עוד חוזר החידוש

אחרי שנים של פעילות מוזיקלית בשיקגו ובניו יורק עלו בשעה טובה חברי להקת "חידוש" לארץ וציינו את תחילת העבודה בארץ בהופעה בפאב כנען במרכז ירושלים.

"חידוש", למי שלא זוכר, הוציאו לפני כשנה את אלבום הבכורה המצויין שלהם "עומקא דליבא", אלבום שהביא איתו לראשונה, כיאה למגזרנו באיחור של עשר שנים, את הסאונד הבריטי-פופי של המוזיקה היהודית המתחדשת. על הבמה עלו חברי ההרכב שכמעט כמו חללית האם שלהם - אואזיס - נותרו עם שני חברים מההרכב המקורי יניב צעידי הסולן והמתופף אליהם הצטרפו לאחרונה שלושה נגנים שמהווים את ההרכב המתהווה בארץ.

הקהל שהורכב ברובו מתערובת של אמריקנים, אוסטרלים, כמה צרפתיות ובעל דרכון ישראלי אחד שקיבל את ההרכב בחום יחסי, והלהקה מצידה השתדלה להחזיר לו ולתת את ה"בסט סלרס" שלהם. "חידוש", שהספיקה להופיע לא מעט פעמיים בפני קהל גדול מאוד בניו יורק, ידועה כלהקה שהופעות חיות מוציאות ממנה ערך מוזיקלי מוסף.

השיר הראשון שחידוש פתחו איתו היה "עץ חיים" המצויין שבאופן שיגרתי לא יכול להשאיר אחד בחדר בלי להזיז איבר כזה או אחר בגוף שלו. לפי כמויות הזיעה והפרצופים שרצו על הבמה כבר בריף הראשון של הגיטרה התחושה בבטן אמרה, כמאמר הגאון, שההרכב הולך לפתוח הכי מהר שהוא יכול ואז להגביר את הקצב. אבל עם כל הכבוד לתחושות הבטן שלי ולמאמצים שהשקיעו "חידוש" אי אפשר להתעלם ממערכת הסאונד הנוראית שהייתה באותו ערב בפאב. הגיטרות עוד החליקו בצורה סבירה ולתופים היה סאונד מתקבל על הדעת אבל השירה של יניב נבלעה עד כדי כך שגם מי שישב מטר וחצי מהרמקולים הפזורים בפאב מצא את עצמו תוהה אם במקרה הוא איבד את השמיעה או שפשוט יניב החליט לעשות הומאז' קטן לחנוך רוזן האיש והאגדה. התשובה כאמור היתה לא זה ולא זה.

במצבים כאלו יש הרכבים שכבר היו מחליטים לתת את המינימום ולגמור עם זה כמה שיותר מהר אבל לזכותם של חידוש אפשר להגיד שהם כל כך צמאים לנגן ולהופיע שהם מצאו את עצמם לקול תשואות הקהל מתחננים להישאר עוד איזה כמה דקות כדי לנגן עוד קצת ולהחזיר לקהל על הסבלנות.

ומה הלאה? עכשיו הרכב מתחיל לעבוד על אלבום חדש ואין ספק שהכניסה שלו אל עולם המוזיקה היהודית המקומי תוכל לקחת את הז'אנר למקומות אחרים שירעננו את הסאונד והנגינה הקרליבכית הממוצעת, כשנקווה רק שבפעם הבאה תחושת הסאונד במקום תהיה קצת יותר מנצ'סטרית ופחות של מסגד בחאן יונס.