"הססנות השוטר עלתה בחייה של בת-שבע"

האם שוטרי ישראל אחוזי אימה בעקבות ריבוי ועדות החקירה, עד כדי כך שתפקודם במצבי חירום נפגע? שאלה זו עלתה היום (ב') בוועדת הפנים של הכנסת, שעסקה בפיגוע הטרקטור בירושלים.

הח"כים דרשו לדעת מדוע השוטר הראשון, שהגיע לתא הנהג ופגש במחבל שותת דם, לא וידא שהוא מת. בן למשפחת אונטרמן, ששכלה את בתה בת-שבע באקט הדריסה האחרון של המחבל, התבטא בדיון בחריפות: "אין לי ספק שהוא חשב - אני לא אירה בו, כי אחרת אני אעמוד לדין. יש פה בעיה איומה. זה עלה בחייה של בת משפחתי. ההססנות הזו עלתה בחייה של בת-שבע. אני חושב שגם הבית הזה צריך לתת גיבוי מסוים, כי על כל כדור יש ועדת חקירה, משפט ועורכי דין שקופצים, דורשים לחקור: למה הרגו את המחבל? אלה דברי הבל. אני שואל: למה הוא לא הרג אותו קודם, ואז אני לא הייתי יושב פה בכלל".

מפקד מרחב ציון במשטרת ירושלים, ניצב-משנה ברונו שטיין, הציג את התחקיר אודות הפיגוע הקטלני. בעיקר תיאר את תפקוד השוטרים בשטח, שלדבריו, חתרו למגע מהרגע הראשון. הוא ביקש מהח"כים לנסות "להיכנס לראשו" של שוטר, במצבים מורכבים שכאלה.  

מיקי לוי, לשעבר מפקד מחוז ירושלים, אמר בדיון: "אין וידוא הריגה. אנחנו

לא מחנכים את השוטרים כך, זה לא מוסרי ולא משפטי. אנחנו מחנכים לנטרל. השוטר שעלה לקבינה הוא שוטר שקיבל את ההחלטה הכי נכונה בעולם. הוא ראה את המחבל ללא הכרה, פגוע בראש, ולכן לא ירה בו, כי אין וידוא הריגה". את השוטרת הראשונה שירתה במחבל - צעירה בת 22 - כינה ניצב בדימוס לוי "הגיבורה האמיתית", ועל השוטר שעמד לצדה וזינק על הטרקטור, אמר: "טוב עשה השוטר השני שלא ירה בו. הוא היה מעולף. אנחנו לא יורים באנשים סתם כך בצורה קרה".

לאחר הדיון, במשטרת ירושלים הביעו השתתפות בצערה של משפחת אונטרמן ומסרו כי "אין אדם נתפס בשעת צערו". בכירים במשטרת המחוז אמרו ל-ynet: "פיקוד משטרת ירושלים מרוצה מאוד מתפקודם של השוטרים בעת הפיגוע. השוטר שעלה לטרקטור עם אקדח שלוף מצא כי המחבל מדמם בראשו ללא הכרה, ולכן לא ירה בו". במשטרה מציינים ש"אלמלא האבן שנזרקה לעבר המחבל על-ידי אזרח, הפיגוע היה מסתיים אחרת".

"אנחנו בודקים את כל המניעים לאירוע", הוסיף עוד נצ"מ שטיין, בהתייחסו למחבל בן ה-31 מצור באהר. "מדובר בפגיעה מכוונת בכלי-רכב. אם זה היה רכב אחד או שניים, היינו אומרים - אולי איבד שליטה או היה מסומם. אבל כשמישהו נוסע חצי קילומטר ופונה פנייה צרה, ונוסע לאורך ציר הרג, ברור לך לחלוטין שהאיש היה מודע למעשיו. גם הצעקה שלו: אללה אכבר. אנחנו בודקים גם את הטענות האחרות ולא שוללים שום דבר. בתקופה האחרונה האיש לא הגיע לעבודה, היה מאחר, היה לא ממושמע".

להרוס או לא להרוס?

אבל הדילמה שניצבת כעת לפתחם של מקבלי ההחלטות, נוגעת להריסת בית המחבל. בדיון בוועדת הפנים של הכנסת, בעקבות פיגוע הטרקטור, הבהיר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כי אין מניעה משפטית להרוס או לאטום בית של מפגע, ואפילו בית שאינו שייך לו אולם איכלס אותו בעבר. 

"בצעד של הריסת בתים יש בעייתיות משפטית, זה לא הדבר הכי פשוט בעולם", אמר עו"ד שי ניצן, המשנה ליועץ. "זה צעד קשה ופוגעני, אבל לעתים בנסיבות קשות מפעילים צעדים כאלה".

באוזני הח"כים סקר המשנה למזוז את השתלשלות הריסות הבתים בישראל בעקבות פיגועי טרור, אשר "נועדו לצורך הרתעתי - למען יראו וייראו". הוא הזכיר כי הדבר מותר על פי חוק "תקנות ההגנה", אולם בפברואר 2005 אימץ שר הביטחון מופז את המלצת הרמטכ"ל יעלון, שלא לנקוט עוד את הצעד הזה. לדבריו, סיבות ההנחיה מאז אינן ברורות לאשורן, אולם להערכתו - הדבר נבע מירידה בהיקף הטרור ומהביקורת הבינלאומית על אמצעי הענישה.

כך או כך, בעקבות החלטת מופז, במשך יותר משלוש שנים לא נהרסו בתי מחבלים. ואולם, הפיגוע בישיבת מרכז הרב עורר שוב את הדיון, בעקבות דרישה לחדש את מדיניות הריסת הבתים.

הגורם המוסמך לאשר הריסת בית בתוך שטח ישראל, לדברי

 המשנה ליועץ, הוא אלוף פיקוד העורף. עו"ד ניצן הודיע שטרם התקבלה החלטה להרוס את בית המחבל בצור באהר. הדבר יצריך עבודת מטה לבחינת דיירי הבית, כמו גם מתן זכות לקיים להם שימוע. הם יוכלו למשל לטעון, לדבריו, כי אין מדובר בפיגוע על רקע לאומני.

מרתיע או לא מרתיע?

נציג אחת המשפחות הנפגעות אמר בדיון: "אנחנו בטוחים שאם לאחר הפיגוע במרכז הרב היה ננקט הצעד שמדברים עליו עכשיו, של הריסת בית המחבל - המחבל שעשה את הפיגוע ביום רביעי היה חושב פעמים, ואני מניח שלא היה עושה את הפיגוע. בפעולה של יחידים, לא של ארגונים - הכלי ההרתעתי היחיד הוא הריסת הבית. אילו המחבל היה יודע שהפגיעה שלו במשפחה שלו תהיה ישירה, אני מניח שלא היה עושה את אותו אקט. לנו זה מאוחר מדי".

ח"כ יוסי ביילין הביע התנגדות להריסת הבית: "היום מקבלי ההחלטות יודעים שנושא של אטימה או הריסה הוא לא גורם מרתיע למחבלים בעתיד, לעומת זאת יש סבירות שהתסכול שנוצר מכך עלול לייצר חלילה את המחבלים הבאים". הוא הוסיף כי "השאלה היא לא השאלה של הצדק, נניח שהכל חוקי, אני אומר מעבר לזה - השאלה של האפקטיביות. זה גם לא מוסרי ולא יעמוד בבית המשפט. אל תנצלו את הרגע הזה כדי לעשות את זה".

ח"כ טאלב א-סנע הוסיף: "הריסות הבתים יצרו את התסכול שהצמיח את הפיגוע השני. צריך לטפל באופן נקודתי, בוודאי לא להעניש חפים מפשע. אדם שעשה את המעשה שלו לא חשב על משפחתו. לא צריך להגדיל את מעגל השנאה באזור". הוא גם תהה, מדוע הדרישה להרוס בית "עולה רק כשמדובר בפושע ערבי - ולמה הסוגיה הזו לא עלתה בעניין נתן-זאדה ויגאל עמיר".