"רק 6% משקיות הניילון גורמות למפגע סביבתי"

6% בלבד משקיות הפלסטיק המיוצרות מפוליאתילן בצפיפות גבוהה ומחולקות בחינם גורמות למפגעים סביבתיים, כך עולה מבדיקת מוסד שמואל נאמן בטכניון, שבוצעה לבקשת המשרד להגנת הסביבה. "בניגוד למה שמייחסים לשקיות הללו - המכונות גם 'שקיות גופייה' - הן לא גורמות לנזק סביבתי חמור כל-כך", פוסקת ד"ר אופירה אילון, שהובילה את המחקר. "הן מהוות חלק זעום מבעיית הפסולת, שכדי להתמודד עימה רצוי לטפל במכלול, באשפה האורגנית ובאריזות", אילון מסבירה. 

צמצום השימוש בשקיות ניילון - תמונת מצב:

• יוזמה: להוציא כליל את שקיות הפלסטיק משימוש
• מחקר: שיטת "שקל לשקית" לא תילחם בליכלוך 
• חוק שקיות הפלסטיק: מה אתם חושבים?  
  

מהמחקר עולה כי 25% משקיות הגופייה המחולקות ברשתות ובשווקים - כחמישה מיליארד בשנה - נזרקות לאשפה מיד לאחר השימוש, ואילו מחציתן 'ממוחזרות' כשקיות זבל. 17% מהן משמשות לאחסון מוצרים ולאריזת מזון. למפגע הסביבתי

'אחראיות' בעיקר שקיות בהן נארזים חפצים לקראת יציאה לנופש או נסיעה - 6% בלבד מכלל השקיות המופצות בישראל.

"המחקר בחן את יעילותן של כמה הצעות להקטנת השימוש והמפגע הסביבתי הנגרם על-ידי שקיות הגופייה, שעלו לאחרונה בכנסת", אילון מפרטת. "השימוש בהן גורם למספר מפגעים, בהם לכלוך בצדי הדרכים ובשטחים הפתוחים. לכך מתווסף גם מפגע תפיסתי, שכן השקיות מהוות סמל לתרבות ה'השתמש וזרוק'. אולם", היא מסייגת, "השקיות מהוות 0.8% בלבד מהפסולת הביתית בישראל, ולכן הנזק הנובע מהיותן רכיב לא מתפרק שולי יחסית - וכך גם פגיעתן בבעלי-חיים מסוימים". 

מסקנות הבדיקה שערך המוסד מצביעות על יעילותה החלקית של ההצעה לגבות שקל אחד עבור השקיות ברשתות השיווק הממוסדות, שכן הציבור יוכל להשיגן בדרכים אחרות. ואילו האיסור המוחלט להפיצן יגרום לצרכנים להשתמש בשקיות מסוגים אחרים. "נדרשת הגדרה ברורה של יעדי המדיניות הסביבתית בכלל, ומדיניות הטיפול והפחתת הפסולת בפרט", מסכמים במוסד. "רק שילוב בין אמצעי הסברה שונים ועידוד השימוש בשקיות רב-פעמיות, יכולים להביא לצמצום השימוש בשקיות הגופייה".

• לפרסום "צמצום השימוש בשקיות פלסטיק בישראל" המלא לחצו כאן