חדשנית בתיאוריה

"כל מה שמעניין אתכם" - זה המוטו שמוביל את "מה קורה", מהדורת החדשות הלילית החדשה של קשת, שעלתה לאוויר אמש. מוטו מעט משעשע, בהתחשב בתרבות הרייטינג המודרנית ובכך שבלאו הכי, זוהי הגישה הרווחת במהדורות החדשות הסטנדרטיות של הערוצים המסחריים, של העיתונים ושל אתרי האינטרנט המובילים, לפחות באופן חלקי.

מה שמייחד את המהדורה הקצרה - 20 דקות בסך הכל - בניצוחה של לינוי בר גפן, הוא בעיקר הלוק האינטרנטי. התכנים עוברים רק שיפוץ קוסמטי קליל, ואתם מקבלים את אותה הגברת בשינוי אדרת. אין הבדל משמעותי בין הכתבות הקצרות והמחויכות של "מה קורה" לבין אלו של "היום שהיה", מלבד הטענה (המופרכת בעליל) כי את מהדורת החדשות הזו עורכים הגולשים.

דיווח מלונדון, היישר מרחובות תל אביב (צילום: ערוץ 2)

כן, אם עד כה עסקו נביאי האינטרנט בשאלה, האם יחליפו הבלוגרים את העיתונאים, הנה מגיעה התוכנית החדשה ומציעה אלטרנטיבה: הכתבים יוכלו לשמור על מקום עבודתם – דווקא העורכים הם אלה שמשרתם בסכנה. אלא שדי מהר מתברר שאותה הצהרה פשוט נטולת כל אחיזה במציאות. במה באה לידי ביטוי עבודת ה"עריכה" של הגולשים? האם כשמלקטים עבורנו את הסיפורים שצברו את מנת הטוקבקים המכובדת ביותר, נוכל לומר שאנו הגולשים ערכנו את המהדורה? האם לעורכי אתרי החדשות, שבחרו היכן למקם כל כתבה ושקדו על נוסח ההפניה אליה, אין כל קשר לאותם נתונים? זוהי יומרה חסרת כיסוי, שלא מבדילה את התוכנית משום דבר אחר שנעשה קודם לכן. חדשנות? בערך, אבל רק בתאוריה.

גם מבחינת התכנים, קשה לומר שזכינו להפתעות רבות: במקום הראשון, כך לפי "מה קורה", עמדה ההכרעה הקרבה במשפטו של חנן גולדבלט, נושא שבלאו הכי זוכה לתשומת לב תקשורתית רבה. בתוכנית לא הסתפקו בידיעה עצמה, ואף הציבו את הטוקבקיסטים על כס השופטים: כך וכך אחוזים חשבו שהוא אשם, אחרים חשבו שמדובר בעלילת שווא, וכו'. את כל זה תיבלו במעט אנג'לינה ג'ולי, קרלה ברוני, מחירי הדלק המאמירים, קצת פיקנטריה מטורניר היורו וציטוטים נבחרים

מקרב הטוקבקיסטים. למעט החלק האחרון, קשה לדמיין מהדורה לילית "רגילה" שהיתה מוותרת על אחד מהאלמנטים האלה. נקודת האור היחידה התגלתה בדמות בר גפן, שהפתיעה וסיפקה כבר בתוכנית הראשונה הגשה מהודקת, מקצועית ומחויכת. עכשיו רק חסר תוכן מוצלח.