בדצמבר תגיע הכנרת ל"קו השחור"
רשות המים מזהירה כי בעוד מספר חודשים ירד המפלס בכנרת לרמה שמתחתיה אין לשאוב יותר מים, ושגם מפלס מאגרי מי התהום יורד בהתמדה, ובקרוב ייגרם לבארות נזק בלתי הפיך. הפתרון - התפלה, אבל עד שיוקמו המתקנים, תבצע רשות המים קידוחי חירום, תעודד את הציבור לחסוך ותייקר את מחיר המים לגינות הפרטיות
מצב משק המים בישראל הוא החמור מזה 80 שנה, ובחודש דצמבר צפויה הכנרת להגיע לקו השחור - 214.87 מטר מתחת לפני הים - מפלס שמתחתיו אין להמשיך ולשאוב מים. כך העריך היום (ג') מנהל רשות המים, פרופ' אורי שני, במסיבת עיתונאים בתל אביב, יממה לאחר שדווח כי מפלס הכנרת חצה את "הקו האדום התחתון" - בגובה 213 מטר מתחת לפני הים.
"הקו השחור" הוא המפלס הנמוך ביותר אליו יכולה להגיע הכנרת, ומתחתיו אסורה השאיבה - הן בשל נזק אקולוגי שעשוי להיגרם לימה והן בשל הצורך בשמירת רזרבות מינימליות של מים באגם. אם יתממשו התחזיות והמפלס יגיע לקו זה, תיפסק שאיבת המים מהכנרת וישראל תאלץ לנקוט בצעדי חיסכון חמורים: קיצוץ נוסף במכסות המים השפירים לחקלאות וייבוש גינות.
אך לא רק הכנרת במצב נואש; גם מאגרי מי התהום - אקוויפר ההר ואקוויפר החוף - נמצאים קרוב מאוד לקווים האדומים והמשך השאיבה מהם עלולה לגרום לגלישת מים מלוחים ולפגיעה בבארות.
"כבר היום יש בשני האקוויפרים גרעון של מים", אמר שני. כך למשל באקוויפר החוף עומד המפלס הנוכחי על מינוס 0.71 מטרים, כאשר הקו השחור המוגדר לו עומד על מינוס 0.45 מטרים. "כבר כיום קיים נזק ודאי לאקוויפר זה", ציין שני.
באשר לאקוויפר ההר, שני ציין כי מפלסו הנוכחי עומד על 13 מטרים מעל פני הים, כאשר הקו השחור המוגדר לו עומד על 11 מטרים בלבד. "באקוויפר ההר אנו צופים כי נגיע לקו השחור בקרוב", אמר. שני העריך כי מצבם העגום של מאגרי מי התהום צפוי להימשך בחמש השנים הקרובות.
"ישראל עוברת מאדום לשחור"
במסיבת העיתונאים השיקה רשות המים קמפיין תחת הכותרת "עוברים מאדום לשחור", שנועד להעלות את המודעות הציבורית למצב הגרוע של משק המים ולעודד את הציבור לחסוך. "עד עכשיו היינו בקמפיין שקט", אמר שני, "עכשיו אנחנו עוברים לשלב ב' ונצא בקמפיין נרחב". ברשות ציינו כי הקמפיין יפורסם בכל כלי התקשורת "ואנו סבורים שקהל יעד חשוב של קמפיין מסוג זה הוא ילדים – שיכולים להשפיע על הוריהם".
בתשובה לשאלת ynet מדוע המתינו להשקת הקמפיין עד לנקודה כה קריטית, ענה שני: "היה צורך בהבשלת דעת הקהל... אם היינו יוצאים עם הקמפיין הזה לפני חודשיים, ורק היום מביאים את נתוני המפלסים – הציבור לא היה מגיב".
עד ההתפלה - קידוחי חירום וייקור תעריפים
אך קמפיין ציבורי אינו הפיתרון היחיד. ברשות המים הציגו גם תוכנית חירום שנועדה לצימצם את היקף צריכת המים עד שמתקני ההתפלה שיוקמו בשנים הקרובות יחלו לפעול. בין היתר יבוצע שינוי בתעריפי המים לגינון פרטי ובמקום 3.9 שקלים לקוב ישלמו הגננים החובבים החל מהשבוע הקרוב ל-7.4 שקלים לקוב.
שני הודיע גם כי לא יהיה מנוס מקיצוץ נוסף במכסות המים השפירים לחקלאים ובפעולות לקיצוץ המים המשמשים להשקיית גינות ציבוריות. בין השאר לא תינתן עוד הטבה תעריפית לרשויות המקומיות - צעד אשר ייקר באופן משמעותי את השקיית הגינות הציבוריות.
במקביל הודיע שני כי רשות המים מבצעת בימים אלה קידוחי חירום להפקה מיידית של מים, על חשבון מים רזרביים - שהיו מיועדים לשימוש בשנת 2010. "זהו בעצם מישכון של רזרבות מים עתידיות", הדגיש שני. "אנו קודחים מעל הכנרת ושואבים משם מים שהיו אמורים לשמש אותנו בשנים הקרובות. המשמעות היא שבוודאות יחסרו לנו מים - גם בעתיד".
עם זאת, שני הבהיר כי קידוחים אלה אינם הפתרון המרכזי עליו נסמכת הרשות, וכי פתרון זה צפוי להגיע דווקא ממתקני ההתפלה הנוספים המתוכננים לקום בשנים הקרובות. "הדרך היחידה להימנע ממחסור קטסטרופלי הוא התפלה, שאותה יש לבצע מהר - בתקופה הקריטית, אמר.
עוד על התפלה:
בישראל פועלים כיום שני מתקני התפלה - באשקלון ובפלמחים - המפיקים 138 מיליון קוב מים. על-פי החלטת הממשלה האחרונה בנושא, אמורה ישראל להתפיל כ-750 מיליון קוב מים עד שנת 2020. לשם כך יוקמו עוד שלושה מתקני התפלה - בחדרה, באזור שורק ובאשדוד. המתקן בחדרה, אגב, צפוי לספק כבר בספטמבר 2009 כ-100 מיליון קוב למשק המים.
פעולה נוספת של רשות המים תהיה טיהור בארות שהזדהמו. בישראל קיימות כיום כ-170 בארות שהמים בהם זוהמו והן יצאו מכלל שימוש. כיום פועלת הרשות, בשיתוף עם חברת "מקורות", לטיהורם והשבתם לשימוש. "בסך הכל צפויה מדינת ישראל להשקיע בחמש השנים הקרובות כ-12 מיליארד שקלים במשק המים", דברי שני.
- יש לכם תמונות של הכנרת המתייבשת? שלחו לנו
לפנייה לכתב/ת 
