דיווח מהחזית החברתית
"כבר 81 ימים מתקיימים עיצומים של העובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה, שירות המבחן לנוער, יחידות הסיוע שבבתי המשפט, יחידות לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה ועוד. במסגרת העצומים לא מקבלים פונים חדשים, לא מטפלים בילדים, נוער, קשישים, נכים ומוגבלים בסיכון ולא מגישים תסקירים לבתי משפט" , והעם? שותק!
דמיינו לעצמכם את צה"ל מניח את נישקו ופותח בשביתה. אין שומר בגבולות המדינה ואין הגנה לתושביה. הרי שמצב זה לא יעלה על הדעת, המדינה כולה הייתה מזדעקת והממשלה הייתה פועלת ללא לאות למען פתרון המצב. לצערנו, לא כך המצב כשזה מגיע לחיילים החברתיים השומרים ומגנים על זכויות האזרחים ועומדים בחזית השירותים החברתיים.
כבר 81 ימים מתקיימים עיצומים של העובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה, שירות המבחן לנוער, יחידות הסיוע שבבתי המשפט, יחידות לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה ועוד. במסגרת העצומים לא מקבלים פונים חדשים, לא מטפלים בילדים, נוער, קשישים, נכים ומוגבלים בסיכון ולא מגישים תסקירים לבתי משפט. לצערנו נראה שהמאבק מתנהל בשקט, אינו עומד במרכז השיח הציבורי, דיווחים אודותיו נשמעים בקול ענות חלושה ונדמה שאיש אינו נזעק לשמע הפגיעה באוכלוסיות אלו שהשירותים עבורם הם בגדר צורך קיומי והעדר טיפול במקרים מסוימים הוא בחזקת דיני נפשות.
ישנם קווים מקבילים רבים בין המאבק לבין אופן העבודה שלנו, העובדים הסוציאליים. גם אנחנו, עושים עבודתנו מבלי שאיש יידע מהי מהות העבודה, מה גודל והיקף המצוקות עימם אנו מתמודדים, ומה המחיר האישי והחברתי שאנו משלמים. בשנים האחרונות, עולים יותר ויותר קולות כאב ותסכול מהשטח על המצב המתדרדר של תנאי העבודה וההעסקה שלנו- העובדים הסוציאליים. על רקע קולות אלה, הניף איגוד העובדים הסוציאליים את הדגל החברתי עליו אנו אמונים מתוקף תפקידינו ואחריותנו המקצועית ויצא למאבק לשם שינוי המצב.
בראש סדר העדיפויות עומדים שני נושאים מרכזיים למאבק - הראשון הוא המעמסה העצומה על העובדים הסוציאליים, שאינה מאפשרת טיפול הולם בכלל המטופלים ואינה לוקחת בחשבון את הגידול במספר הפניות לשירותי הרווחה. לעומס הרב מתלווים תחושות אשמה, אשמה על אותן משפחות בהם לא הספקנו לטפל, או על אותן משפחות עמן אנו לא מצליחוים להיפגש, כי אין לנו את המשאבים להיות שם עבורן באינטנסיביות הרצויה ולספק להם את הטיפול וההדרכה, שיכול מאוד להיות שהיו מונעים את המשבר הבא. למעמסה מתלווה הפחד המתמיד המקנן בלב העובדים הסוציאליים, על מה יקרה אם מחר העומס הזה יעלה בחיי אדם.
הסיבה השנייה לעיצומים, היא העדר מענה אפקטיבי עבור בעיית האלימות שמופעלת השכם וערב כלפיי העובד הסוציאלי. חשוב לזכור שאלימות זו הינה תוצר של כעס ותסכול על מדיניות הממשלה, על העדר תקציבים ועל מחסור במענים. מקרי אלימות פיזית ומילולית מתרחשים במצבים בהם הפונים שלנו מגיעים אלינו ושומעים ש"אין", ש"אי אפשר" ושהם "לא זכאים": כשמטופל סובל מכאבי שיניים והסיוע הניתן הוא אפסי אם בכלל, כשמטופלים מגלים שאין הם זכאים לקבל סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון, ושהם עלולים להישאר ללא קורת גג, כשאין מכסות לקייטנה עבור ילדים לאם חד הורית והיא תאלץ לבחור בין עזיבת מקום העבודה להשארת ילדיה הקטנים בבית ללא השגחה. תסכול זה מופנה כלפינו, החיילים החברתיים, כשבמובן מסוים הפכנו לשק החבטות של קובעי המדיניות.
עיצומים אלה לא חשובים רק לעובדים הסוציאליים ולמטופלים שלהם, אלא לכולנו, כחברה. השגת מטרות אלו, תייעל את השירות הניתן לאזרח, ותאפשר שימוש אפקטיבי יותר בכלים המקצועיים המצויים בידינו ולהתפנות לפעולות מניעה, טיפול ושיקום, ולא לעסוק בעיקר בהתערבויות בשעת משבר וחירום. כך יתאפשר צמצום פערים, קידום אוכלוסיות במצוקה, שיקום משפחות רב בעייתית וקידום הדורות הבאים.
בעשור האחרון, עובדים סוציאליים שהגיעו לעסוק בעבודה חברתית מתוך תחושה של שליחות ורצון לסייע לשכבות המוחלשות, הפכו לאוכלוסייה מוחלשת בעצמם עם תנאי העסקה קשים, ריבוי פניות, אלימות גוברת ושכר נמוך, המעמיד לעיתים את העובדים במצב בו אין הם יכולים להתפרנס בכבו,ד ובמקרים מסוימים אף נאלצים להיתמך בגמלת השלמת הכנסה.
בעבודתנו התרגלנו לדאוג ולהיאבק למען רווחתה של אוכלוסיית המטופלים, והסיבות לעיצומים מהווים הוכחה נוספת לכך. זהו מאבק חשוב על הזכות של קהל לקוחותינו לשירות איכותי ומקצועי. נכון היה שאזרחי המדינה, הארגונים החברתיים ואמצעי התקשורת יתייצבו לימיננו למען מאבק צודק זה, כך אולי תתפנה הממשלה להגיע לפתרון ממשי.
הכותבות בן-משה מלי ועמר מיכל הן עובדות סוציאלות.
גולשים המעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם, מוזמנים לשלוח לדוא"ל hevra@y-i.co.il ולציין בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
לקריאות נוספות לסדר:
"המהפכה השקטה של עולם הפסיכומטרי"
לפנייה לכתב/ת 
הפגנת העו"סים בירושלים
צילום: דודי ועקנין
לשכת הרווחה בשדרות
צילום: זאב טרכטמן, שדרות
מומלצים
