הצעת חוק מסחר אלקטרוני: דיון ללא ח"כים
בדיון שהתקיים היום (א') בוועדת המדע והטכנולוגיה על הצעת חוק מסחר אלקטרוני, נכח ברובו רק יושב הראש מיכאל איתן - שגם הוא עזב את הישיבה לפרק זמן. אך הישיבה נשאה בכל זאת פרי: נקבעו כללים ל"הודעה והסרה" של תכנים פוגעניים ומפירי זכויות
הישיבה בעניין חוק מסחר אלקטרוני – ועל אחריות ספקי אינטרנט ומפעילי אתרים, על תכנים המתפרסמים בו, התקיימה היום (א') בחלקה ללא חברי כנסת. בתחילה השתתף בדיון רן כהן שעזב לאחר שעה, וניהל אותו ח"כ מיכאל איתן שעזב אף הוא לעניינים אחרים כעבור כשעה ורבע מתחילתו.
איתן דרש כי הדיון ימשיך להתקיים, גם אם באופן בלתי פורמלי, אך דרש כי ימשיך להירשם פרוטוקול לדיון. עוד השתתפו בדיון נציגי אתרים, ספקיות שירות, נציגי היוצרים ואורחים נוספים.
לפי דובר הכנסת, גיורא פורדס, תקנון הכנסת אינו מתייחס למקרה בו מתקיימת ישיבה ללא נוכחות של חברי כנסת כלל, ואינו קובע כללים ברורים בעניין. על פי פורדס, חבר הכנסת איתן קיבל החלטה נכונה שהחליט להמשיך את הדיון גם בהיעדרו. את תגובת חבר הכנסת איתן לא ניתן היה להשיג עד מועד הפרסום.
יש צורך בחסינות
איתן חזר לאחר כ-40 דקות ואכן השתתף במרבית הדיון. בהיעדרותו התקיים דיון באשר למידת האחריות של ספקי שירות באינטרנט, במידה שהם מפעילים סינון אנושי, או סינון על ידי רובוטים ותוכנות, כפי שהציגה נציגת אתר ערוץ הילדים. עו"ד תמר קלהורה ממשרד המשפטים טוענת כי הבעיה היא עקרונית – האם על ספקיות השירות ומפעילי האתרים לצנזר, לדבריה, ולהחליט מה יתפרסם ומה לא. "הסינון, משמעותו – ידיעה ושליטה", אומרת קלהורה, "אנחנו לא רוצים שלאתרי האינטרנט תהיה שליטה של מאה אחוז על מה שעולה ברשת".
ד"ר מיכאל בירנהק, מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב טוען כי יש צורך בחסינות מאחריות, על מנת שבעלי האתרים יוכלו להפעיל שיקול דעת, אך לא לחשוש מאחריות ולמחוק את מרבית תוכן הגולשים והטוקבקים המתפרסמים אצלם.
מי רשאי לבקש הסרה?
אייל פרייס, המייצג את פדרצית התקליטים בישראל טען כי הנוסח הנוכחי מקשה עליו כאשר מתבצעת הפרה של תוכן של אמן מחו"ל. לכן, הוא רוצה להרחיב את ההגדרה של מי יהיה רשאי לפנות ולבקש להסיר תוכן.
בתגובה, אמר ד"ר בירנהק, ונוכחים נוספים בדיון, כי על פרייס, וכל חברת תקליטים מקומית להסדיר את הנושא הזה מול חברות התקליטים בחו"ל על ידי קבלת יפוי כוח או אישורים מתאימים לבקשות כאלה, ואין החקיקה באה לפתור בעיה זו. פרייס טען בתגובה כי מדובר מבחינתו, בהליך לא פשוט על מנת להשיג אישור כזה.
מהו הליך הודעה והסרה?
הצעת חוק מסחר אלקטרוני, שהופצה כתזכיר על ידי משרד המשפטים בסוף 2005, עברה בקריאה ראשונה בתחילת השנה.
פרק ה' של ההצעה דן באחריות ספקי אינטרנט, וספקי אירוח זמני בנוגע לתכנים המתפרסמים ברשת. הדיונים העיקריים מתרכזים בתכנים פוגעניים ומפירי צווי איסור פרסום, תכנים מיניים פדופיליים, ותכנים המוגנים בזכויות יוצרים.
ההצעה קובעת הליך של הודעה-והסרה של תכנים כאלה. אם ספק האחסון יפעל על פיהם, ויסיר תכנים - לאחר שקיבל פניה, לא תחול עליו אחריות אזרחית לפירסום התוכן. - כלומר לא ניתן יהיה לתבוע פיצויים מהספק, למשל, על הפרת זכויות יוצרים. לגבי ספקי גישה (ספקיות אינטרנט) לא חלה אחריות בכלל לתכנים, שכן הם צינור בלבד להעברתם.
גישה זו קרובה לחקיקה האמריקנית המקבילה ה-DMCA, בנוגע לזכויות יוצרים. נציגי היוצרים מתנגדים לה. בישיבה האחרונה, שהתקיימה בשבוע שעבר, ביקשו הנציגים כי ספקיות האינטרנט ינתקו מפירים כבדים - בתגובה לכך ביקש ח"כ איתן, כי היוצרים יגבשו נייר עמדה מסודר בנושא ויגישו אותו לכנסת. נציגי הפדרציה ואיגוד המפיקים הציגו את טענתם בפני הוועדה - אך הם לא נידונו במלואם.
כמה זמן ישאר תוכן באוויר?
לקראת השעה הרביעית של הדיון, החלו לדון על חלק מהסעיפים בהליך הודעה והסרה, ואילו את חלקם השאיר איתן לדיון הבא בהצעת החוק.
עו"ד אייל פרייס, המייצג את הפדרציה לתקליטים מבקש להרחיב את ההגדרה - מי רשאי להגיש בקשה להסרה תוכן מפר, זאת מאחר שלדבריו קשה להשיג אישור מבעלי זכויות בחו"ל לבצע פניה ספציפית. ד"ר בירנהק ונוכחים נוספים בדיון, אמרו בתגובה כי אם ברצונו לפנות בשם החברות שהוא מייצג, עליו להסדיר זאת בחוזים מולן באמצעות ייפוי כוח, ושתפקיד החקיקה איננו להקהל על עבודתו מול החברות בחו"ל. בסופו של דבר הושגה פשרה, המתירה לנציג החברה בארץ לפנות ולבקש הסרה.
עוד סוכם בדיון, כי "הסרת תכנים" תחול על התוכן המתפרסם באתר עצמו אליו פונה מי שחש עצמו כנפגע. כלומר, אם אתר מוחק תוכן מפר או פוגעני, ואותו תוכן ממשיך להופיע במקומות כמו המטמון של גוגל, האחריות לכך לא תחול על בעל האתר בו התפרסם התוכן.
עוד סייג שהוצג בדיון - הוא בקשה להסיר את תוכן באופן מיידי לאחר הפניה, ללא קבלת תגובה של מי שהעלה את התוכן. זאת על מנת למנוע מקרים של פגיעה בלתי הפיכה בפרטיות של אדם, או למנוע הפצה בלתי מורשית תוכן המוגן בזכויות יוצרים.
המתנגדים לסייג הזה טענו כי זה ידרבן גולשים להתלונן - וזה יגרום להורדה אוטומטית של תכנים, ללא זכות תגובה למי שהעלה את התוכן. איתן סירב להכנסה של הסרה אוטומטית, ונציגי הזכויות טענו כי שלושה ימי עסקים, שההצעה מאפשרת מהווים זמן רב מדי בו תוכן מפר יישאר באוויר. ההגדרה של "שלושה ימים" תוחלף, ככל הנראה, לביטוי "בהקדם האפשרי".
מי יגן על חושפי שחיתויות?
בסוף הדיון העלה איתן סוגיה חשובה - במקרה שספקית האינטרנט פנתה למי שהפיץ תוכן, בעקבות תלונה שהתקבלה אליו, והוא השיב לספקית שברצונו כי התוכן ישאר - האם על הספקית למסור את פרטיו של אותו גולש למי שהתלונן נגדו - על מנת שהמתלונן יוכל לתבוע אותו?
עוד אמר איתן, כי אם האנונימי לא רוצה להזדהות, יהיה על הספקית להסיר את התוכן. ד"ר קרין ברזילי נהון - אמרה כי הדבר יגרום לתלונות שמטרתן היא לחשוף את הגולשים האנונימיים שפירסמו את התכנים. וכי יש להגן עליהם, במקרים של חשיפת שחיתות, למשל.
תמר קלהורה ממשרד המשפטים, הציגה רעיון של גלית לובצקי, אחת המתמחות במשרד, לפיו במצבים חריגים אשר יוגדרו בחקיקה, בהם יש אינטרס לשמור על אנונימיות המפרסם, אך גם ישנה חשיבות לפרסום התוכן - יוכל מי שפירסם את התוכן לשלוח מישהו במקומו להתדיינות משפטית - מבלי להזדהות בעצמו.
