דו"ח דורנר: הנזק לכל ניצול - עד 2.1 מיליון ש'
ההמלצה המרכזית של הוועדה, שבדקה את מצבם של ניצולי השואה, היתה להעלות את שיעור הקצבאות שמקבלים ניצולי שואה שעלו לפני חתימת הסכם השילומים עם גרמניה, כך שתגיע לשיעור של 75 אחוז מהרנטה שמקבלים ניצולי שואה שעלו לאחר מכן. "הטיפול בניצולי השואה היה אמור להיות מובן מאליו", אמרה דורנר
מוטב מאוחר: ועדת החקירה הממלכתית לסיוע לניצולי השואה, בראשותה של שופטת העליון בדימוס דליה דורנר, הגישה בצהריים (יום א') את המלצותיה לוועדה לביקורת המדינה. המלצתה המרכזית של הוועדה היתה להעלות את הקצבאות שמקבלים ניצולי שואה שעלו לפני חתימת הסכם השילומים עם גרמניה - כך שתגיע לשיעור של 75 אחוז מהרנטה שמקבלים ניצולי שואה שעלו לאחר מכן.
דורנר דיווחה כי כיום יש 45 אלף ניצולים שמקבלים קצבה מופחתת, וכי הוועדה לא ממליצה להשוות לקצבה הגרמנית מאחר שהדבר יהיה נטל כבד על האוצר. לצדה בוועדה ישבו פרופסור עומר מואב, מהאוניברסיטה העברית וממרכז שלם, ופרופסור צבי איזיקוביץ'.
לגבי אי השוויון, הוועדה מציינת כדוגמה: "הסכום הכולל המהוון שהפסיד נכה בשיעור 25% אשר יכול היה לתבוע רק לפי חוק רדיפות הנאצים, בהשוואה למקבילו שקיבל רנטה מגרמניה עומד על כמיליון ו-300 אלף שקל. אצל נכה 100%, מדובר על עד 2.1 מיליון שקל".
דליה דורנר, בין עומר מואב לצבי איזיקוביץ' (צילום: גיל יוחנן)
"הוועדה סבורה כי על המדינה לפעול לצמצום הפגיעה רחבת ההיקף בזכות הקניין של ניצולי השואה שדרכם להגיש תביעה לפי חוק הפיצויים הגרמני נחסמה בשל הוויתור שעשתה המדינה בגדרי הסכם השילומים", נכתב בעניין זה בדו"ח.
"מינוי הוועדה - יום עצוב"
בתחילת דבריה אמרה דורנר כי "ממשלות ישראל לדורותיהן לא טיפלו בניצולי השואה", וכי עצם מינויה של הוועדה, 60 שנה אחרי הקמת המדינה - זהו יום עצוב. יו"ר הוועדה הוסיפה כי המדינה חטאה כלפי הניצולים: "ועדה כזו לא היתה אמורה להיות מוקמת, הטיפול בניצולי השואה היה אמור להיות מובן מאליו".
הוועדה מציינת כי חומר הראיות שנפרס בפניה העלה כי הניצולים שהיו ברובם אנשים צעירים שנותרו בודדים לאחר שמשפחותיהם נרצחו, בחרו בהמוניהם להקים את ביתם בארץ ישראל על אף ימי התופת והאימה שעברו עליהם, והכל ללא עזרת המדינה עצמה.
"אף הוספנו ומצאנו כי המדינה באמצעות ממשלותיה לדורותיהם קיפחה במיוחד את אלה מבין הניצולים שמזלם לא שפר והם נותרו מאחור.
בהסכם השילומים ויתרה המדינה בשמם של הניצולים שעלו אליה עד ליום ה-1/10/1953 מבלי שקיבלה על כך הסכמתם על הפיצויים האישיים המגיעים להם מגרמניה המערבית. זאת ועוד במשך שנים ארוכות היה יחס הרשויות לניצולים מבקשי הפיצויים לעומתי בעיקרו", נכתב.
הוועדה מציינת כי אין לה מנדט לבדוק את תפקודה של ועידת התביעות, אולם היא כותבת: "המדינה מעודדת את ועידת התביעות לסייע למוסדות ציבור שונים בישראל, גם כאשר ברור כי מרבית הנהנים מפעילותם של מוסדות אלה אינם ניצולי שואה".
עוד ציינה הוועדה כי היא סבורה שהגיעה העת לשנות לחלוטין את תפקודה של הלשכה לשיקום נכים ולהפוך אותה לגוף שייראה עצמו בראש ובראשונה כנאמן לניצולים.
"רק שהדו"ח לא יעלה אבק"
השופטת בדימוס סקרה שורת המלצות נוספות, שנקבעו על ידי הוועדה: "המלצנו להכניס שינויים בטיפול הרפואי ולקצר את ההליך הביורוקרטי בוועדות הרפואיות. המלצנו להקים מרכז מידע לניצולים כדי שיידעו את זכויותיהם. המלצנו שתהיה פניה
לכל אחד מהניצולים כדי להבטיח שידעו את זכויותיהם. אנו מקווים שדו"ח זה לא יעלה אבק ויקשיבו להמלצותינו".
המלצות הוועדה הוגשו היום, כחצי שנה לאחר הקמתה. אחת הסיבות לעבודה המהירה של חברי הוועדה היה גילם ומצבם של ניצולי השואה, שחלקם מתקשים להתקיים.
מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, אמר כי החלטת הוועדה מקבלת עדיפות גבוהה בלשכתו. לדבריו, "לא מדובר רק על עוול משפטי, אלא גם עוול אנושי וציבורי".
חברת הכנסת שרה מרום-שלו: "כניצולת שואה לא תיארתי לעצמי שהדו"ח יוכן בזמן כה קצר.
אני מקווה שהעבודה שדורנר עשתה תיושם אחרי 60 שנות סבל של ניצולי השואה".
מרכז הארגונים, ארגון הגג של ניצולי השואה, הביע הוקרה לדורנר ולצוות הוועדה על ההשקעה הרבה. מהמרכז נמסר עוד: " הדו"ח מביא לקיצו של מסע ארוך למאבק להגנה על זכויות ניצולי השואה שהתנהל בשנים האחרונות. אנו קוראים לממשלה הנוכחית שטיפלה בנחישות בתביעות ניצולי השואה ליישם את כל האמור בדו"ח. מכל הגורמים הבירוקרטים אנו מבקשים להתחשב בעובדה כי זמנם של ניצולי השואה הולך ואוזל".
לפנייה לכתב/ת 
