הכירו את FreeRunner - סלולרי בקוד פתוח
אם אינך יכול לפתוח את זה, זה לא בבעלותך. זו הגישה העומדת מאחורי מכשיר התקשורת החדש של פרוייקט OpenMoko. הפרויקט שם לו למטרה לפתח מכשיר טלפון סלולרי שמפותח במתודולוגיה של קוד פתוח - לא רק התוכנה, אלא המכשיר כולו. בואו תראו איך אפשר לעשות מכשיר סלולרי - שלא דומה למה שהכרתם
במאמר שפורסם שלשום, ניתח עומרי לוי את המהלך של רכישת סימביאן ע"י נוקיה. מצד אחד, ברור למה חלק מהשותפות בסימביאן עזבו את המיזם. מה שלא ברור לי הוא למה נוקיה ביצעה את הרכישה – אולי זה אחד מהמקרים שבהם יש לחברה מספיק כסף, היא יכולה לרקוד על כל החתונות.
בתגובות לכתבה, הופתעתי מאד מאחת התגובות, שנכתבה ע"י ע' :” השאלה הגדולה היא מתי ספקי התקשורת הסלולרית ישכילו לפתוח את המכשירים לשימוש המנויים בצורה מלאה במקום להתיימר לספק אפליקציות מותאמות. הגיע הזמן
שהטלפונים שלנו יהיו באמת שלנו ולא של המפעיל ...“
ע' איננו היחיד, הוא מייצג של קבוצת משתמשים ההולכת וגדולה בעולם אשר הבינו ששוק התקשורת הסלולרית נשלט ע"י צרכים ורצונות של חברות ענק – חברות שבמקרים רבים לא שמות את הלקוח לנגד עיניהן .
אז נכון, נוקיה הודיעה על כך שהיא תפתח את סימביאן, כאשר לא ברור האם הכוונה היא לפתיחה של קוד או רק להורדת המחיר – מבחינתי האישית מדובר על "מעט מדי ומאוחר מדי". אבל הבעיה האמיתית של נוקיה אינה האנדרואיד או מערכת Microsoft Mobile – הבעיה היא תנועת הקוד הפתוח, שעכשיו שמה פעמיה אל שוק הסלולר.
פינגווין סלולרי
לינוקס, כמערכת הפעלה פתוחה , נכנסה בעוצמה אל עולם הסלולר. קיימים מספר מיזמים אשר ברובם מובלים ע"י יצרניות הסלולר (לדוגמא פרוייקט limo) שנועד לספק מערכת הפעלה זולה לעולם זה. פרוייקטים אלו למרות שהם משתמשים בכלי קוד פתוח , לא מעבירים למעשה את החופש אל המשתמש , אלא מחפשים דרך בה היצרן יוכל להוזיל עלויות.
נכון, האנדרואיד עשוי להיות נקודת אור מבחינה זו. אבל לפחות עד עתה – הכיוון בו גוגל מפתחת אותו הינו כיוון שההמשך שלו לא ברור. הרי גוגל מצהירה על כך שהיא מפתחת את האנדרואיד על בסיס לינוקס. אבל היא לא מספקת יותר מידי הסברים על המודל בו המערכת, כולל הקוד שלה יסופקו לצרכנים. כן ברור שגוגל תספק את הפלטפורמה ליצרני החומרה , אך האם בכך זה ייעצר ? האם יצרן החומרה יספק מצידו את הקוד של מנהלי ההתקנים ושל השינויים שהוא יעשה במערכת – על כך לפחות אין כרגע תשובה.
חופש לצרכנים
אבל יש פתרון: גבירותי ורבותיי קבלו את Neo FreeRunner ופרוייקט OpenMoko – זה מה שהצרכנים צריכים (ורוצים).Open.Mobile.Free שלושת המילים שחרותות על הדגל של פרוייקט OpenMoko מספקות למשתמשים את החופש לעשות במכשיר שלהם כל מה שהם רוצים.
פרוייקט OpenMoko החל את דרכו לפני כמעט שנתיים בארה"ב ובטאיוואן במקביל , באותה תקופה גוגל כלל לא דיברו על אנדרואיד (וגם iPhone עדיין לא היה מילה נרדפת להיסטריה) , ואף אחד לא ממש חשב על כך שזה לא טוב לצרכנים או למפתחים ששוק הסלולר הינו סגור וקנייני.
הפרוייקט יצא לדרך מתוך רצון לשנות את כללי המשחק בשוק הסלולר, ולמעשה, פיתח טלפון חכם שהינו "פתוח" מבחינת החומרה (במקביל לפרוייקט הוקמה חברה שמציירת את החומרה, אולם בתור פרוייקט קוד פתוח ניתן להתקין את התוכנה ומערכת ההפעלה על מגוון של טלפונים סלולרים), וכמובן פתוח מבחינת התוכנה.
יתרה מכך, במודל שבו עובד היצרן, יכולה כל חברה לבנות חומרה דומה או שונה מעט, להוסיף פיצ'רים ולהוציא מכשיר לשוק עם מערכת הפעלה זהה וחומרה מעט שונה.
מערכת ההפעלה היא מבוססת לינוקס, וחבילת האפליקציות הבסיסית (וקיימות שלוש חבילות כאלו) מבוססת על תוכנות שפותחו במתודולוגיה של קוד פתוח (מעבר ל"חבילות הבסיסיות" קיימות גם עשרות או מאות תוכנות בעבור המכשיר) .
איך זה עובד ?
התשובה לכך היא כן, ואני העדות לכך. (או כמו שאמר פעם מישהו " אין לי מה להוכיח והוכחתי את זה היום על המגרש") כבר מספר חודשים שאני משתמש במכשיר בארץ (כמי שעוסק בפיתוחו), בלי צורך לפרוץ שום דבר, בלי צורך לעשות דברים שאסור לעשות - כי הכל מותר.
בתחילה, הפרוייקט הוציא לפני שנה וחצי לערך את גרסת המכשיר הראשונה , הקרויה Neo1973. גרסה זו היתה גרסה למפתחים בלבד. כמות העבודה שהושקעה בגרסה זו היתה כמובן אדירה. מה שלא הפריע לזרוק את חלקה הצידה כאשר הבינו בפרוייקט כי אפשר לעשות את הדברים אחרת – וכל זה לטובת המשתמש.
לישראל הגרסה הראשונה לא הגיעה בצורה מסודרת, מן הטעם הפשוט שכמות המפתחים שגילו התעניינות או היכרות את הפרוייקט היתה קטנה, אך כרגע אנו מבצעים עבודה על מנת להביא לישראל את הגירסה החדשה של המכשיר: ה–Neo
FreeRunner . המכשיר פועל ברשתות ה-GSM הישראליות, אך טרם קיבל אישור סוג מטעם משרד התקשורת - הנדרש להפצה לצרכן.
בוודאי יהיו מי שישאלו: “למה צריך את המשוגעים של הלינוקס גם בשוק הזה?" , התשובה לכך היא פשוטה, לא רק ש"המשוגעים של הלינוקס והקוד הפתוח" הצליחו ליצור שינויים בתחומים בהם הם פעלו (תחומי השרתים , הווירטואליזציה, ה Embedded ושוק ה-OEM) המשוגעים האלו הוא גם הכוח היוצר את "מאזן האימה" מול הספקים הקניינים - דבר שבסוף עושה רק טוב ללקוחות.
ידידותי למפתח
אבל מעבר לכך, הפרוייקט והמכשיר מצליחים להעמיד מערכת טלפון שלא רק יבוצעו בה שיחות טלפון, אלא שתכלול מגוון של תוכנות ואפליקציות שונות ומשונות – למשתמשים נשאר רק לחשוב מה הם צריכים מהמכשיר שלהם. אז יש את כל מה שאנחנו מכירים כבר כמו Geotagging, איתור חברים או התחברות ל-Wi-Fi כדי לבצע שיחות בחינם.
והחלק הכי יפה שאולי לא מעניין את הצרכן, אבל חשוב לא פחות - OpenMoko היא גם ידידותית למפתחים. במקום דרישות מצד היצרניות להקמת מעבדות, רכישת ציוד בדיקה יקר והסכמי סודיות מחמירים - כל מה שצריך כדי לפתח עבור OpenMoko הוא מחשב, כבל USB ומכשיר.
יותר מכך, לא צריך את ה"חברות" וכל הרעש והצלצולים שמלווים אותן. צריך רק את אותו אדם, שיהיה לו מספיק מעוף, לחשוב על היישום ההוא שכולנו נצטרך ונרצה. צריך רק אותו, ומכשיר Neo - ופתאום, הסלולר יהפוך לידידותי לכולם. OpenMoko הוא ההוכחה שאפשר גם אחרת.
דורון אופק הוא פעיל בקהילת הלינוקס ועוסק בגיור של OpenMoko
לפנייה לכתב/ת 
