מדריך להורה: מה עושים כשהילד משועמם?
לא עושים כלום. נותנים לו להשתעמם ועוזרים לו לרכוש כלים להתמודדות עם שיעמום. מי יודע? אולי דווקא ברגעי השעמום והשקט הוא יגלה דברים נורא מעניינים? רגע לפני ה"חופש" הגדול, פרופ' עמוס רולידר מזכיר להורים שבידור הילדים לא חייב להיות התפקיד שלהם
אחת המיומנויות הבסיסיות והמוקדמות ביותר שרוכשים להם ילדים עם השנים היא אומנות הלחיצה על כפתורים – לוחצים על העיגול והמנגינה נשמעת, לוחצים על השלט והטלוויזיה נדלקת, לוחצים על המקש וה-SMS נשלח, לוחצים על המקלדת והמשחק עולה.
מאוחר יותר, הם לומדים גם ללחוץ על הכפתורים הפחות מוחשיים אותם מחזיקים הוריהם, אשר ביניהם ניתן למצוא את כפתורי "אבל לכולם יש", "תקני לי", "למה לו מותר ולי לא?", "לכולם מרשים", אבל הפעם ברצוני להתמקד בכפתור המשוכלל מכל, כפתור ה"אימא, משעמם לי".
שורדים את אחר הצהריים
בבתים רבים בישראל צמד המילים "משעמם לי" מהווה קוד להקמתו המיידית והמקצועית של צוות הווי ובידור ולא סתם, אלא צוות הווי ובידור אישי בסגנון תכנית כבקשתך. עם הישמע הקוד, פוסקים הורים רבים מפעולתם ובתנועה מיומנת וחדה אוספים אל חיקם משחק, צעצוע, אוכל, דיסק, ברושור המפרסם חוג קרטה במתנ"ס וכתבה במקומון על פעילות אחה"צ בקניון. "למה משעמם, בוא תראה כמה דברים אתה יכול לעשות, חמודי", וכך עוברים בשלום עוד אחר צהריים מאיים.
אם נביט עמוק אל תוך הסיטואציה המתוארת, נגלה בה משמעויות חינוכיות שלא בטוח שביקשנו אותן לילדנו, משמעויות חינוכיות שכנראה חמקו להן במרמה מתוך סבך היום יום המתיש והשוחק, אותו חווה כל הורה לפחות אחת לשבוע.
צמד המילים "משעמם לי" נאמר בדרך כלל כאשר הילד אינו יודע כיצד להעסיק את עצמו בפעילות ברמת ריגוש נמוכה במצבי מעבר בין פעילויות, עם סיום פעילות משותפת עם הורה/חבר, עם סיום עיסוק מהנה במחשב כי עכשיו תור אחותו, כי צהרים ואימא נחה כעת, כי נגמרה התכנית בטלוויזיה, כי הוא ישב כבר 10 שעות על המשחק.
תלמד להשתעמם
במצבים אלה כאמור מתחיל הילד להתלונן וללחוץ על ההורים שיעשו כבר משהו כדי לגאול אותו מהשעמום הנורא. הלחץ של הילד אכן עובד ומגוון תגובות ההורים במצב זה כולל את הסיפוק המבוקש – קונים לו, לוקחים אותו, מתפנים מעיסוקיהם ומתייצבים כחלק מתרבות השירות, הרשמה היפראקטיבית לחוגים בשעות אחר הצהרים וכעס ורוגז מלווים ב"אני לא יכולה כל היום לבדר אותך" ומשפטי תוכחה / מחץ: "תלמד להשתעמם, אני לא יכולה כל היום, תקרא ספר".
השאלה הנשאלת היא האם "הגדרת התפקיד" של ההורה כוללת דאגה כי הילד לא ישתעמם אף לרגע? והתשובה לכך היא לא! אך היא כן כוללת את הדאגה כי הילד ילמד את מיומנות ההתמודדות עם השעמום. כשההורה נענה ל"אוף, משעמם לי", הוא מונע מהילד את ההזדמנות ללמוד להשתעמם – וכן, כמו שלומדים לדבר, לרכוב על אופניים, כך צריך ללמוד להשתעמם, שכן שעמום מהווה עובדה נתונה בחייו של כל אדם.
השאיפה החינוכית של ההורים צריכה להיות ללמד את הילד את מיומנות ההתמודדות עם שעמום בבית, בהכוונה ופיקוח שלהם ובכך למנוע מצב שבו הפעם הראשונה שהילד יתמודד עם שעמום תהיה בחוץ עם חברים, כאשר השעמום יכול בקלות להיגמר בוונדליזם, עבירה על החוק, אלימות וסכין. בנוסף, שעמום עשוי להיות גם דבר טוב ולהוביל להתעמקות במשהו, להשתפרות במשהו, לגילוי של משהו.
על מה אנחנו מדברים כאשר אנחנו מבקשים ללמד את ילדנו להשתעמם? ראשית, לדעת לעסוק לבד במגוון פעילויות אשר רמת הריגוש/הנאה בהן אינה מסעירה. שנית, להמתין בסבלנות לפעילות מהנה ומועדפת.
כמה עצות להתמודדות עם השעמום שלהם:
בניית סדר יום עם הילד
מאתרים מראש את השעות ה"מתות" (ואף דואגים שיהיו כאלה – לא לפחד). היתרון הוא בכך שזה לא בא בהפתעה לילד והוא יודע מראש מה מצפה לו ומתי – ידיעה זו מקטינה תסכול ומסייעת להפגין יכולות איפוק והבלגה. בנוסף, סדר יום מובנה מאפשר להתכונן ולתכנן – יחד עם הילד (ללמד אותו את מיומנות ניהול הזמן) – מה הוא רוצה לעשות, מה הן האופציות.
מגוון אופציות
דואגים שקיים מגוון פעילויות / משחקים שהילד אוהב ומסוגל להתעסק בהם לבד ובאופן עצמאי ללא עזרה, כי פעמים רבות הילדים "נדבקים" לדבר אחד וכבחוק טבע השובע מגיע.
האחריות עליו
כאשר משחקים עם הילד נותנים לו את מלאכת ניהול הזמן המשותף – הוא זה שבוחר את המשחק ונותן את ההוראות – כך מלמדים אותו לאט לאט לקחת אחריות ולנהל זמן פנוי.
עצמאי בשטח
מעודדים את הילד ומקפידים על משחק עצמאי / לבד במהלך כל יום – לא לזמן ארוך מאוד, אך כמה "מקבצי זמן" כאלה. ניתן בהדרגה להרחיבם – להתחיל לשחק עם הילד ואז לעזוב ולתת לו להמשיך לבד. ילד שיודע לשחק לבד הוא ילד שתשמעו ממנו פחות "אוף, משעמם לי".
עידוד
מחזקים ומעודדים את הילד על המתנה רגועה ושקטה בסבלנות – מנוחה.
קופסת שיעמום
מכינים מראש עם הילד "קופסת שיעמום" ובה – רשימה או תמונות של דברים שהילד אוהב לשחק / לעסוק בהם והוא יכול לעשות זאת לבד. כאשר, למרות הכול, הילד עדיין אומר "אוף, משעמם לי" ניתן להפנות אותו לקופסה; להזכיר לו 3 דברים שהוא אוהב לעשות ושהוא יבחר
או לומר: "אני בטוח שתמצא משהו נחמד לעשות" ולהיעלם מהשטח.
בהצלחה!
הערה: תודה מיוחדת למיטל אוחיון על הסיוע בכתיבת הטור.
פרופ' עמוס רולידר, אבא לשלושה, מומחה מוסמך בניתוח התנהגות, ראש המכון לחקר ולמניעה של קשיי התנהגות ילדים בסביבות חינוכיות ומנחה הרצאות וסדנאות בנושאי חינוך במכללה האקדמית עמק יזרעאל.
