אושר בטרומית: ויסקונסין תעבור לשירות התעסוקה
הצעת החוק מגדירה כי החברות המפעילות את התוכנית יעבדו בשביל שירות התעסוקה כקבלני מיקור חוץ, במקומות ששירות התעסוקה מוצא לנכון
שוב התגלה כי הממשלה אינה שולטת בקואליציה המרכיבה אותה: הכנסת אישרה אתמול (ד') בקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), לפיה שירות התעסוקה ייטול את האחריות על מנהלת תוכנית ויסקונסין (כיום - "אורות לתעסוקה").
ההצעה עברה ברוב של 25 ח"כים וללא מתנגדים. זאת, למרות הרמזים הברורים מכיוונו של האוצר, שתוכנית "אורות לתעסוקה" תורחב לכל רחבי הארץ ותישאר תחת חסותו של משרד התמ"ת, מהלך שעלול להוביל לסיום תפקידו של שירות התעסוקה.
מי שתמך בהצעת החוק, גם אם לא עמד בחזית, הוא שר התמ"ת, אלי ישי. מנכ"ל שירות התעסוקה, יוסי פרחי, עובד עם ישי בחודשים האחרונים במטרה להרחיב את שירות התעסוקה ולהפוך אותו למנהלת שתכלול בתוכה גם את האגף להכשרה מקצועית, השייך היום למשרד התמ"ת.
ישי מוכן לשכב על הגדר
הצעת החוק קובעת כי החברות המפעילות את "אורות לתעסוקה" יעבדו בשביל שירות התעסוקה כקבלני מיקור חוץ, במקומות ששירות התעסוקה מוצא לנכון. בעבר אמר פרחי ל"כלכליסט", כי הוא מעוניין ש"אורות לתעסוקה" תפעל היכן שעלות ההשמה של מקבלי הבטחת הכנסה גבוהה יותר מעלות השמתם על ידי השירות.
גורמים באוצר אמרו בימים האחרונים, כי הצעת החוק, גם אם תאושר בועדת העבודה לקריאה ראשונה ותובא בחזרה למליאה, תוקפא על ידי חוק ההסדרים. עם זאת, בכירים בשירות התעסוקה שדיברו עם ישי אמרו ל"כלכליסט", כי "השר מוכן לשכב על הגדר בשביל הצעת החוק. הוא יטיל את כל יהבו על הנושא".
פרחי אמר היום, כי "בהצעה יש הבעת אמון מוחלטת של בית המחוקקים בשירות התעסוקה. הצבעה זו מבטאת את האמונה של הבית ביכולתו של שירות התעסוקה להסדיר את שוק העבודה במדינת ישראל כפי שהוא מתבקש על-פי החוק. שילוב של 'אורות לתעסוקה' בתוך שירות התעסוקה, עשוי לתת את המענה המוצלח ביותר לטיפול בכלל המובטלים ובמקבלי הבטחת הכנסה בפרט".
תוכנית ויסקונסין - הצלחה חלקית
לפני שלוש שנים יצאה לדרך "תוכנית ויסקונסין," שבבסיסה הקמת ארבעה מרכזים ברחבי הארץ (ירושלים, אשקלון, חדרה ונצרת) שאליהם חויבו להגיע מובטלים "קשים." מדובר בעשרות אלפי מובטלים שלא עבדו במשך שנים. הם קיבלו במרכזים תמיכה, סיוע, הכשרה וליווי מקצועי, ובמקביל הייתה התוכנית אמורה לספק להם עבודה.
מחקרים שבחנו את התוכנית קבעו כי היא הצליחה להשיב מובטלים רבים למעגל העבודה, אבל הטענה העיקרית הייתה כי רובם נשלחו לעבודות חלקיות. בה בעת התברר כי לרבים שלא מצאו עבודה, או סירבו להצעת עבודה שלא התאימה להם, נשללו קצבאות הקיום.