האסונות של ירון

"כל מה שנדרש כדי שהרוע יפרח זה שאנשים טובים לא יעשו כלום". אמר פעם הפילוסוף אדמונד בורק. אבל כשאנשים טובים עושים משהו, לא תמיד יש מישהו שיצפה בהם בטלוויזיה. לכן החליטו יוצרי "התרחיש", סדרה חדשה של ערוץ 10 המספקת המחשה דרמטית של תחזיות אפוקליפטיות, לבחור בירון לונדון כפנים שלה.

מבחינה תדמיתית, אין אמין ממנו כדי להצביע על רעות המבקשות להתרגש עלינו. כמו אסונות עתידיים, הצלחה של תוכנית טלוויזיה היא עניין מסתורי. אבל הצלחה בזכות ירון לונדון - זה כבר הרבה פחות מסתורי.

רעידת אדמה, פיצוץ מסגדי הר הבית, מלחמה גרעינית, מלחמה ביולוגית – אלה מקצת התרחישים אותם יתאר לונדון, תרחיש לכל תוכנית, שישה בסך הכל. המטרה היא לזהות את הכרוניקה של סיטואציות אסוניות ידועות מראש, למפות תרחישי אסון, להזהיר את גורמי הממשל וליידע את הצופים ואת הפעילים החברתיים מביניהם בדבר מוכנותה של מדינת ישראל.

ירון לונדון. הרפתקה קולנועית מעניינת (צילום: יח"צ ערוץ 10)

האמצעים: תיאור חדשותי בדיוני של "היום שאחרי" האסון, תוך עריכה מחודשת של חומרי ארכיון, בימוי של קטעי חדשות שלא היו ולא נבראו וסקירתו של לונדון את הגורמים השונים העשויים לספק רקע והסברים לתרחיש.

אפשר לעשות את זה אחרת

אתה חותמת של איכות.

"כי זה נראה לי כמו הרפתקה קולנועית מעניינת. עשיתי הרבה דברים שלא ידעתי אם הם מוצלחים כלכלית ואומנותית - רק כי הם עניינו אותי, וכל עוד זו לא תועבה".

שימוש קצת פשטני.

"ועם זאת, נעשה כאן מעשה חיובי - להתריע על סכנות, לעורר את דעת הקהל ומצד שני להפיס את דעתו, מפני שהמסקנות אינן חד משמעיות. עלינו להתגונן מפני שהאסון הזה שעלול לנחות עלינו, ואם נבין את כובד האסון ואת הדרכים להתמודד עמו, נגדיל את סיכויינו להתמודד עמו בהצלחה".

לא תמיד ברור אם התוכנית מתרחשת ביום שאחרי, ביום שלפני או עכשיו.

"מיקומו המתעתע של האסון המתחולל, זאת היתה אחת הבעיות המרכזיות של התסריט. אבל אם זו נותרה בעיה גם בביצוע הסופי – התשובה היא בעיני המתבונן".

ועיני המתבונן רואות הכל. בתוכנית הראשונה מתוארת רעידת אדמה פוטנציאלית המתרחשת במספר מוקדים בצפון הארץ. לשם כך, לונדון הרחיק עד העיר ששבר טקטוני חוצה אותה – חיפה. שם הוא נכנס ל"חיפה כימיקלים", אחד המפעלים הסודיים במדינה ואף עמד בשעריו של היכל האמוניה המפחיד שלו. בתוכנית שולבו גם מבזקי חדשות פיקטיביים של היום שאחרי הרעידות המקדימות ורגע לפני רעידת האדמה המאסיבית, בה ייהרגו עשרות אלפים.

נשאבים פנימה

כדי לשוות אותנטיות חדשותית לסיפור העלילה המומצא, נשתלו בדיווחים ציטוטים מוכרים שנאמרו על ידי פוליטיקאים בהקשר של שדרות, למשל "ישראל לא תמגן עצמה לדעת". לונדון מקווה שהצופה לא יתעסק באמינות המבזקים המפוברקים בכוונה תחילה, אלא במסר שהם נושאים.

מפחיד פה גם ככה. למה להטיל מורא?

"שאלה טובה. לא יודע איך להשיב עליה. גם בארה"ב באנגליה נעשו דברים כאלה. נכון, בתת המודע מחלחלת תחושה שאסונות כאלה צפויים לנו, אבל הר הבית קיים אצלנו כל הזמן בתודעה וכך גם פיצוץ גרעיני, אז כדאי להציג את התמונה במלואה כדי להעמיד פרטים על דיוקם".

"לא. אני איש בלי חרדות. אני מאמין שברוב המקרים החברה הישראלית תתעשת אחרי האירוע, או קרוב למועד המכריע. אני סומך על האינסטינקטים שלה. כל עוד לא מתברר ההיפך, אני משתדל לישון טוב בלילה".

מה הכי הופתעת לגלות?

"מה שנחקק בזיכרוני הוא דווקא מערך המנהרות מתחת לבית חולים איכילוב, מפני שאף פעם לא שיערתי עד כמה מסועף עולם המנהרות תת קרקעי הזה והוא הדהים אותי".

"כן, בתוכנית על סכנת מתקפת נגיפים. נרגעתי לגמרי, מסתבר שהסכנה הזאת לא גדולה והרשימה אותי מידת המוכנות הגבוהות של המעבדות הביולוגיות. ישראל זה לא עולם שלישי, כך גיליתי במעבדות בתי החולים על רופאיהן המדופלמים, וזו היתה מסקנה מעודדת".

לא חששת לעורר שד מרבצו?

"לא. אז אנשים ידברו יתחלחלו ואולי ליברמן יגיש הצעת חוק מטורפת. אנחנו בטלוויזיה מעוררים מעט מאוד רעש. התפקיד שלנו קטן".

לנכדיך תמליץ לצפות ב"תרחיש"?

"מעולם לא ביקשתי מקרובי לצפות במעשי ידי".

"לא יודע, הם אוהבים את סבא".