פעולות הכרחיות לעצירת הרס הציונות
החוקים שמבקשים לשמר את העברית כשפה רשמית יחידה ולהעניש את המבקר במדינת אויב בהחלט ראויים כדי שהמדינה תישאר יהודית
דוד בן גוריון הכריז על הקמת המדינה היהודית מבלי לחשוש מפני עתירה אפשרית לאיזו שהיא ערכאה שיפוטית. למזלו של העם היהודי פשוט לא היו אז "שופטים בירושלים" כדי להוציא צווי-ביניים. כוחות המגן, כך הם נקראו באותם ימים, נערכו איפוא למלחמה מול הערבים שכבר אז ידעו בדיוק מה הם רוצים: לחסל את הישות הציונית עוד לפני צאתה לאוויר העולם; לנתק את חבל הטבור ולהמית את העובר המפרפר בעודו קשור, עדיין, לרחם שממנו נולד.
המשימה הזאת לפחות, לא צלחה בידיהם – אבל מאז הם לא אמרו נואש. בעזרת "יהודים טובים", ליברלים מושבעים או אנרכיסטים-להכעיס או סתם תמימים-סהרוריים, הם עושים ככל יכולתם כדי לקפד את ראשו של הבית הלאומי של העם היהודי; זה שהובטח לו בהצהרת בלפור ובאמנות בינלאומיות שנולדו לאחריה – ועל בסיסה.
אחד מהם, עמי איילון, לוחם מפואר בעבר ופוליטיקאי אפרפר בהווה, מבקש עתה ליתן לערבים במדינת ישראל "אוטונומיה תרבותית", שמשמעה לא פחות מאשר מתן הכשר להתנתקות ממדינת ישראל והצטרפות / התחברות ל"מדינה פלסטינית", אם תקום, חלילה, ממזרח לכפר סבא.
אחרים או אחרות המתקראים ארגון "זוכרות", מבקשים להציב שלטי-זיכרון בכל מקום שבו היה פעם יישוב ערבי שעליו בנוי כיום יישוב יהודי. דרישה הזוייה זו, המתייחסת למעשה לכל עיר, כפר, או עיירה, כבר זכתה להיענות בידי פרנסי הקרן הקיימת לישראל. כך, לדוגמא, יוצב שלט ליד נתניה שישא את השם אום חאלד, וליד מודיעין יהיה שלט עם השם אלבורג'; ליד אשקלון יוצב שלט שישא את השם מג'דל , ליד שדרות יוצב שלט עם השם נג'ד וליד ראש העין יתנוסס שלט שיישא את השם מג'דל יאבא; וכך הלאה.
את הטירוף ההולך וגובר, גם באוניברסיטאות וגם בתיאטראות, יש לעצור בשלב כלשהו – והדרכים לעשות זאת הן לא מעטות. לא טרנספר – אבל משהו קרוב לזה. מי שלא רוצה לחיות במדינה היהודית על כל המשתמע מזה, צריך להחזיר את תעודת הזהות שלו. השפה העברית צריכה להיות השפה הרשמית היחידה. אין רב-לאומיות. יש רק לאומיות אחת – והיא נגזרת מן המגורים במדינת ישראל. יהודים כערבים צריכים להכריע. או שהם פה – או שהם שם.
מן האמור לעיל נגזרים, כמובן, גם האיסורים. אין לבקר למשל במדינות אוייב, כפי שמציעה כעת חברת הכנסת אסתרינה טרטמן בהצעת החוק שלה, ואין להסית או לעודד טרור. הציונות היא התנועה הלאומית של העם היהודי. בזכותה קמה מדינת ישראל וניצלו מיליוני יהודים. מי שלא רוצה בה עוד או מבקש להפוך את מדינת ישראל למשהו אחר, צריך לקום ולעזוב.
האנרכיסטים, לדוגמא, אלה שמתסיסים בחברון את הערבים, איש לא מחזיק בהם. יכול אפילו להיות שאותם יצטרכו יום אחד לסלק מפה בכוח. הבריטים עשו זאת לפני מלחמת העולם השנייה. יהודים מן הסוג הזה הוחזרו לארצות מוצאם. רובם, אגב, מצאו את מותם בגולאגים הסובייטיים.
אז יכול להיות ש"מדינה פלסטינית" תקום ביום מן הימים אי-שם בין המדבר לבין הים, אבל מי שרוצה אותה נקייה מיהודים צריך להסכים גם לצד השני של המשוואה; אחרת, מדינת ישראל תהפוך לפדרצייה של מיעוטים עם "אוטונומיות" שונות ומשונות. יהיו, מן הסתם, גם יהודים שירצו להתנתק מן המדינה היהודית-ציונית. עמי איילון בוודאי לא חשב עד הסוף.
ד"ר חיים משגב, מרצה למשפט
לפנייה לכתב/ת 
