שב"כ חוקר: האם אלי זעירא חשף סודות מדינה?
השב"כ והמשטרה בודקים חשד לפיו ראש אמ"ן לשעבר היה מי שחשף את שמו של אשרף מרואן, סוכן המוסד במצרים שהזהיר את ישראל מפני מלחמת יום הכיפורים. הפרשה והחשדות הותרו חלקית לפרסום. פרקליטיו של זעירא: הוא מכחיש את החשדות ומשתף פעולה עם המשטרה
חוקרים מטעם השב"כ והמשטרה בודקים חשד לפיו ראש אמ"ן לשעבר, אלוף במילואים אלי זעירא, חשף את שמו של סוכן המוסד אשרף מרואן, המרגל המצרי שכונה "בבל" והזהיר את ישראל לפני מלחמת יום הכיפורים. החשד המיוחס לזעירא הוא עבירות הקשורות לביטחון המדינה.
מאז שנות ה-90 טענו גורמי מודיעין ישראלים, ובהם גם זעירא, כי מרואן היה סוכן כפול שאמנם
מסר אמנם מידע חיוני על המערך המצרי, אך ברגע האמת העביר דיווח לפיו המצרים יתקפו בערב - בעוד שהתקיפה החלה בבוקר.
מרואן מצא את מותו ביוני אשתקד, כשנפל ממרפסת ביתו בלונדון. מיד לאחר מכן נפוץ גל שמועות על נסיבות המוות ובין השאר נטען שישראל התנקשה בחייו, משום שהיה סוכן כפול. כן נטעןשהיה בדיכאון וחשש מחיסול, שהתאבד או שפשוט איבד את שיווי משקלו ונפל.
פרקליטיו של זעירא, עורכי הדין דוד ודפנה ליבאי, מסרו מטעמו כי זעירא "שמח שהמשטרה תחקור פעם אחת ולתמיד את העניין מאחר והוא משוכנע שמעולם לא הדליף סודות מדינה. אלוף (מיל') זעירא מכחיש את החשדות נגדו והוא משתף פעולה עם המשטרה בחקירתה".
בלדה לסוכן כפול?
מרואן, יליד 1944, בן למשפחה מצרית מכובדת, היה ד"ר לכלכלה שרכש את השכלתו בבריטניה. בשנות ה-60 התחתן עם מונה, בתו של גמאל עבד אל-נאצר, נשיא מצרים. ב-1969 התנדב מרואן לספק מידע למוסד הישראלי תמורת כסף רב. בתחילה נדחתה פנייתו, אולם במרוצת השנים גויס לשורות המוסד ובהמשך זכה לכינוי "בבל", אותו העניק לו העיתונאי רונן ברגמן באחת מכתבותיו. לפי פרסומים בתקשורת, מרואן שירת את המוסד לפחות עד שנת 1975.
ב-5 באוקטובר 1973 נפגש מרואן בלונדון עם מי שהיה בזמנו ראש המוסד - צבי זמיר. אל זמיר התלווה ד', מפעיל סוכנים ותיק של המוסד שהפעיל גם את "בבל". מרואן הזהיר אותם כי מצרים עומדת לפתוח במלחמה והשניים השתכנעו שמדובר במידע מהימן. בעקבות המידע, התקשר זמיר לראש לשכתו ואמר לו כי "מחר תפרוץ מלחמה".
על פי מה שפורסם, הפעלתו של מרואן היתה ממודרת ביותר. הוא סיפק שתי אזהרות על כוונת סאדאת לצאת למלחמה, כמו גם מידע על בקשת הנשיא המצרי לקבל מברית המועצות מטוסי קרב וטילי קרקע-קרקע, כדי ליצור איזון עם צה"ל. מידע זה היווה בעצם את הבסיס להשערה הישראלית כי מצרים לא תפתח במלחמה עד שלא יהיה ברשותה כל מלאי הנשק. אחרי מחדלי המלחמה הוקמה ועדת בדיקה במוסד, שבחנה האם היה מרואן סוכן כפול אולם מסקנותיה שללו אפשרות זו.
"החתן" או "בבל"
בספטמבר 2002 יצא בלונדון ספרו של החוקר הישראלי אהרון (רוני) בְרֵגמן - "ההיסטוריה של ישראל". בספר כונה מרואן בשם "החתן", וזאת בשל קשריו המשפחתיים עם הנשיא נאצר. ברגמן טען כי "בבל" היה בעצם סוכן כפול שהשתיל מידע כוזב. לאחר פרסום הספר, התראיין מרואן לעיתון מצרי וטען כי המחקר של ברגמן הוא "סיפור בלשי מגוחך".
בעקבות אותו ראיון, העניק אהרון ברגמן ראיון נגדי לעיתון המצרי אל-אהראם ובו אישר מפורשות כי "החתן" הוא אכן מרואן. הוא הסביר כי לא רצה לציין את שמו המפורש של מרואן אך נאלץ לעשות זאת כדי להגן על שמו הטוב כהיסטוריון. הוא חזר
על טענתו לפיה ההונאה המצרית במלחמת יום הכיפורים הצליחה בראש ובראשונה בזכות (או בגלל, מזווית ישראלית) האיש הזה.
יממה לאחר הלוויתו במצרים, לפני כשנה, שבר מובארק את שתיקתו בנושא הטעון. "הוא היה לאומן מצרי ולא היה מרגל של אף צד", אמר הנשיא. "הוא היה פטריוט ונאמן למדינתו, וביצע משימות פטריוטיות, אך עכשיו אינה העת לחשוף את מעשיו".
התבטאותו של מובארק הוסיפה למסתורין האופף את האיש, ובמיוחד לאחר שאישר דיווחים לפיהם העניק הנשיא המנוח סאדאת למרואן עיטור כבוד מיוחד במהלך המלחמה.