כאב אוזניים, יובש בעיניים, ג'ט-לג: בריאות בטיסה

פקקת ורידים עמוקה

תופעה מוכרת בשם "תסמונת מחלקת התיירים" או בכינוי המקצועי DVT, ראשי תיבות של "טרומבוזה עמוקה של ורידים". הנושא עלה לתודעה הציבורית לפני כמה שנים, לאחר שמחקרים הראו כי ישיבה ממושכת במטוס עלולה לגרום להיווצרות קריש דם קטלני באחד הוורידים העמוקים של הגוף. יש לכך שתי סיבות עיקריות: האחת, חוסר תנועה של הגפיים התחתונות, בין הברך לקרסול. הדם זורם באיטיות יחסית, מה שעלול לגרום להיווצרות קרישי דם. הסיבה השנייה קשורה להתייבשות המגדילה את צמיגות הדם. לפי ההערכה, כ־10% מהנוסעים במחלקת התיירים סובלים מהתפתחות של קרישי דם ברגליים.

איך לגמור את הטיסה בריאים ושלמים? (צילום: אינדקס אופן) 

מי בסיכון? התופעה מתפתחת בעיקר אצל אנשים עם נטייה גנטית לקרישיות יתר (טרומבופיליה), אנשים הסובלים מהשמנה ומבעיות בניידות, נשים בהריון, נשים הנוטלות הורמונים.

מה עושים?

לפני הטיסה: אם אתם נמצאים בקבוצת הסיכון התייעצו עם רופאכם ושקלו קבלת זריקות לדילול הדם.

במהלך הטיסה:

1. הרבו בשתייה וכך תרוויחו פעמיים. גם תמנעו את ההתייבשות וגם תיאלצו להיות בתנועה (בדרך לשירותים).

2. הימנעו מכמויות מופרזות של אלכוהול וקפאין. כדי למנוע הגברת הצימאון והשתנה מרובה, מה שגורם לאיבוד נוזלים.

3. דאגו לבצע תרגילים בזמן שאתם יושבים. 2־3 דקות בכל חצי שעה. הזיזו בעיקר את שרירי הרגליים והידיים. ברוב המטוסים תגלו בכיס הכיסא, המלצות לתרגילים שתוכלו לבצע לבד.

4. גרבו גרביים אלסטיים. הם יעילים במיוחד לאנשים עם ורידים בולטים.

מחלות זיהומיות

במרס השנה דווח על שני מקרים שבהם נדרשו הנוסעים לפנות ללשכת הבריאות לאחר שהתברר שנוסע שטס איתם אובחן כחולה חצבת. בכלל, מחלות זיהומיות זוכות לתשומת לב רבה יותר כשמדובר בטיסה. למה? אולי בגלל החשש שבחלל הסגור הזה קל לנגיפים להתפשט.

אז לפני הכל צפירת הרגעה: הסיכוי להידבקות במטוס נמוך משמעותית מהסיכוי להידבק בקולנוע או בכל אולם סגור. תחלופת האוויר במטוס הנעשית בכל כמה דקות מצמצמת מאוד את התפשטות החיידקים. גם האוויר הממוחזר בחלקו והמוזרם לתא הנוסעים עובר סינון ומקטין את הסיכון להידבקות במחלות נגיפיות.

מי בסיכון? נוסעים שיושבים באותה שורה שבה יושב החולה (למעט מקרים שבהם הוא מסתובב לאורך כל המטוס ומתעטש עליכם).

מה עושים?

שטפו ידיים מדי פעם או השתמשו בג'ל חיטוי. מה עוד? התפללו לטוב.

גזים במעיים

השינויים הברומטריים במטוס והירידה בחמצן עלולים לגרום לעלייה בנפח חללי הגוף המכילים אוויר. התוצאה: גזים במעיים ואי נוחות בבטן.

מי בסיכון? בעיקרון כולם, אך בסיכון יתר נמצאים אנשים שעברו עד שבועיים לפני הטיסה ניתוחים בבטן או בבית החזה. הסיבה: בזמן הניתוח נכלא אוויר בחלל הגוף ובמהלך הטיסה האוויר עלול להתפשט ולהפעיל לחץ על האיברים. מאותה סיבה עלולים להיפגע גם אנשים שסובלים מחסימות מעיים ומהידבקויות במערכת העיכול, ולכן על שתי קבוצות אלה להיוועץ עם רופא לפני הטיסה. גם צוללנים נמצאים בקבוצה זו - במערכת הדם שלהם עלולות להיכלא בועיות אוויר, ובשל שינויי לחצים הם עלולים להתפשט בדם ולהוביל למצבים קריטיים כמו אירוע מוחי, פגיעה בלב או במערכת הנשימה.

מה עושים?

1. הימנעו משתייה מוגזת בסמוך לזמן ההמראה (במהלך הטיסה הלחצים משתווים ולכן אפשר לשתות מוגז).

2. הימנעו מארוחות כבדות ובייחוד ממזונות המייצרים גזים כמו קטניות.

3. אכלו לאט ולעסו היטב כדי להימנע מבליעת אוויר.

4. צללתם? המתינו כיממה לאחר הצלילה האחרונה לפני שאתם ממריאים.

כאבי אוזניים ומצח

השפעת הלחץ הברומטרי על הגוף בזמן טיסה עלולה לבוא לידי ביטוי גם בכאבי אוזניים ומצח. בשל לחץ האוויר המשתנה נוצר לחץ באוזן התיכונה. הלחץ אמור

 להתנקז דרך תעלה המקשרת בין האוזן ללוע, אולם אם התעלה סתומה בשל הצטננות, דלקת או נזלת, נוצר חוסר איזון וניקוז לחצים, ובעקבות זאת עלולים לחוש בכאבים באוזן ואף יכול להיווצר קרע בעור התוף (שיתאחה עם הזמן).

מי בסיכון? כולם, אולם בעיקר אנשים מצוננים ותינוקות מקוררים, מנוזלים ושסובלים מדלקת אוזניים.

מה עושים?

מבוגרים: יכולים ליטול תרופות לייבוש הנזלת כדי לשמור על דרכי נשימה פתוחות, כמו אלרין, אוטריווין ונוסידקס. להקלה על כאבי סינוסים יש לבצע בעת הנחיתה פמפום: נושפים וסותמים את הנחיריים באצבעות, כל שלושים שניות. גם לעיסת מסטיק או מציצת סוכרייה עשויים לעזור.

תינוקות: מומלץ לקחת מי מלח לייבוש הנזלת ואוטידין להקלה על כאבי אוזניים. בעת הנחיתה רצוי לתת להם בקבוק או מוצץ.

כאבי גב

הכיסאות במחלקת התיירים אינם נוחים, ומן הסתם הם הסיבה לכך שרבים מהנוסעים חשים בכאבי גב לאחר טיסה בת כמה שעות.

מי בסיכון? כולם, אולם אנשים שבאופן כללי סובלים מכאבי גב עלולים לחוש בהחרפה במהלך הטיסה ולאחריה.

מה עושים?

אם אתם סובלים מבעיות גב או מפרקים, דאגו לשבת בכיסא המעבר. כך תוכלו לקום, להסתובב ולהימתח ללא הפרעה. הקפידו לקום מדי חצי שעה כדי להתכופף ולבצע תרגילים.

יובש בעיניים

בתא הנוסעים, האוויר המוזרם מהמדחסים יבש מאוד והלחות בו נמוכה ביותר (כ־10%, כמו בחמסין), ולכן באופן כללי חשים יותר בצימאון, ביובש וגם ביובש בלחמית.

מי בסיכון? כולם עלולים לסבול מיובש בעיניים, אולם אם אתם מרכיבים עדשות מגע תסבלו יותר.

מה עושים?

1. הצטיידו בתכשירי דמעות מלאכותיות, שעשויים להקל על היובש בעיניים.

2. הרבו בשתייה, בעיקר במשקאות לא משתנים כמו מים, תה צמחים ומיצים.

3. לבעלי עדשות מגע – כדאי להוריד את העדשות לפני הטיסה ולהרכיב משקפיים. אפשר גם להצטייד בעדשות יומיות, חד־פעמיות.

יעפת (ג'ט לג)

תתפלאו, אבל גם תסמונת זאת נכנסת לקטגוריית מחלות השחקים, ולו בשל העובדה שהיא נגרמת כתוצאה מטיסה ממושכת. מדובר בשיבוש בשעון הפנימי המצוי בגופנו, המסונכרן עם אור היום, בעקבות מעבר לאזור זמן אחר. כאשר הפער בין הזמנים גדול משעתיים, הגוף יוצא מסנכרון, מה שמשפיע על מערכותיו השונות (המערכת ההורמונלית, טמפרטורת הגוף, מנגנון ערות

 ושינה), ובעקבות זאת עלולות להופיע תופעות שונות, כמו הפרעות שינה, עייפות, אובדן ריכוז, מתח, עצבנות, חוסר תיאבון או תיאבון בשעות לא רגילות. התופעה חולפת מעצמה כעבור כמה ימים.

מי בסיכון? כל אדם שטס מערבה או מזרחה (התופעה אינה מופיעה בטיסות לכיוון צפון־דרום, תחושת העייפות של מי שטס לדרום אפריקה, למשל, תהיה קשורה לישיבה ממושכת בת תשע שעות), מאחר שהשמש זורחת ושוקעת בשני האזורים באותן השעות. בטיסה מזרחה התופעות מחריפות, כך שיותר קל לטוס לארצות הברית מאשר לשוב הביתה, מארצות הברית לישראל. קצב ההתאקלמות הוא שעה אחת ביום, כך שאם טסתם מערבה ובין שני האזורים קיים הפרש של שבע שעות, הרי שייקח לגופכם שבוע ימים כדי לחזור לעצמו.

מה עושים?

1. תכננו את שעות השינה שלכם יום־יומיים לפני הטיסה, כך שיותאמו לשעות השינה והערות באזור היעד. שמרו על ערנות כשצריך ונסו להירדם בהתאם לזמני המקום.

2. דאגו להסתובב בחוץ באור השמש והיעזרו במשקאות מעוררים (קולה, קפה) כדי לשמור על ערנות.

3. נסו להיעזר באמצעים טבעיים, כמו שתיית חלב חם או החשכת חדר השינה כדי להירדם.

4. אם זה לא מספיק, נסו תכשירים טבעיים כמו ולריאן, פסיפלורה, פרחי באך או תוסף "סונגנייט".

5. תרופות מרדימות מומלצות רק במקרים חריגים, כמו סטרס קשה או קבלת בשורה מרה, המקשה על ההירדמות. בנוגע לנטילת כדורים המכילים מלטונין (הורמון טבעי המחקה את פעילות בלוטת המוח ומשרה שינה), קיימים חילוקי דעות באשר ליעילותם. בארץ לא ממהרים המומחים להמליץ עליהם הן משום שאפשר להסתדר בלעדיהם והן בשל היותם ממכרים. בארצות הברית הם נמכרים ללא מרשם. בארץ אפשר לרכוש אותם באמצעות מרשם רופא בבתי מרקחת פרטיים. המלטונין אינו מומלץ לילדים, לנוער ולנשים הרות.

• ייעוץ מקצועי: ד"ר יחזקאל קן, מנהל בית חולים הרצוג בירושלים, ראש האגודה לרפואה מוטסת ומחבר ההנחיות לרופאי המשפחה (יחד עם ד"ר אלי רוזנברג, מנהל המחלקה לבריאות העובד, במשרד הבריאות); ד"ר דנה פלורנטין, רופאת משפחה בשירותי בריאות כללית; ד"ר צופי מרום, ראש תחום טיפול התנהגותי־קוגניטיבי בבית החולים גהה