החברה לאיתור נכסי הנרצחים - תפקוד יקר ועלוב
מה קורה בחברה לאיתור והשבת נכסי נספי השואה? האם ניתנת עדיפות מלאה לניצולי השואה בקבלת הכספים המוקצים להם? מדוע לא מממשים את הנדל"ן וניירות הערך הממתינים ליורשים, ואולי עדיף לחסל את החברה? השאלות הקשות שישאלו בוועדה הבאה
ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה, זבולון אורלב, היתה השבוע תחושת בטן כי מעשיה ומחדליה של החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי שואה יחייבו חקירה נוספת בוועדה ממלכתית. היא לא נבעה ממוח קודח.
כמה עניינים מביכים נחשפו שם. חלקם נוגעים לטוהר המידות של אדם זה או אחר. הם ראויים לחקירת המשטרה למרות שהוכחשו בלשון תקיפה. אבל העניין המרכזי, הציבורי, שחייב להיבדק מהר, הוא מי בכלל צריך את החברה, ומהי תכלית קיומה. אחרת היא תוסיף לבזבז מיליונים מקופת הציבור, והנכסים שעומדים לרשותה לא יגיעו לידיים הנכונות.
לאומי יצא רע מהצגת הדברים, כאילו טרם החזיר אפילו שקל אחד. לא מדויק. לאומי העביר את רוב רובם של 155 מיליון שקל הנזילים שהיו בידי החברה, מתוכם ניתנו 100 מיליון השקלים לניצולים ולמוסדות. הכסף הופקד בעקבות העבודה שעשו רואי החשבון בשליחות ועדת החקירה הפרלמנטרית, לפני הקמת החברה, ועבר לניהולה.
אורלב נתן לחברה ארכת חסד של חודש להיטיב את דרכיה, לפני שיזום את ועדת דורנר מספר שתיים, בעקבות הראשונה שהביאה לתיקון העוולות שנעשו לניצולי השואה. אבל משקיפים שנכחו בעימות החריף עם ראשי החברה, על תפקודה היקר ותוצאותיו העלובות, חש כי לא מדובר כאן בקלקולים שניתן לתקן בפרק זמן קצר.
ניצולי השואה:
דו"ח דורנר מביא מאבק ארוך לסיומו
יעל ברנובסקי ואמנון מרנדה
בעקבות פרסום דו"ח ועדת החקירה הממלכתית לסיוע לניצולי השואה, שקבעה כי יש להעלות את הקצבאות שמקבלים ניצולי שואה, אמרו הניצולים: "יש לממש את כל ההבטחות ולהפסיק את גרירת הרגליים בטיפול בניצולי השואה". ח"כ אורלב אמר: "המבחן עתה הוא ביישום ההמלצות ובהקדם"
החברה הוקמה לפני כשנתיים, על פי חוק שהתקבל בכנסת אחרי חמש שנות עבודה של ועדת חקירה פרלמנטרית. החקירה העלתה לסדר היום הציבורי כי גם בישראל נותרו לא מעט נכסים עזובים, שהופקדו או נרכשו בארץ בידי יהודים מחו"ל לפני שנספו בשואה. בעלי מצפון פרטיים עוררו את החשיפה הזאת, ולא מחזיקי הרכוש שהעלימו את הפיקדון או המדינה, שידעה עליו ולא נקפה אצבע.
החקירה בכנסת נפתחה לפני שמונה שנים בעקבות מחקר של הפרופ' יוסי כץ מאוניברסיטת בר-אילן. המחקר נערך בהשראת המאבק היהודי העולמי להשבת נכסי קורבנות השואה שנותרו באירופה, שהתגלגל מתחקיריו של אכפתניק אחר, העיתונאי איתמר לוין, בגלובס.
מחול שדים מאחורי הקלעים
מחקרו של כץ חשף שהגויים לא לבד, כשמדובר בתאוות הבצע. לבנקים בשוויץ ולג'נרלי האיטלקית היו שותפים בישראל. בנקים, חברות נדל"ן וגם אנשים פרטיים, שמעלו בחובתם המוסרית כלפי הבעלים החוקיים של הנכסים ויורשיהם. לא מעטים מתקשים להיפרד מהרכוש.הנקודה הזאת משתקפת מהטיפול בנכסים שהתגלו או טרם נמצאו. היא מאפיינת גם את מחול השדים שמתנהל מאחורי הקלעים סביב הכסף הגדול, 752 מיליון שקל נכון לעכשיו. לכסף הזה אין ריח גם באפם של עשרות הארגונים הלוטשים אליו עיניים רעבות.
החוק שהוליד את החברה הממונה על איתור והשבת הנכסים, הסמיך אותה גם לחלק את הכסף שלא נמצאו לו יורשים. המוטבים החוקיים הם רבבות ניצולי השואה הסובלים מעוני מחפיר והמוסדות הסועדים אותם בערוב ימיהם. המוטבים המשניים הם הגופים שעוסקים בהנצחה, תיעוד וחינוך של זכר השואה. בפועל הצטיירו מבצעי החוק השבוע בוועדת הביקורת, כמי שחותרים להפוך את סדר המוטבים.
"שואה-ביזנס"
אל תבינו אותם שלא כהלכה. הם לא מתכוונים להשאיר מאחור את הניצולים המסכנים ולשפוך את הכסף הגדול לממסד המתפתח, שכבר זוכה בחדרי חדרים לתואר המפוקפק "שואה-ביזנס". התרחיש הלא-רשמי נבנה על תוחלת החיים של הניצולים בני ה-80 פלוס, שנפטרים בקצב של 40-30 ליום.
החברה יכולה למשוך את מלאכת איתור היורשים, עד שאחרון הניצולים ילך לעולמו לפני תום 15 השנים שהחוק קצב לעבודתה. כך ייפול רוב הכסף לממסד הנצחת זכר השואה. בחברה מכחישים את המזימה. היא לא מחכה לאיתור אחרון היורשים - עובדה שלאחרונה כבר חילקה לנזקקים 100 מיליון שקל. אבל מיד תבינו איך מצב העניינים משחק לטובתה.
המקורות שעברו לניהולה הם כספים וניירות ערך שהתקבלו מהבנקים, בעיקר לאומי, ומגרשים ודירות שעברו מהאפוטרופוס הכללי ומקק"ל. הנדל"ן (בשווי 340 מיליון שקל) וניירות הערך (257 מיליון) אינם ניתנים למימוש, ובשלב זה החוק שומר אותם ליורשים. נזילים הם רק כספי הפיקדונות (155 מיליון שקל).
100 מיליון שקל אכן חולקו מהכסף הזה, אבל רק 75 מיליון הלכו ל-12 אלף ניצולי שואה, 6,000 שקל לאיש לפי רשימות הביטוח הלאומי. 25 מיליון שקל הלכו למוסדות נבחרים. קרן הרווחה לניצולי השואה שקופחה, תובעת לפטר את ראשי החברה. הנה נושא ראוי לוועדת החקירה: האם ניתנת עדיפות מלאה לניצולים?
נושא שני לחקירה: מדוע לא ימומשו מיד (בתיקון מהיר של החוק) הנדל"ן וניירות הערך המחכים ליורשים, אחרי שהחברה חילקה את רוב הכספים הנזילים? מומחים המקורבים לנושא משוכנעים שהיא יכולה ואפילו חייבת להפשיר מיד את הנכסים לטובת הניצולים העניים לפני שילכו לעולמם.
66 אלף שמות
הפרט הנסתר בסיפור הזה הוא שחוג המחליטים הצר ידע מראש כי מספר היורשים שיתגלו יהיה מזערי, כך שאין טעם למתוח את הבדיקות לאורך שנים. אחרת לא יהיו יורשים או ניצולים שייהנו מהכסף. החוק עצמו מגביל את ההמתנה להופעת הטוענים לירושה, עד שנה ממועד הפרסום של הנכס ובעליו. החברה כבר פועלת שנתיים. שמות בעלי חשבונות הבנקים פורסמו לראשונה לפני שלוש שנים, לאחר שנחשפו בוועדת החקירה של הכנסת.באתר האינטרנט של החברה מופיעים 66 אלף שמות. בכנסת נטען השבוע כי הפרסום לא נגיש ומעורפל. גולשים קבועים מתקשים להתמצא בו, קל וחומר מזדמנים מבוגרים שהרשת זרה להם. ראשי החברה התביישו לחשוף מרצונם את יבולם הדל אחרי שנתיים, ובהשקעה ממשלתית של 24 מיליון שקל, שהסתכם בהשבת רכוש לפחות מעשרה יורשים, כשבתור רק עוד 110 מועמדים.
הנה הנושא השלישי לחקירה: האם המעט הזה לא מצדיק את חיסולה המיידי של החברה, גם אם מספר הפניות הוא כ-6,600? כלום לא ניתן להקצות למשימה יחידה קטנה באגף האפוטרופוס הכללי, שהוא המוסד המשפטי הטבעי לאימות יורשים ולחלוקת עזבונות, עם 100 מיליון שקל לכל היותר לשיפוי זכאים שיתגלו בשנים הבאות?
בעיני המומחים יש די והותר ברזרבה הזאת, שתשאיר לניצולים כחצי מיליארד שקל. זאת לנוכח הסיכויים הקלושים לאתר נדל"ן נוסף על 467 המגרשים ו-52 הדירות שעברו לחברה. האיתור נעשה באפוטרופוס הכללי. תרומת החברה עד כה אפסית. על המעט הזה יש כבר 775 קופצים, לעומת פחות מ-20% על חשבונות הבנקים הזמינים. איתור בעלי הנדל"ן העזוב הוא בעייתי. נכסים רבים עברו מיד ליד בדרך לא דרך, ומנהל מקרקעי ישראל לא משתף פעולה.
הפונים מחפשים מזכרת
סיפור ניירות הערך פשוט יותר. מדובר במניות "אוצר התיישבות היהודים" – גלגולו הראשון של בנק לאומי – בערך נקוב של 1 ליש"ט למניה מסוף המאה ה-19. היום היא שווה כ-1,700 שקל. מספר הבעלים כמספר המניות – 148 אלף. עד כה טענו לירושה 1,678 פונים. ספק אם הרוב יטרחו לפנות, אם בכלל יזהו ברשימה את הסבא-רבא-רבא שלהם שרכש את המניה מבנימין זאב הרצל.הפונים מחפשים מזכרת ולא כסף. כמה יקבל כל יורש פוטנציאלי של מניה יחידה? לפיכך, גם אם יופיעו 2,000 דורשים עדיין יישארו בקופה כ-250 מיליון שקל לטובת ניצולי השואה. מימוש מהיר של המניות חיוני כי לא רק מספרם פוחת. גם הבורסה בפיחות.
נושא רביעי לחקירה הוא תוחלת המאבק המשפטי שהחברה מנהלת עם הבנקים. המאבק הוא גם מלחמת הקיום של החברה. הנתבע העיקרי הוא לאומי. מהאחרים נדרש כסף קטן. היועץ המשפטי עו"ד נדב העצני דיבר השבוע בכנסת על תביעה משפטית להשבת חצי מיליארד שקל, אחרי שהבנק דחה דרישה להשבת 130 מיליון.
נכסי הנספים:
תביעה של חצי מיליארד ש' מלאומי
צבי לביא
החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה תגיש תביעה על סך כחצי מיליארד נגד בנק לאומי, לאחר שהבנק דחה דרישה של החברה להשיב לה חלק מהסכום. מהחברה נמסר היום לוועדת לביקורת המדינה כי השווי המשוער של כלל הנכסים הוא כ-752 מיליון שקל
בין החברה לבנק יש היום מחלוקת על נוסחת שערוך פיקדונות הנספים לפי ערכם הנוכחי. דרישות החברה מבוססות על נוסחה שונה מזו ששילם הבנק, אלא שהבנק מתבסס על חוות דעת של שופט ביהמ"ש העליון בדימוס תיאודור אור, שניתח את חוק השבת הנכסים. היא לא מחייבת לשלם לחברה תוספת הפרשי שיערוך שנעשה בדיעבד. הרי לכם עוד נקודה לחקירה: מי התרשל בניסוח החוק?
הבנקים הם טרף קל
החברה אולי יודעת שהמאבק אבוד אבל לא תודה בכך. הבנקים הם טרף קל ומתוקשר. מי שנלחם בהם מקבל כותרות מחמיאות. אין לחברה פוליסת ביטוח לאריכות ימים טובה מהמלחמה הזאת. מי יעז לתבוע את פירוקה תחת הדימוי הוירטואלי של הלוחמת החברתית לגאולת כספי קורבנות השואה?אבל מאבק ממושך יבטיח גם פחות ניצולי שואה שזקוקים לכסף, ויותר סיכויים לחלוקתו בין יד ושם לעשרות הארגונים של ניצולי השואה, שכנראה יאריכו ימים אחרי מות אחרון החברים. אבל לפני כולם יימשכו החיים הטובים של סגל החברה. היא כבר מפרנסת יפה כ-50 איש. 34 קבועים והשאר רואי חשבון ומשפטנים שכירים.
יש לחברה משרדים מהודרים ברמת-גן (השקעה של כ-2 מיליון שקל), חברת לוביסטים, חברת פרסום ויחסי ציבורי, רכב צמוד למנהלים. כמה שיותר כסף יישאר בקופת הנכסים, כן ייטב לתקציב החברה שניזון מ-2% של הסכום הכולל, כמה מיליונים בשנה.
החברה עצמה היא עוף מוזר. לא חברה ממשלתית בלי רוב ממשלתי בדירקטוריון למרות שכל מניותיה בידי המדינה. עצם קיומה הוא העניין האחרון שוועדת החקירה הבאה תידרש לתת עליו את הדעת. האם היא מצדיקה את המיליונים שמושקעים בה או מבזבזת אותם לריק. אתם רואים את העב"מ הזה משתנה ב-30 הימים שנתן לה זבולון אורלב? הניסיון עם האיש מאותת שוועדת דורנר מספר שתיים כבר בצנרת שלו.
לפנייה לכתב/ת 
תחושת בטן. אורלב
צילום: גיל יוחנן
תהיה ועדה נוספת? דורנר
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
