שתף קטע נבחר

היום הבינלאומי להזדהות עם קורבנות עינויים

נוכח ההתעלמות המופגנת של הכנסת מחובתה המוסרית, לציין את היום הבין-לאומי להזדהות עם קורבנות עינויים, קורא הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, לזכור היום את חיילי צה"ל שבשבי, תושבי חבל דרפור בסודן, מתנגדי משטר בסין או במיאנמר, עצירים פלסטינים המוחזקים בידי הרשויות בישראל, ורבים אחרים, הסובלים מיחס אכזרי

בעוד כולנו ממתינים בקוצר רוח לחזרתם הביתה של החיילים גלעד שליט, אהוד גולדווסר ואלדד רגב, יצוין היום (ה'),ה-26 ביוני, היום הבין-לאומי להזדהות עם קורבנות עינויים והתעללות. יום זה הוכרז בידי האסיפה הכללית של האו"ם ב-1997, בהמשך לאמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים (משנת 1984).

 

איש בישראל אינו יודע באמת מהו היחס שמקבל גלעד שליט בשבי החמאס, וכיצד נוהגים אנשי החזבאללה בחיילים אלדד רגב ואהוד גולדווסר, אם הם אכן בין החיים. אולם אין ספק, כי עצם ניתוקו של אדם למשך שנתיים מבני משפחתו, אפילו ללא ביקורים של ארגון הומניטארי כלשהו, מהווה לכשעצמו עינוי נפשי קשה ביותר, לו וליקיריו. זאת גם אם מכל בחינה אחרת דואגים שוביו לתנאי מחיה סבירים בעבורו, ואינם פוגעים בגופו ובנפשו בדרכים אחרות.

 

ה-26 ביוני נועד להזכיר לכל בני האדם בעולם, כי עינויים ויחס וענישה אכזריים אינם חוקיים ואינם מוסריים. זאת בכל תנאי, גם כשבעלי הכוח והשררה משוכנעים כי יש להם צידוק מוסרי להשתמש באמצעים אלה – בכדי לחלץ מידע מנחקר, כדי להפעיל עליו או על עמו לחץ, או כדי להשתמש בו כקלף מיקוח בעסקה עתידית לחילופי שבויים.

 

לצערנו, על אף האמנה הבין-לאומית, עליה חתמו 145 מדינות ברחבי העולם, ביניהן ישראל, ועל אף חוקים מקומיים שנחקקו במדינות רבות, נמשך השימוש בעינויים ובענישה אכזרית במקומות רבים סביב הגלובוס. אלה כוללים חקירות אלימות, הפעלת לחצים נפשיים בלתי קבילים, ו"סתם" התעללויות בעצירים, אסירים ושבויים, כדי לפרוק כעס ושנאה.

 

ישראל אינה מצויה בראש רשימת המדינות, שבהן העינויים והאכזריות הן דרך פעולה שגרתית של רשויות השלטון, אולם מצבנו בתחום זה רחוק מאד מלהשביע רצון וחמור משל מרבית המדינות הדמוקרטיות. השב"כ מענה חשודים, ולעתים גם את בני משפחותיהם, חיילי צה"ל מתעללים באורח כמעט שגרתי באזרחים פלסטינים, ושוטרים אלימים, שפוגעים בגופם ובנפשם של חשודים בעבירות מסוגים שונים, אינם נענשים באורח חמור, ולא פעם נשארים בשירות וממשיכים לפגוע בעצורים, בחשודים ובאזרחים שיצאו להפגין.

 

בראשית השבוע פורסם דו"ח הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, שחשף תופעה נרחבת של התעללות חיילי צה"ל בעצירים פלסטינים, לאחר שאלה כבר עצורים וכבולים, ואינם מהווים עוד סכנה פוטנציאלית לחיילים. הצבא מגנה מקרים אלה כשהוא נאלץ להידרש להם, אך מסרב לראות בהם תופעה שגרתית, וכמעט שאינו עושה דבר כדי למגרה. גם משרד הביטחון, הממונה על הצבא, ממלא פיו מים, והכנסת - שאמורה לפקח על רשויות אלה - נמנעת ככל יכולתה מלעסוק בנושא.

 


 

אפילו מבקר המדינה לא נדרש לכך, על אף שמקרים כאלה כבר פורסמו בעבר, ולמרות שבכירים בצבא, ובעלי תפקידים לשעבר, התבטאו לא פעם בדבר אזלת ידן של הרשויות בטיפול בבעיה זו. יושבת ראש הכנסת, חברת הכנסת דליה איציק, דחתה בקשות לקיים דיון לציונו של היום הבין-לאומי להזדהות עם קורבנות עינויים והתעללות, חרף פניות חוזרות ונשנות בעניין של הוועד הציבורי נגד עינויים ושל כמה מעמיתיה בכנסת.

 

הרשויות נוקטות בעניין זה בשיטת בת היענה – טומנות את ראשן בחול, אולי כדי להימנע מלראות את דמותן הלא-כל-כך מחמיאה נשקפת מולן במראה, מתוך מחשבה כי אם לא נתייחס לדברים הם כמו ייעלמו. התעלמות מפגיעה בצלמם ובזכויותיהם של בני אדם אחרים - לעתים אויבים או סתם "לא משלנו" - מהווה בעצם אור ירוק, לא רק להמשך הפגיעה בהם, החמורה לכשעצמה, אלא גם להרחבתה לפגיעה באוכלוסיות נוספות. מי שמעלים עין מפגיעה בעצורים פלסטינים, פגיעה איומה ובלתי מוצדקת לכשעצמה, שלא יתפלא כשיגלה, שכוחות הביטחון אינם חוסכים את שבטם כשהוא נעצר בהשתתפות בפעולות מחאה - מימין או משמאל - או בעקבות עבירת תנועה שנעברה בשוגג.

 

נוכח ההתעלמות המופגנת של הכנסת מחובתה המוסרית לציין את היום הבין-לאומי להזדהות עם קורבנות עינויים, קורא "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל" לכולם לזכור היום את כל האנשים, הסובלים מיחס אכזרי - חיילי צה"ל בשבי, תושבי חבל דרפור בסודן, מתנגדי משטר בסין או במיאנמר, עצירים פלסטינים המוחזקים בידי הרשויות בישראל, ורבים אחרים. הוועד מזמין את כולם לציין יחד בישראל את היום הבין-לאומי, באירוע ציבורי שיתקיים הערב בבית ציוני אמריקה בתל אביב, שיתרכז בממצאי דוח הוועד על תופעת ההתעללות בעצירים פלסטינים.

 

יואב לף הוא רכז מעורבות ציבורית בוועד הציבורי נגד עינויים בישראל. להרחבה בנושא ניתן לצפות בסרטון בנושא שהופק על-ידי ה"וועד הציבורי נגד עינויים" בישראל וארגון "בצלם".

 


גולשים המעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם, מוזמנים לשלוח לדוא"ל hevra@y-i.co.il ולציין בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.

 

לקריאות נוספות לסדר:

"שום דבר עלינו בלעדינו - על אנשים ומוגבלות"

"סתם עוד רצח חברתי שכזה"

"נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו"

"צחוק זה עניין רציני"

"חוק הדיור הציבורי - דוגמא לשינוי חברתי אפשרי"

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
איור: דוד גרשטיין
צילום: הדס קידר
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים