בעקבות ההומואים: פיצול בכנסייה האנגליקנית

יצאה בשורה מירושלים: בישופים שמרנים בכנסייה האנגליקנית, שאינם רואים בעין יפה את הנטייה הליברלית של עמיתיהם בצפון אמריקה, הודיעו היום (א') בירושלים כי הם מקימים "אחווה" חדשה בכנסייה, אך לא ייפרשו מהכנסייה האנגליקנית. 

ביומו האחרון של הכנס על עתידה של הכנסייה האנגליקנית, שנערך בימים האחרונים בירושלים, החליטו ראשי הזרם השמרני בכנסייה להקים מועצת מנהיגים דתיים חדשה שתיתן מענה ל"הידרדרות הרוחנית" השוררת במדינות המפותחות ביותר.

ה"אחווה החדשה" שעליה הכריזו הבישופים האנגליקנים תהיה אלטרטיבה לעמדתו של ראש הכנסייה האנגליקנית, הארכיבישוף מקנטרברי רואן וויליאמס - אך עדיין תישאר חלק מהכנסייה האנגליקנית. "אנחנו מוקירים את מורשתנו האנגליקנית ואת הזרם האנגליקני ואין לנו כל כוונה לעזוב אותו", נכתב בהודעה שפרסמו בתום הכינוס.

את הכנס יזמו ראשי הכנסייה מאפריקה, אוסטרליה וחלקים מצפון אמריקה, שחשו אי-נחת ממה שכינו ה"בשורה שקרית" של הכנסיות בצפון אמריקה, הנוקטות עמדה ליברלית ביחס לנושאים שנויים במחלוקת, כגון השבעת אנשי-דת הומוסקסואלים. בהודעה האשימו הבישופים השמרנים את המערב כי הוא מקדם "בשורה שקרית החותרת תחת הסמכות של מילת האל ומקדמת מגוון של העדפות מיניות ופעילות לא-מוסרית", בכלל זה נישואים חד-מיניים. עם זאת, הם טענו כי ימשיכו להכיר ב"חשיבותו של קנטרברי ככס היסטורי".

עם זאת, יריביהם בכנסייה המעיטו בחשיבות ההצהרה, וטענו כי כבר עתה מהווה הכנסייה האנגליקנית עירוב של זרמים. לעומתם, הבהירו התיאולוגים השמרנים כי ההחלטה צפויה לשנות את הכנסייה. "שינוי משמעותי התרחש וממשיך להתרחש", כתבו הבישופים בהודעתם על עתידה של הכנסייה.

ה"אחווה" האנגליקנית מונה 77 מיליון מאמינים הקשורים לכנסיות שמשתייכות לכנסייה של אנגליה. המדובר בזרם השלישי בגודלו בנצרות, אחרי הכנסייה הקתולית והכנסייה האורתודוכסית. מאז ומעולם, הכיל הזרם האנגליקני דעות שונות. ואולם, ב-2003 העמיקו המחלוקות רבות-השנים על הפרשנות האנגליקנית את המקרא - לאחר שהכנסייה האפיסקופלית האמריקנית השביעה את הבישוף ההומוסקסואל הראשון, ו' ג'ין רובינסון. 

הכנסייה האפיסקופלית היא הכנסייה האנגליקנית האמריקנית. לעומתה, הכנסיות האנגליקניות במדינות מתפתחות דוגלות בפרשנות שמרנית ונוקשה של המקרא. בכינוס בירושלים משתתפים ארכיבישופים ממדינות אפריקה - כגון אוגנדה, ניגריה,

קניה, רוואנדה, טנזניה - וכן מארגנטינה.

הכנס נערך שבועות ספורים לפני האסיפה הכללית של הבישופים האנגליקנים - המתקיימת אחת לעשור - המכונה "כינוס למבת". הכינוס העתידי, שייפתח ב-16 ביולי, נתפס כמבחן למנהיגותו של וויליאמס, הנחשב למנהיג הרוחני של התנועה.