התנסות חד-מינית: להכפיל את האפשרויות

איך היתה נראית החברה שלנו אילו היו הורינו מאפשרים לנו בחירה חופשית עם מי לקיים יחסי מין? הגדרות הסביבה שלנו מחייבות אותנו מגיל צעיר לבחור את הפרטנר שלנו לא על פי ניסוי וטעייה, אלא על פי המוסכמות. אפשר גם אחרת

נאוה לרנרפורסם: 23.06.08 , 16:48

אני יושבת בבית קפה, מסתכלת באנשים סביבי ומשתעשעת במחשבות – האם איפשרו לעצמכם אי-פעם לחוות סקס עם אותו מין? ואם כן, באיזה גיל זה קרה? איך היה? מה היתה הרגשתם?

הצלחתי להתאפק מלשאול זרים בבית הקפה, אבל התחלתי לחקור את הסובבים אותי. מכיוון שכבר לא מופתעים מ"התחקירים" שלי, לא מעט אנשים שיתפו פעולה והסכימו לפתוח את הנושא.

אשה אחת סיפרה לי שבגיל 16 ראתה זוג לסביות מתנשקות ומתגפפות. התמונה המסעירה של השתיים נשארה חקוקה בזכרונה שנים רבות. הדבר שסיקרן אותה במיוחד היה איך זה "מרגיש" ללטף חזה של אשה. כעבור שנים תוביל אותה הסקרנות הזאת, יותר מכל דבר אחר, לנצל הזדמנות לאינטימיות מינית עם אשה. בהגשמת הפנטזיה היא לא ראתה את עצמה כלסבית או דו מינית. הדחף להתנסות בא ממקום של סקרנות וראש פתוח. לדבריה, זאת היתה אחת החוויות המרגשות ביותר בחיי המין שלה.

להפתעתי ולשמחתי אני לא לבד עם המחשבה שבעולם מקבל יותר הבחירה בהעדפה מינית לא היתה מוטלת עלינו מגיל כל כך צעיר. ולכן התשובה לשאלה אם אנחנו מאפשרים לעצמנו ביטוי אמיתי לסקרנות ולהתנסות חד-מינית ברורה לי - חוויותינו המיניות עם בני אותו מין אינן בהכרח תוצאה של בחירה, אלא של מוסכמות ו"משטר" חברתי.

איך היתה נראית החברה שלנו אילו היו הורינו מאפשרים לנו בחירה חופשית עם מי לקיים יחסי מין? מתי נזכה לשמוע מהורינו משפט כזה: "דעו, יש לכם אפשרויות רבות בבחירות המיניות"? האם שיעור ההומואים והלסביות בחברה היה גדל?

הגדרות הסביבה שלנו מחייבות אותנו מגיל צעיר לבחור את הפרטנר שלנו לא על פי ניסוי וטעייה, אלא על פי מוסכמות מוגדרות מראש.

בחור אחד סיפר לי בשקט, כמעט בסוד, שהוא מסוקרן לחוות סקס עם גבר, אבל הפחד מגביל אותו. מה אם יגידו לו לא? מה אם הוא יבחר בחור שלא ב"קטע"? אז הוא פשוט יושב, מפנטז, ומחכה להזדמנות שיפנו אליו.

אצל אנשים רבים הפנטזיות אכן מאפשרות את הבריחות הקטנות אל עולם "החוויה החד-מינית". אני בעד ההתנסות מעשית. בתחומים רבים אומרים לנו להגדיל את הרפרטואר שלנו, ללמוד נושאים שונים, להרחיב את הידע, לנסוע למקומות שונים בעולם, לטעום מאכלים מגוונים ולפגוש אנשים מתרבויות שונות. כל זה מתקבל בברכה כל זמן שלא עוסקים במין. בתחום זה נשארים הרבה מאוד הגבלות ואיסורים.

כבר בשנות ה-50, כשאלפרד קינסי חקר 12,000 בני אדם בארצות הברית, הוא גילה דבר מה מפתיע ביותר. כשנשאלו אנשים אם חוו חוויות מיניות עם אותו מין, כמעט מחצית הנחקרים דיווחו כי חוו התנסות הומוסקסואלית/לסבית, או היו רוצים לחוות. בספרו הראשון של קינסי, "התנהגות מינית בקרב הזכר האנושי", הוא מדגיש שהחוויות המיניות שנמנו כללו חוויות מיניות מכלל הסוגים, מחיבוקים ועד חדירות. בנוסף הוא התייחס וכלל במחקר דיווחים על פנטזיות, חוויות מזדמנות ומגע מזדמן, לא רק על סקס מתוכנן מראש.

רצון לחוות את האחר, את השונה

מבט פסיכולוגי:

"אני אמא טרייה, והתאהבתי בחברתי לפורום"

עירית קליינר-פז

"משהו בתוכי זעק שאני חייבת לראות מי נותן לי את הכוח, מי נמצא שם, מי עומד מאחורי הכתיבה המוצלחת, ההומור והשנינות. נפגשנו, ועכשיו אני משתוקקת אליה. ואני בכלל לא לסבית". מסתבר שבתקופה זו של מיניות נזילה והתרככות תפקידי המיגדר, הכותבת אינה יחידה במצב זה

"אני אמא טרייה, והתאהבתי בחברתי לפורום"

על פי קינסי, רובנו היינו יכולים לחוות חוויות מיניות מגוונות. לא על פי מוסכמות חברתיות, אלא על פי רצון לחוות את האחר, את השונה, ולצאת מהריבוע המגדיר לנו מעל לכל ספק עם מי עלינו לקיים יחסי מין.

נראה לי שיש יתרון בנסיונות האלה. ככלל, לאדם יש יכולת ביטוי מינית בסיסית שקשורה להיותו אדם, ללא קשר להיותו הומו או הטרו. לכן, כל שיפוטיות מוטעית היא תוצאה של מגמה חברתית להכליל בקטיגוריה אחת את כל נטיותיה המיניות של "החיה האנושית". לא לשכוח דבר מה ראשוני וחשוב: ההומוסקסואליות מהווה חלק משמעותי בפעילות המינית האנושית, מתחילת ההיסטוריה ועד היום, כדרך ביטוי נוספת.

אם היה "אישור" חברתי להתנסות בקשרים אינטימיים עם בני אותו מין, סביר להניח שאנשים רבים היו מממשים קשת רחבה של התנסויות. ההגדרות המקובלות בחברה שלנו לנטייה מינית גורמות לרובנו לבחור בפרטנרים יותר על פי "מוסכמות" מאשר על פי הפנטזיות ונטיות הלב.

נסו להחיל את המושגים "דמוקרטיה" ו"חופש" גם על התחום המיני. אפשרו לעצמכם להתעלות מעל ההגדרות המגבילות - וליהנות קצת מהרפתקאות שמחוץ לקוביה.