מי המקוואות יורדים לטימיון - בגלל ביורוקרטיה
משק המים בצרות ובינתיים מוזרמים לביוב בכל שבוע אלפי ליטרים של מים, שהיו יכולים לשמש להשקיית גינות ציבוריות או מדשאות. מי המקוואות המשומשים מוחלפים פעמיים בשבוע - אבל בהעדר חוק ובשל קשיים ביורוקרטיים - יורדים לטימיון
הכנרת הגיעה לקו האדום התחתון, מאגרי מי התהום מתייבשים ומזדהמים והגינות שלנו עוד רגע מתייבשות. ובינתיים בירושלים מוזרמים לביוב העירוני אלפי מטרים מעוקבים של מים - שהיו יכולים להשקות מדשאות או גינות ציבוריות למשל.
מדובר במים מעשרות מקוואות הטהרה הפועלים בירושלים - מים הנחשבים לטהורים ביותר, שעומדים בתקנים מחמירים על פי חוקי הלכה, ופיקוח הדוק של משרד הבריאות. המים הם מי שתייה רגילים בתוספת מי גשמים, והם מוחלפים פעמיים או שלוש בשבוע - תלוי בגודל המקווה ובתדירות השימוש בו.
אך במקום לנקז את המים המשומשים להשקיית גינות ציבוריות או מדשאות כאמור, או לחילופין להזרימם לחקלאות או להשתמש בהם לניקיון מדרכות וכבישים, מוזרמים המים למערכת הביוב. ב-2006 נספרו בירושלים 35 מקוואות. חישוב מהיר מגלה שהחלפת המים בין פעמיים לשלוש בשבוע, על פני שנה שלמה, מסתכמת בכ-400 אלף מטרים מעוקבים של מים נקיים שיורדים לטימיון.
אך הבזבוז הוא לא רק של מים, שכן מים - כידוע - עולים כסף. מהצעת תקציב המועצה הדתית בירושלים לשנת 2007 עולה כי סעיף המים בהוצאותיה בשנת 2006 לתחזוק 35 המקוואות בעיר עמד על כ–1,328,200 שקל. לא צריך להיות גאון פיננסי כדי לחשוב למשל על אפשרות לקזז את החשבון הזה עם חשבונות המים של אגפים אחרים בעירייה.
הוצאות המים של האגף לשיפור פני העיר ב-2006 למשל, עמדו על כ-4 וחצי מיליון שקלים - כך על פי נתוני גזברות העירייה. באותה שנה עמדו הוצאות המים של אגף התברואה למטרות ניקיון העיר על סך 639 אלף שקלים. שימוש חוזר במי המקוואות יכול היה בהחלט להפחית את סעיף ההוצאות על המים של המועצה הדתית - ובדרך לחסוך לכולנו הרבה ליטרים של מים שפירים.
כולם תומכים - אבל הביורוקרטיה מכשילה
חברת מועצת העיר ירושלים דליה זומר, שעתידה להתמודד בסיעת ה"ירוקים" בבחירות המוניציפאליות, מקדמת מזה שנתיים את היוזמה לשימוש חוזר במי המקוואות. "העניין הוא קודם כל של מחסור במים בארץ - לא רק עניין כלכלי", היא אומרת. "המדבר משתלט לנו על העיר. אנו גודעים עצים ומבזבזים מים - במקום לנטוע עצים ולחסוך במים. ירושלים הרי נפלה כבר פעמיים כתוצאה מיובש - פעם אחת בתקופת בית ראשון ופעם נוספת בזמן בית שני".אז מדוע רעיון פשוט לכאורה - שימוש חוזר במים המשומשים של המקוואות - לא מיושם? מעיריית ירושלים נמסר כי היא מקימה את המקוואות "... אך לא מתפעלת אותם. התפעול הוא בידי המועצה הדתית".
יושב ראש המועצה הדתית בירושלים, הרב יהושע ישי, אמר שהרעיון "חיובי, וצריך לתת עליו את הדעת ולפעול למען יישומו". ישי ציין עם זאת כי במקוואות החדשים ניתן לשאוב את המים למיכלית או לצנרת נפרדת אך במבני המקוואות הישנים הביצוע מורכב יותר. "מערכת האינסטלציה של המקוואות צריכה להיות כפולה, בשביל שהמים לא יתנקזו לביוב".
מחברת "הגיחון", תאגיד המים והביוב של ירושלים, נמסר בתגובה: "אנו בוחנים יוזמה חדשה ומקורית לחיסכון במים על ידי שימוש במי מקוואות. בתנאים מסוימים ישנה אפשרות לעשות במים אלו שימוש נוסף במקום להזרימם לביוב כפי שנעשה כיום. סמנכ"ל 'הגיחון' לנושא ביוב, מיכה בלום, פנה בנושא לנציגי המועצה הדתית בעיר האחראים על ניהול המקוואות. כמו כן נערכה פנייה למשרד הבריאות במטרה לקבל את האישורים הנדרשים בתחום אחריותם". יחד עם זאת נמסר כי החברה בודקת גם את ההיבטים טכניים וההלכתיים.
כל הגורמים הרלוונטיים תומכים במהלך שיוזמה חברת המועצה זומר, אבל מסתבר שהעניין בכל זאת לא כל כך פשוט והיא שבה ונתקלת בקשיים. "העירייה יכולה לתרום, היא יכולה לרכוש את המים ולהניע את התהליך. קל לדבר, אבל צריך שכל הצדדים יתפסו יוזמה, ידברו ויתאמו. אנו דורשים שיתוף פעולה בנושא. אם הגופים היו מדברים אחד עם השני, היוזמה כבר הייתה פועלת כיום".
היוזמה הירושלמית היא רק קצה הקרחון; ברחבי הארץ פועלים כ-850 מקוואות ורובם - אם כי לא כולם - מזרימים את המים המשומשים לביוב על בסיס שבועי לפחות. בהעדר חקיקה ראשית מתאימה לשימוש החוזר במי המקוואות, ימשיכו המים - והכסף - לזרום למערכות הביוב, כשהגינה הציבורית בחוץ תיובש בגלל הבצורת המתמשכת.