ניפגש בגמר

משהו טוב קורה בכוכב נולד 6. בשנים האחרונות הפכה מטחנת הרייטינג של קשת שק חבטות נוח לכולם – החל בזמרים הוותיקים שהתמרמרו על תרבות האינסטנט-כוכבות וכלה במספר גדול של אנשי ציבור ופוליטיקאים שניצלו את חגיגת הרייטינג וקראו להחרים את המתמודדים שלא שרתו בצבא, כשג'קו, כזכור, חרות על ראש דגלם.

ב"טדי", מפיקת התכנית, מקשיבים לכל דבר, ובעיקר מפנימים. בעונה הנוכחית, כבר אי אפשר לתפוס אותם עם המכנסיים (הצבאיות) למטה. הנבחרת הנוכחית כוללת רק מתמודדים ששרתו, או שמתכוונים לשרת בצבא, עם כל הכבוד למרינה מקסימיליאן בלומין, ויש הרבה כבוד.

אבל הבשורה החשובה של "כוכב" היא דווקא בתוכן. המפיקים הבינו שמה שעבד יפה בשנים קודמות לא ממש בטוח גם לעתיד ושכמו בפרסומת לבית ההשקעות, פנים יפות עם קול אלוהי זה טוב, אבל לא בהכרח מצוין, וצריך לפרוץ לכיוונים אחרים.

משמיעה ראשונית של המתמודדים, העונה החדשה עמוסה בלא מעט כיוונים חדשים. נכון שלא שלגמרי זנחו שם את המיינסטרים, אבל יותר מכל עונה אחרת – ב"כוכב 6" יש יותר קצוות, יותר חספוס ויותר שונה מאשר בכל עונה אחרת לפניה, גם בלוּק של המתמודדים ובעיקר - במה שהם מביאים איתם מהבית.

חבר השופטים. קצוות 

המגמה החלה עוד בעונה הקודמת. כבר לא צריך להיות חתיך הורס או דוגמנית דקיקה כדי להתקבל לתכנית, תשאלו את דורון רוקח או את מרינה. וחשוב הרבה יותר – לשיר יפה באודישן כבר לא מספיק. מה שעבר טוב בעונות הראשונות, כבר משעמם את השופטים בשנה-שנתיים האחרונות. למתמודד שלא מביא איתו סגנון ייחודי, אישיות או משהו משל עצמו, אין היום סיכוי בכוכב.

את השינוי המרענן הזה בתכנים אפשר בהחלט לזקוף לזכותו של גל אוחובסקי, שבשתי העונות שלו בתכנית מצליח לא מעט למשוך את מרגול, פיק וצדי – אבירי המיינסטרים – לשוליים המרתקים יותר. זה עולה לו לא אחת בדמים, או לפחות בריב קולני עם מרגול, אבל בסוף הוא מצליח. המפיקים, כאמור, אהבו את השינוי והבינו שזה הכיוון, ולכן השנה דאגו להביא לאוחובסקי שחקנית חיזוק לשלב המיונים, השלב שמתווה את אופי ואיכות העונה כולה.

קצת כנות. דפנה לוסטיג, הרכש החדש בפאנל המיונים, מעצבנת. זה לא התוכן של האמירות שלה, זה הצורה שזה עובר. כשמרגול רוצה להיפטר ממישהו, היא פונה ללב שלו ואומרת בחן, "תשמע יקירי, זמר אתה לא", בזמן שלוסטיג מסתפקת ב"אתה משעמם אותי". ואת זה בדיוק חיפשו המפיקים. אחרת, קשה להסביר למה לקחו מישהי שרק שנתיים קודם כיסחה לתכנית ולפורמט את הצורה בטור שכתבה.

ישראל בר און

"אני שר כי זה אני. וזהו", אמר ישראל בר און באודישן הראשון שלו, ולא יכול היה להגדיר טוב יותר את עצמו. החוזק והעוצמות שיוצאות מבר און השברירי בן ה-19 כשהוא שר, מלמדות שלילד נכונה דרך ארוכה בעונה ושבימת הגמר מחכה לו.

ללא ספק, בר און הוא הפייבוריט שלנו העונה. שיר האודישנים שלו, אותו גם כתב עם הרבה רגש ולא מעט כאב, מספר בצורה הטובה ביותר מה עובר על נער שמחליט יום אחד שחייו יהיו בריאים יותר מחוץ לבית הוריו. אוחובסקי הגדיר אותו "המעורר הרשמי של הקיץ", ולנו לא נותר אלא להסכים.

בר און. תרגיע (צילומים: רונן אקרמן) 

לי בירן

די לצפות בחידוש המפתיע של לי ל"סיון" של יגאל בשן כדי להבין שהילד מוכשר בטירוף. לי בירן, למרות גילו הצעיר, 18, מביא איתו מטען ענק של רגש ואינטליגנציה מוזיקלית, שלא נראתה לאחרונה בכוכב נולד.

בירן. לכבוש את מרגול 

עדי אבישי

יותר מכל דבר אחר, הבוסריות וחוסר הנסיון של עדי אבישי על במה הם אלה שגורמים לך להתרגש כשהיא שרה. בלי מניירות מיותרות, רק היא והגיטרה וזה כל-כך נוגע. תשאלו את מרגול, שנהרסה באודישן בדרמסלה כשאבישי שרה "בואי אמא".

אבישי. שקטה ומרגשת 

אביב משולם

כשבטדי רצו קצוות וחספוס וכיוון שונה התכוונו בדיוק לאביב משולם. הוא רק בן 17 אבל יודע בדיוק מה הוא עושה. בין "הבלוז" של היהודים באודישן הראשון ל"מבול" של רונה קינן בשני, משולם הוכיח שהוא רוקיסט כסחני עם לב שביר, שיכול לקחת כל שיר כמעט ולעשות ממנו מטעמים משובחים.

משולם. תן במיינסטרים 

כרמל אקמן

כדי לקחת שיר כמו "מישהו", שכל-כך מזוהה עם הביצוע האלמותי של רביץ, ולהביא אותו אחרת בשפה אישית שלך, צריך לא מעט אומץ. כרמל אקמן, 20, עשתה את זה כמו שצריך. שלא לדבר על הכינור שצמוד אליה, שיכול להיות אחלה גימיק בהמשך.

אקמן. לעשות שמח