"למות בירושלים" מועמד לאמי
סרט הביכורים של הילה מדליה גרף שלוש מועמדויות בהן סרט התעודה הטוב ביותר. בראיון ראשון ל-ynet היא מדברת על ההתרגשות, הגשמת החלום, והעבודה עם רוזי אודונל
סרט הביכורים התיעודי של הבמאית הישראלית הילה מדליה, "למות בירושלים", מועמד לשלושה פרסים בתחרות האמי היוקרתית בארה"ב. הסרט, בהפקה משותפת של מדליה וקרן רטנבך עם רשת HBO האמריקנית, יתמודד על פרסים בקטגוריות סרט התעודה הטוב, תחקיר עיתונאי מצטיין ופס הקול שיצר איסר שולמן.
הסרט - שישודר ב-27 בחודש בערוץ יס דוקו - מספר את סיפורן של שתי נערות צעירות - רחלי לוי שנרצחה בפיגוע בסופרמרקט בקרית יובל בירושלים בשנת 2002 ואייאת אל אחרס, המחבלת המתאבדת. הוא שופך אור על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, על הבדלי התרבויות, על תפיסת המוות ועל הכאב המשותף של האמהות שנשארו מאחור.
בשיחת טלפון אומרת מדליה, השוהה באמסטרדם, ל-ynet: "קצת קשה להאמין. זה די מצחיק, כשיצאתי לצלם את הסרט לא היה לי אפילו גוף שידור. השכרתי ציוד מברגר, המקום הכי מדהים בארץ להשכרת ציוד. הם שאלו אותי איזה גוף שידור עומד מאחורי ואמרתי בצחוק - HBO. "זה היה שנתיים לפני שהרשת האמריקנית הצטרפה. לא דמיינתי שהסרט הזה יגיע לכל כך הרבה מקומות ויזכה להוקרה. ניסיתי לעשות הכי טוב שאני יכולה ולשאוף הכי גבוה שאפשר".
למרות רשימת פרסים מפוארת בהן זכה הסרט ובכלל זה פרס פיבאדי היוקרתי, שהוא מעין פוליצר של המדיה האלקטרונית, מדליה עדיין מתקשה להאמין. "בעבר אמרתי בילדותיות מסוימת שכל מה שאני רוצה זה להיות מועמדת לאמי. זו היתה בדיחה, אחרי הכל מה הסיכויים שלי לזכות עם סרט ביכורים", היא אומרת, "אני מסתכלת על הרשימה בכל הקטגוריות ויודעת שהתחרות קשה".
כשיצאת לדרך ידעת שיש לך סיפור טוב ביד. היה לך מושג עד כמה?
"כשהתחלתי את הסרט אפילו לא חשבתי על מפגש בין שתי האמהות. חשבתי שזה סיפור מעניין שיכול לייצג את הקונפליקט הישראלי-פלסטיני ולשקף את המציאות דרך עיני האמהות. התחלתי את הסרט כסטודנטית וכל מה שרציתי, היה לסיים את התואר. כשאמא של רחלי אמרה לי שהיא רוצה לפגוש את האמא של המחבלת, ידעתי שזה הולך להיות מסע ארוך. אז סיימתי את התואר, התחלתי לגייס כספים. זה לקח הרבה זמן עד שהמפגש ביניהן התבשל. הלכתי בכל פעם צעד אחד קדימה".
"למות בירושלים" הוקרן בין היתר בפסטיבלים מרכזיים בהונג קונג, דרום אפריקה, איטליה, צרפת, ספרד, אירלנד ופולין וקטף ברובם פרסים מרכזיים. בחצי השנה האחרונה מדליה לא נחה לרגע.
"הבסיס שלי בחודשים האחרונים הוא בעיקר שדות תעופה", היא צוחקת. אין לה שום כוונה להתלונן. עכשיו היא עובדת על סרט שמפיקה לה השחקנית האמריקנית רוזי אודונל. "זה התגלגל במקרה", היא מספרת, "כשצילומי המפגש בין האמהות נתקע, החלטתי לנסוע עם צוות צילום לניו אורלינס. פגשתי שם חבורת שחקנים שעובדת עם ילדים ומנסה לעזור להם לשקם את חייהם אחרי הוריקן קתרינה.
"סיימתי את הצילומים וחזרתי ארצה להמשיך את 'למות בירושלים'. אחרי שהסרט יצא להקרנות בארה"ב, יום אחד אני מקבלת דואר-אלקטרוני מרוזי אודונל. לא הכרתי אותה עד אז אבל היא, כך הסתבר, ראתה את הסרט והתאהבה. היא ביקשה שאשלח לה עוד סרטים שלי. אמרתי שלצערי אין לי אבל שאני עובדת על סרט חדש. "שלחתי לה 3 דקות ממנו והיא פחות או יותר רשמה צ'ק".
אודונל החליטה להצטרף להרפתקה ותפיק את "After The Storm" סרטה
הבא של מדליה שעריכתו תסתיים במהלך השבועות הקרובים. מעבר לכך היא התחילה צילומים גם לסרט נוסף בישראל שנושאו הוא הלם קרב וגיבורו הוא המוזיקאי קובי ויטמן שחתום על המחזמר "מלחמה" שעלה בצוותא בשנה שעברה. "רציתי לגעת בנושא הזה של הלם קרב ובעיקר בטיפול בו", אומרת מדליה, "אני מלווה את קובי ויטמן וגם חברים שלו שהיו איתו בג'נין".
עם כל הריצות האלה יש זמן לעכל את גודל המעמד?
"אתמול בלילה, אחרי שקיבלתי את הטלפון, חשבתי על כמה זה מטורף. היו לי הרבה הפתעות בדרך. הדהים אותי לראות איך אנשים בכל העולם, אנשים שבאים מרקעים שונים ומתרבויות אחרות, מתרגשים מהסיפור. הכי מדהים זה הצורך שלהם לדבר אחרי הצפייה. אנשים לא יכולים להתעלם ממה שהם רואים וזה מרגש. אני יודעת שהאמי יפתח לי דלתות, שבזכות המועמדויות האלה יראו את הסרט גם במקומות שלא היו מזמינים אותו אחרת. זה מעודד".