שתף קטע נבחר
 

"תכניסו אותי לכלא, לא מגרש אותה"

לאה חיה עם בעלה שלושה חודשים בלבד עד שברחה ממנו כשהיא הרה. לפני 11 שנים. מאז היא מנסה להתגרש וכעת מתברר: מבית הדין הרבני לא תבוא תשועה. רבקה לוביץ' על תיק תקוע

לאה היא אישה חרדית. היא מתגוררת באזור חרדי, לומדת במכללה חרדית, ושולחת את הבן שלה לתלמוד תורה חרדי. למרות זאת, ואולי דווקא בגלל זה, היא לא עושה הנחות לרבנים, לבית הדין ולמערכת הדתית הממוסדת כולה. לאה היא חמת מזג, והדיונים שלה מול בעלה ומול הדיינים הם תמיד סוערים. היא נותנת כבוד לעולם הרבני ויחד עם זאת יודעת להגיד לדיינים באופן ישיר ללא כחל ושרק את מה שהיא חושבת עליהם. ממני היא ביקשה בטלפון השבוע: "אני רוצה שתפרסמי לכל העולם שבית הדין עושה עוולות! שבית הדין פוגע בנשים! שבית הדין מחזיק אותי כלואה! אני רוצה שכל העולם ידע מזה".

 

לאה מסורבת גט כבר 11 שנה. קל למנות את השנים בהן היא מסורבת גט משום שהם כחצי שנה יותר מאשר הגיל של הילד האחד שיש לה. לאה הייתה עם בעלה 3 חודשים בלבד עד שאספה את הדברים שלה וברחה ממנו, כשהיא הרה. מאז ועד היום היא מנסה להתגרש. 11 שנה!!! לדבריה הבעל התעלל בה פיזית באופן קשה במשך שלושת החודשים הראשונים של הנישואין; הוא הפיל אותה לארץ ודרך עליה, תוך שהוא מריע ועושה בידיו תנועות של מנצח, הוא חנק אותה בידיו, הוא הכה אותה באגרופיו ואפילו ניסה לשפוך על פניה חומר לניקוי רצפות. חלק מן המכות היו "סתם", וחלק מן המכות היו כדי להפיל את העובר שהיה בקרבה, אותו הבעל לא רצה. אכן... הבעל מאובחן כחולה נפש, אך מכיוון שאחד המומחים טען שהמחלה נוצרה בעקבות הפירוד שלו מן הילד - הדבר לא הועיל לה לזירוז גירושיה.

 

למעשה, אף אחד לא חייב את הבעל לתת גט לאישה. בשנת 2000 פסק בית הדין בתל-אביב ש"על הבעל מוטלת מצווה לגרש את האישה". מה עושים עם פסק דין שכזה? באותה שנה נקבע בבית הדין הגדול כי "הבהרנו לבעל, כי בכל מקרה, גם לדעת ביה"ד האזורי עליו לגרש את אשתו, ואין מקום לחיים משותפים ביניהם". מה עושים עם פסק דין שכזה? וכשנה אחר כך קבע בית הדין הגדול שוב כי "על הצדדים להתגרש בהקדם". מה עושים עם פסק דין שכזה? מה שעשינו עם הראשון והשני. כלום.

 

התשובה לכל פסקי הדין הללו הם דברי הבעל כפי שצוטטו בפרוטוקול בבית הדין: "זה כנראה משהו עמוק אצלי, אני לא מסוגל לגרש אותה, אני בעל מצוין אוהב אותה. אפילו יכניסו אותי 500 שנה לכלא, לא יכול לגרש אותה". הבעל יכול להיות רגוע. נראה שאף אחד מן הדיינים לא חושב להכניס אותו לכלא על סרבנותו.

 

אחרי למעלה משש שנים בבית-הדין הרבני, ואינספור דיונים שהעלו חרס, לאה מיצתה את מה שניתן היה להשיג בבית הדין הרבני. בית הדין אינו מתכוון להצילה מעגינותה. ההצעה היחידה שלהם היא כניעה לתכתיבי הבעל בנוגע לראיית הילד. לאה לקחה את ענייניה לידיים ופנתה לבית המשפט האזרחי בתביעת הבעל לפיצויים בגין שנים של כליאה ובדידות ועל שנים שלא יכלה לפתוח דף חדש בחייה וללדת ילדים.

 

על לאה כבר כתבנו בעבר. אז מה? צריך לכתוב עליה כל שבוע. צריך ללמוד את הסיפור שלה לעומק. צריך לנסות ולפצח את החידה איך יתכן שבמדינת ישראל אישה מחכה 11 שנה לגט מבלי לראות קצה חוט של תקווה בעניינה. צריך לנסות ולהבין כיצד זה עומדים חברי בית הדין ממול ומאפשרים לגבר, שהוא מוכר כבעל נכות נפשית, להחזיק את אשתו מבלי לתת לה גט. ולבסוף צריך לתת את הדעת כיצד ייתכן שהחוק במדינת ישראל, מדינה "דמוקרטית" ו"נאורה", נתן לבית הדין הרבני סמכות לנהל את כלל ענייני המעמד האישי של אזרחיה. 

 

רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית העובדת ב"מרכז צדק לנשים" טל': 02-5664390

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
אילוסטרציה
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים