כמה שירים אפשר לכתוב על אמריקה?

הקלאש - I'm So Bored With The USA

הקלאש לא הפלו אף אחד: לצד הביקורת על ארצות הברית, השירים שלהם היו ביקורתיים למולדתם בריטניה, לארצות ערב ("Rock The Casbah"), למשטרה ועוד. בשיר הזה מתקוממים הקלאש נגד הג'ון ווייניזם של האומה האמריקאית: "הדולר היאנקי מדבר לדיקטטורים של העולם. למעשה הוא נותן פקודות והם לא יכולים להרשות לעצמם לפספס מילה".

Team America - America, Fuck Yeah

שיר הנושא לסרט המריונטות הקורע של מאט סטון וטריי פארקר. כמו הסרט, גם השיר בוטה, גס ומאוד מצחיק. בפרודיה על שירי ההארד-רוק האמריקאים הפטריוטיים, מהלל השיר את אמריקה, שבאה להציל את העולם. "טרוריזם, נגמר לך הזמן, כי עכשיו תיאלץ לתת את הדין לאמריקה". יש סיכוי שבוש לא היה מבין את הבדיחה.

אמריקה, פאק יה! מתוך Team America 

מוריסי - America Is Not The World

מוריסי לפעמים מטפס על עצים שקשה לו לרדת מהם. בשיר הזה הוא יורה חיצים לאומה השמנה והשמרנית, למרות שהוא מודה שהוא אוהב אותה. הוא מתלונן על הקרניבורים של אמריקה, "אתם יודעים לאן אתם יכולים לדחוף את ההמבורגר שלכם" ועל האמריקה שבה "הנשיא לעולם לא שחור, אישה או הומו". שורה מקוממת במיוחד, שאולי תהפוך לא רלוונטית בנובמבר. סליחה, מוריסי, בפעם האחרונה שגרת בארץ שבראשה עמדה אישה, ייחלת שיוציאו אותה להורג בגיליוטינה.

לעומתם יש את זמרי הפולק, שמתרפקים על יופיה של אמריקה, על נופיה ועל החירות שבה.

פיט סיגר - This Land Is Your Land

טוב עשה ברוס ספרינגסטין כשהוציא אלבום מחווה לפיט סיגר, אחד מעמודי התווך של תחיית הפולק האמריקאי. סיגר, לוחם מושבע למען זכויות האדם, מבצע כאן את שירו של וודי גת'רי "הארץ הזאת נוצרה לך ולי", שהפך לאחד משירי העם המפורסמים ביותר בארצות הברית. בבית חינני במיוחד של השיר, שאפשר לראות אותו כקריאה נגד הלאמה והפרטה, הוא אומר, "בעוד אני הולך, ראיתי שלט, והשלט אמר, הסגת גבול אסורה. אבל בצד השני, לא היה כתוב כלום. הצד הזה נועד לי ולך!".

ג'ון דנבר - Take Me Home, Country Roads

כשהנרי דויטשנדורף החליט לפצוח בקריירה של זמר פולק, הוא החליף את השם בעל הניחוח הגרמני לג'ון דנבר: הכי פשוט, הכי אמריקאי. למרות שפעל בשנות השבעים הציניות, השירים של דנבר מוקדשים לנופי הארץ הפראיים שאמריקה התברכה בהם. בשיר הזה הוא מתייחס לאזור ווסט ורג'יניה: "החיים שם עתיקים. עתיקים יותר מהים, צעירים יותר מההרים, צומחים כמו הבריזה". אגב, את השיר שלו "Thank God I'm A Country Boy" ביצע בעברית דורי בן-זאב בשם "מה שנכון נכון" במסגרת הספיישל "עמק הנהר האדום", שהיה מחווה ישראלית לשירי הקאנטרי והפולק האמריקאים.

(אילת יגיל)

The Decemberists - Sons & Daughters

אומרים שאמריקה נולדה ב-1492, כשספרדי שיכור בשם קולומבוס דרך בארץ הלא נודעת בפעם הראשונה (ראשונה? לייף אריקסון יטען אחרת). אבל אמריקה כפי אנו מכירים אותה נולדה כשמתיישבים אירופאיים חצו את הגלים בספינות, אחרי שתי מלחמות העולם, כשחלום חרוט על מצחם כמגדלור - להזדקף, לבנות אומה חדשה, חיים חדשים הרחק משדות הקטל. הדצמבריסטס, להקה שרוב שיריה נכתבים במחלקת ההיסטוריה האמריקנית של הספריה העירונית, שמה בפי המהגרים את השיר הזה, רגע לפני שהם עוגנים בחופי הארץ החדשה.

Wilco - Ashes Of American Flags

על פי חוקי ארה"ב, באמריקה מותר לשרוף את דגל המדינה אבל אסור להשחית שטרות כסף. זה סימפטום של גישה שמביאה אנשים רבים לחיים ריקים ועצובים, כמו אלה שמצייר רב האמן ג'ף טווידי בעוד שיר מושלם של להקתו Wilco. "אני חור מנעול בלי מפתח", שר טווידי, "אני נופל על הברכיים בכל פעם שפעמון הדלת מצלצל". האם אלה החיים שחלמו המייסדים? מה נותר מדגל הפסים והכוכבים?

Elvis Costello - American Gangster Time

גם לאלביס קוסטלו הבריטי יש דעה על הדגל הזה. הוא חושב שאמריקה הפכה למדינת פושעים וזונות: "זה מבאס להצדיע לסמרטוט המכוכב, אני מעדיף להתעוור ולומר את דעתי, או להשתמש בדגל כמו מחסום לפה. אז הניפו אותו בכעס, תנו לו להתנופף, זה עידן המאפיונרים האמריקאיים".

LCD Soundsystem - North American Scum

האמריקאים האלה עם ההתנשאות שלהם וההשמנה שלהם ואיך שהם נדחפים לכל מקום - חלאות, בחיי, כולם חלאות. ג'יימס מרפי למד את הטריק של הילדים שיורדים עליהם בכיתה: רד על עצמך קודם וחסוך מעצמך את הכאב. אנחנו חלאות מצפון אמריקה.

Liam Lynch - My United States Of Whatever

פעם סטודנטים בארה"ב היו יוצאים להפגנות מחאה, מגבשים דעות על ענייני היום, מתנגדים למשהו או תומכים במשהו אחר. מה דעתם על הזכות להפלות או המלחמה בעיראק? "ווטאבר", ימלמל האמריקאי הצעיר הממוצע ויחזור לפלייסטיישן. תמיד יש אנשים איכותיים, אבל ליאם לינץ' טוען שארה"ב היא כבר ארץ הווטאבר. 

יצאו לחפש את אמריקה. סיימון וגרפונקל

Simon & Garfunkel - America

ג'ק קרואק יצא בזמנו לחפש את אמריקה ולא מצא שום דבר מסוים. כמוהו גם סיימון וגרפונקל, בקלאסיקה היפה הזו מ-1968.

Don Mclean - American Pie

אחרי כל השירים שנתנו לנו סיבות להיות ציני, מיואש ועצוב ממצבה של ארה"ב, הנה אחד שיזכיר לנו למה אנחנו אוהבים אותה כל כך: בגלל המוזיקה, החופש, והזכרונות שלקחנו בהשאלה מסרטים, ספרים ושירים שנוצרו בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות (טוב, כמעט).

(גיא חג'ג') 

ג'וני מיטשל / א-פרפקט סירקל – The Fiddle And The Drum

"אוי אמריקה שלי, מה עשית?". ג'וני מיטשל כתבה את אחד השירים הפוליטיים והחברתיים היפים ביותר, ולמעשה אחד השירים היפים ביותר בכלל. מיטשל הנפלאה כתבה את השיר כקנדית בסוף שנות השישים שחיה בארצות הברית כאשר מלחמת הנוראית מתחוללת ברקע. מיטשל הצליחה לחבר את המטאפורות הכי נוגעות וכואבות: "הו אמריקה, איך הצלחת להחליף את הכינור בתופים, להחליף את לחיצת היד באגרוף", היא שרה, "הו אמריקה, חברה שלי, שוב את נלחמת בכולנו וכשאנחנו שואלים אותך למה, את מרימה את המקלות שלך ואנחנו נופלים. אנחנו יכולים לזכור את כל מה שטוב בך. אנחנו מבקשים ממך, האם אנחנו יכולים לעזור לך למצוא את השלום והכוכב?"

מיטשל גם הגישה את השיר בשיא הרגש והאנושיות. אך מי שלקחה את השיר ופיארה את שירת הא-קפלה, היא להקת "א-פרפקט סירקל" (A Perfect Circle). באלבום החידושים שלה, שיצא ב-2004, הזמר מיינארד ג'יימס קינן מכפיל את עצמו בכמה קולות ומגיש ביצוע עוצר נשימה, כזה שגורם לך לספוג אגרוף בבטן ולהבין את משמעות השיר האמיתית.

חידוש עוצר נשימה לג'וני מיטשל. א פרפקט סירקל 

טול – Ænema

ושוב מיינארד ג'יימס קינן, הפעם בלהקתו המקורית "טול". הפעם הוא כועס על עיר הבידור שאמריקה יצרה, על התעשייה שכולם רוצים להיות חלק ממנה. השואו ביזנס. באלבום "Ænema", ובשיר הנושא, קינן נכנס בכולם: "שיזדיין ל. רון הבארד ושייזדנו כל הכפילים שלו, שילכו להזדיין כל הנרקומנים ושילכו להזדיין הזכרונות הקצרים שלכם".

בנוסף, הוא גם מקווה שכולם יסחפו עם הזרם, תרתי משמע. "כאן, בחור הזה חסר התקווה שאנחנו קוראים לו לוס-אנג'לס, הדרך היחידה לתקן אותו הוא לשטוף הכל, בכל זמן, בכל יום. תלמד לשחות, אני אפגוש אותך במפרץ אריזונה", הוא שר. בטקסט משולבות מילותיו של הקומיקאי המנוח ביל היקס, אחת ההשראות הגדולות של הלהקה. אמנם מדובר פה על תעשיית הבידור, אך קינן בקלות יכול לייחס את הזעם הזה סביב רעות חולות אחרות באמריקה הגדולה.

רייג' אגיינסט דה מאשין – כמעט כל שיר 

אין להקה פוליטית גדולה יותר מ"רייג' אגיינסט דה מאשין". החברה, הכלכלה, הנושאים הפוליטיים והסביבתיים תמיד היו בראש מעייניה מתחילת שנות התשעים ועד היום, כשהיא מסתובבת בעולם אחרי

איחוד מרגש. המילים של זמר הלהקה, זאק דה לה רוחה זועמות ויחד עם הגרוב העצבני של הלהקה, הם מצליחים להעביר את המסר בצורה הטובה ביותר. ועל כל מה שרייג' כועסים הם לא נותנים לעבור לסדר היום. קשה יהיה לבחור שיר אחד ספציפי שמתאר את הרגשות החזקים של חברי הלהקה כלפי הממשל וכל הקשור אליו, לכן, אפשר להתענג על כמה מהם:

• Killing In The Name
• Vietnow
• Sleep Now In The Fire
• Take The Power Back
  

The Presidents of the United States of America

הפעם לא מדובר בשיר אלא בלהקה. לא להקה פוליטית, לא חברתית, לא בעלת טקסטים מורכבים ומעניינים במיוחד. אלא להקה, שבאה לעשות שמח ונושאת את השם המפואר הזה. אולי אתם לא יודעים, אבל "הנשיאים של ארצות הברית" שהגיעו מסיטאל והשתלטו טוטאלית על רשת MTV באמצע שנות התשעים, עדיין פעילים ועובדים היום.

עם כל הכבוד לפעילות הנוכחית של הלהקה, אותנו מעניין האלבום הראשון של הנשיאים, אלבום קטן ומצוין שנושא את שם הלהקה ושם שירי רוק נפלאים כמו: "Peaches", "Lump", "Kitty", "Dune Buggy". אם כבר אנחנו רגילים לשמוע שטויות מפיהם של נשיאים רבים, עדיף לשמוע שטויות חמודות מפי הנשיאים האלה.

(אור ברנע)

• יש לכם עוד שירים להציע? נשמח לשמוע