור - ואפילו יחסה של התורה לקומפוסט. כך למשל הרב ידידיה סינקלייר, מנהל מכון "Jewish Climate Change", דן בעיקרון 'המזהם משלם'. "המשמעות של העיקרון הזה היא

שמותר לזהם כל עוד משלמים בסוף", ויסמן מפרט. "אבל מה לגבי ההיבטים המוסריים והאתיים של הזיהום? ההלכה מעודדת אותנו להימנע מגרימת נזק מלכתחילה - ולכן העיקרון הזה בעייתי".

מאמר אחר בספר מציג את תפיסתו הסביבתית של הרב משה פיינשטיין, מגדולי פוסקי ההלכה בדורנו ומחבר הספר "אגרות משה". "בין היתר פיינשטיין עוסק בנזק הציבורי שנגרם כתוצאה מאשפה שמשליך אדם אחד", מרחיב ויסמן. "אותו אדם, גם אם לכשעצמו ביצע נזק קטן, אחראי למעשה לנזק המצטבר שנגרם בעקבות מעשיו". במילים אחרות: אם השלכתם פסולת במרחב הציבורי ובעקבות זאת הושלכה פסולת נוספת - הרי שאתם אחראים לתוצאה המצטברת של הפעולה הבודדת.

מאמרו של ויסמן עצמו עוסק בתרבות הצריכה המודרנית ובקשר הבעייתי שלה לעקרונות ההלכה. "במאה השנים האחרונות גדל תקציב חברות הפרסום, בעיקר בארצות-הברית, במאות אחוזים", הוא מתאר. "בהדרגה, הפרסום השתלט על חינוך הציבור ומלמד אותנו להיות צרכים במקום להיות בני אדם". בעיניים הלכתיות, טוען ויסמן, מדובר בהפרת הציווי "בפני עיוור לא תיתן מכשול". "אם משכנעים אותנו לקנות מוצרים שאנו לא זקוקים להם, זוהי הפרה של הציווי", הוא מסכם.

ואם בענייני סביבה עסקינן, הרי שפרסום הספר היה כרוך גם בבחירת הנייר שעליו הוא יודפס. ארבעה חודשים תר ויסמן אחר הנייר המתאים, שיהיה ידידותי מבחינה הלכתית כמו גם סביבתית. לבסוף, בתום אינספור התייעצויות, הוא מצא את מבוקשו. "הספר הודפס על נייר נטול עץ לא מולבן, מתוצרת מקומית, שהפקתו לא היתה כרוכה בחילול שבת", הוא מספר בחיוך.

• הספר, שבהוצאתו לאור לקחו חלק עיריית ירושלים, המשרד להגנת הסביבה ומינהל קהילת רמת-שלמה, יושק בכנס "הסביבה בהלכה ובמחשבה". לפרטים נוספים לחצו כאן