הסרט "שבעה" זכה בפרס וולג'ין

הסרט "שבעה" של שלומי ורונית אלקבץ זכה היום (ו') בפרס וולג'ין לסרט העלילתי הטוב ביותר בסכום של 140 אלף שקל. יו"ר חבר השופטים, גילה אלמגור, שהעניקה את הפרס, מחתה על העובדה שהשנה התמודדו על הפרס המרכזי של הפסטיבל ארבעה סרטים בלבד. "קשה לומר שזו תחרות", אמרה אלמגור במעמד הענקת הפרס, והדגישה כי חבר השופטים פנה להנהלת הפסטיבל על מנת שתשוב ותשקול לשנים הבאות מהי תחרות אמיתית, לדבריה.

רונית ושלומי אלקבץ. פרס הסרט העלילתי (צילומים: מרב יודילוביץ')

עוד פנתה אלמגור במעמד זה ליוצרים ומפיקים ישראלים בקריאה: "שובו הביתה, אני מקווה שבפסטיבלים הבאים לא תתלבטו לאן ללכת קודם. יש סקרנות אדירה לקולנוע הישאראלי בעולם אז חישפו את הסרטים שלכם פה ומכאן צאו לעולם".

על פי נימוקי השופטים, הסרט "שבעה" זכה בפרס בזכות "התיאור הדרמטי של היחסים המורכבים בתוך משפחה בימי השבעה ועל רקע מלחמת המפרץ". חבר השופטים הדגיש גם את הפסיפס המרהיב של להקת השחקנים.

עם קבלת הפרס שהעניקה ליוצרים ליה ון ליר, מייסדת הפסטיבל ונשיאת הכבוד שלו, אמרה אלקבץ: "הסרט מדבר מהלב והקרביים, נתנו בו את הכל אז אמעט במילים. היה לנו צוות שחקנים שבזכותו כל זה קרה. זה היה סרט קשה וקשה לא פחות היה לגרום לכל אחד מהם להתבלט מבלי לשכוח את הסיפור הגדול והוא המשפחה".

ליה ון ליר וג'ון מלקוביץ' בטקס הענקת הפרסים

פרס וולג'ין לשחקנית הוענק לכוכבת הסרט "שבעה", חנה אזולאי הספרי, על ידי ג'ון מלקוביץ', אורח הכבוד של הפסטיבל. חבר השופטים בראשתוה של אלמגור שהעניק פרס זה, כתב בנימוקיו: "אזולאי הספרי מפליאה לייצר רגעים יוצאי דופן בסרט שמאוכלס בצוות שחקנים מובחר".

בהתרגשות רבה אמרה אזולאי הספרי: "שבועות ספורים לפני תחילת הצילומים אמא שלי נפטרה ויצא לי לשבת שבעה פעמיים. אמא צוותה עליי להיות חלק מהמשפחה המרוקאית ועל זה אני גאה. כשכתבתי את 'שחור' התעקשתי שהשחקנים המרוקאים ידברו ערבית. הרבה תהו מה לערבית ולסרט ישראלי. היום אנשים מדברים גרוזינית, מרוקאית ורוסית ואף אחד לא מניד עפעף. זו חברה רב-תרבותית ויש בה מקום לכל השפות בעולם".

פרס וולג'ין לשחקן נחלק השנה בין שניים - משה איבגי ואלון אבוטבול, כוכבי הסרט "אצבע אלוהים" של הבמאי יגאל בורשטיין. גם להם הוענק הפרס על ידי מלקוביץ'. עם קבלתו הודה אבוטבול לבמאי, אותו הגדיר "אחד המוחות הגדולים בקולנוע הישראלי". "חוכמותו והאמת הפואטית שלו הביאו אותי לסרט", אמר אבוטבול והוסיף: "תודה גם לשותף שלי, אחד השחקנים הגודלים בעולם, משה איבגי, הערצתי אותו כשהייתי בן 16, הערצתי אותו שוב כשהייתי בן 20 וגם כשהייתי בן 25. זה כבוד גדול לעמוד לידו. אני מאוהב בך, אחי".

על חבר השופטים במסגרת פרסי וולג'ין לקולנוע ישראלי נמנו לצידה של אלמגור גם מריון דורינג מהאקדמיה האירופית לקולנוע, הדוקומנטריסטית נינו קירטאדזה, במאי הסרטים הטורקי הוסיים קראביי וחיים יבין.

פרס לסדרה "עבודה ערבית"

את פרס וולג'ין לסרט תיעודי העניק חבר השופטים לסרט "האגדה על ניקולאי וחוק השבות" בבימויו של דוד אופק ובהפקת עדנה ואלינור קוברסקי. בנימוקיהם למתן הפרס, בסכום 70 אלף שקל, כתבו השופטים: "הפרס מוענק על עמדתו האירונית והביקורתית של הסרט ביחס לחוק השבות ולמעמדם של הפועלים הזרים בישראל. הערכנו את מקוריותו של הסרט ואת השימוש בהומור ביצירה העוסקת בנושא עדין וסבוך זה". חבר השופטים בתחרות וולג'ין ביקש להעניק במקביל גם ציון לשבח לסרט התיעודי "נוראן" של הבמאי עמיקם שוסברגר. הצל"ש הוענק לשוסברגר על עשייה תיעודית חשובה ומשמעותית המפנה את מבט הצופה לעבר גורלם הבלתי פתור של ילדים חטופים בישראל ובכל מקום בעולם.

עדנה קוברסקי ודוד אופק. פרס הסרט התיעודי

פרס וולג'ין לסרט הקצר הוענק ל"עובר ושב" של גור בנטביץ. הפרס, בסכום 20 אלף שקל, הוענק לסרט בזכות השפה הוויזואלית, המקוריות והעלילה המפתיעה. בציון לשבח בקטגוריה זו זכו הסרטים "ימי התשובה של רחמים חנוכה" בבימויו של אריאל בנבג'י בזכות כשרונו המבטיח בתחום הצילום והסרט "פתיון" של מיכל ויניק בזכות התסריט הרענן והמשעשע.

גור בנטביץ מקבל את פרס וולג'ין לסרט הקצר מידי גילה אלמגור

פרס הדרמות ע"ש ענת פרחי הוענק לסרט "ואהבת" של חיים אלבום. הפרס, בסכום 30 אלף שקל, הוענק לסרט על הבימוי, הכתיבה, הליהוק והמשחק. חבר השופטות, שכלל את אריקה גרגור ממייסדי הפורום הבינלאומי של קולנוע חדש בפסטיבל ברלין, הדוקומנטריסטית לימור פנחסוב ומנהלת הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים ברחובות ענת שפרלינג, בחר לציין את איכותן הגבוהה של הדרמות בתחרות הישראלית והדגיש כי הבחירה היתה קשה. ציון לשבח בקטגוריה זו הוענק לסרט "המנון" של אלעד קידן, המעביר לדברי השופטים עצמה אדירה בשקט עצור ומוקפד.

עם קבלת הפרס אמר אלבום: "בשנת 1995 למדתי בישיבה והרגשתי הכי בודד בעולם. ביקשתי מאלוהים שיגרום לי להפסיק להיות הומו או שאמות. זה לא קרה. אלוהים הטוב שלי עזר לי להתאהב שוב בחיים ולחיות אותם כהומו דתי. היום, בין היתר גם בזכות סרטים שעסקו בנושא, רבנים לא יכולים יותר להתעלם מזה והחברה נדרשת להתמודד באומץ עם שאלת האחר".

השנה לראשונה החליטה משפחת פרחי להעניק פרס נוסף לצד הדרמות הטלוויזיוניות גם לסדרת טלוויזיה בסכום 40 אלף שקל. בפרס זכתה הסדרה "עבודה ערבית" שיצרו במשותף דניאל פארן, סייד קשוע ורוני ניניו. "הערכנו את ההומור האנרכיסטי שמשרטט בנאמנות מערכות יחסים בין ערבים ויהודים", כתבו השופטות בנימוקיהן, "זהו מבט ידידותי ואירוני כאחד המאפשר לכל צופה לזהות את עצמו, בין אם הוא יהודי או ערבי. זו סדרה חדשנית וחשובה בעינינו שעושה שימוש נכון בהומור". עם קבלת הפרס אמר יוצר הסדר, רוני ניניו: "אני חושב שהסדרה הזו פורצת דרך ואני שמח מאוד שהיא עשתה משהו לקהל הישראלי כמו גם לקהל הערבי".

רוני ניניו וסייד קשוע. "סדרה חדשנית וחשובה"

ציון לשבח בקטגוריה זו הוענק ליוצר הסדרה "כוונות טובות", אורי ברבש ורונית וייס ברקוביץ על היכולת לבנות שני עולמות שמתקיימים במקביל באהבה, בדיוק, תוך התמקדות בחום האנושי ובמערכת היחסים המתקיימת ביניהן למרות הקשיים האובייקטיביים. השופטות ברכו את גיבורות הסדרה - קלרה חורי ואורנה פיטוסי - על עבודת משחק מרשימה.

פרסים נוספים 

פרס ליה ון ליר בקטגוריית החוויה היהודית בסכום עשרת אלפים שקל הוענק לסרט "מחוץ לאהבה" של הבמאי הצעיר דניאל אספינוסה. "הסרט מצליח לשרטט בקווים עדינים אך רבי עוצמה את חווית הגלות היהודית בעידן המודרני", כתבו השופטים, "על רקע סיפור האהבה העדין בין גיבור הסרט היהודי לבעלת המכולת הפקיסטנית מצליח הבמאי לתאר את עולמם הפרטי של בני אדם הלכודים בסבך הזהות הלאומית. למרות שהסרט נוגע בנושאים רבים בתפיסת השואה, הטרור והתפוררות המשפחה, הדברים נעשים באופן מדויק, הרמוני וחף מקלישאות. הגיבורים הראשיים מעמידים תצוגת משחק מעולה המפעילה אצל הצופה את הרגשות העדינים ביותר. גם הצילום הריאליסטי והנוקב תורם לתחושה שהלכה והתחזקה ככל שהתקדם הסרט שמדובר בהישג קולנועי שפותח צוהר לעולם יהודי שלרוב אינו זוכה לטיפול קולנועי כה מדויק ועדין".

פרס נוסף בקטגורית רוח החופש המוענק מטעם יו"ר הנהלת "יד ושם", אבנר שלו, ניתן לסרט "התעלומה במכולה הירוקה" של טל חיים יופה. הפרס, בסכום עשרת אלפים שקל, הוענק לסרט בזכות סגנונו הבלשי המקורי השומר על מתח גבוה לכל אורכו. "זהו סרט כל כך ישראלי שמצליח לארוג לתוכו את סיפור השואה ביד אמן", כתבו השופטים בנימוקיהם, "השואה מתגנבת לסיפור דרך הדלת האחורית והופכת לחוויה מרכזית שמתכתבת עם תחושות הישרדות, תיעוד והמשכיות". על צוות השיפוט של פרסי החוויה היהודית נמנו אריאלה פיאטלי, עיתונאית ומנהלת אמנותית של פסטיבל קולנוע רומא המוקדש לקולנוע יהודי וישראלי, שהרה בלאו, סופרת ועיתונאית, אליעזר (לייזי) שפירא, תסריטאי ובמאי סרטי תעודה ועלילה.

פרס הפורום לשימור הזיכרון האודיו ויזואלי הוענק זו הפעם השנייה בפסטיבל ירושלים ליוצר סרגיי לוזניצה. הפעם מוענק הפרס על הסרט "רביו", שמציג רצף אירוני מפוכח על רוסיה של ימי חרושצ'וב. הסרט מורכב כולו מיומני קולנוע תמימים לכאורה שהופקו באמצע המאה ה-20 בברית המועצות לשעבר. "הבמאי מוליך את הצופה בצניעות דרך שורת התרחשויות שמהן עולה בהדרגה ביקורת נוקבת על האידיולוגיה האוטופית של המשטר שזורה באמפתיה לאינדיבידואלים בני הזמן והמקום", כתבו השופטים בנימוקיהם.

הפרס המרכזי בקטגוריית רוח החופש בסכום 75 אלף שקל מטעם קרן קאמינגס הוענק לסרט "רעב" של הבמאי סטיב מקווין. "זהו סרט פורץ דרך המותיר רושם ויזואלי בל יימחה ומרחיב את גבולות השפה הקולנועית תוך שהוא מציג דרכים חדשות לקשר בין תוכן לצורה", כתבו השופטים בנימוקיהם והדגישו, "הסרט חושף ללא מורא את אירועי שביתת הרעב של אסירי ה-IRA בכלא הבריטי ובוחן שאלות שרלוונטיות למציאות הישראלית". פרס נוסף בסכום 18 אלף שקל שמעניקה בקטגוריה ויויאן אוסטרובסקי ניתן פה אחד לסרט "עש קטן" בבימויו של פנג טאו. "הסרט בורא עולם מינימליסטי מדויק תוך שילוב של רכיבים תיעודיים ומשחק אנושי משכנע", כתבו השופטים, "זהו ניסיון מטלטל עשוי ביד אמן לספר על מאבק אנושי להישרדות בסין של ימינו".

ציון לשבח בקטגוריה זו העונק לסרט "תחת הפצצות" של הבמאי פיליפ ערקטינגי שמציב פרספקטיבה נדירה מצדו של הגבול. שנתיים לאחר תום מלחמת לבנון בא הסרט ומאפשר האנשה של "האחר" באמצעות בנייה מנונמקת של דמויות במצבים קיומיים.

השנה לראשונה לוקח חלק איגוד מבקרי הקולנוע הבינלאומי, "פיפרסקי", חלק בקטגוריה רוח החופש. חבר שופטים מיוחד שמורכב ממבקרי קולנוע מגרמניה, בולגריה וישראל בחר פה אחד להעניק את הפרס לסרט "מרלון וברנדו שלי" של הבמאי הטורקי הוסיין קראביי. "הסרט מספר בדרך נוגעת ללב את סיפורה של אישה אמיצה היוצאת למסע נגד כל הסיכויים לעבר האושר", כתבו השופטים בנימוקיהם, "נגד המציאות האכזרית של המלחמה, אלימות פוליטית ופערים תרבותיים, הסרט משלב סגנון דוקומנטרי ועלילתי ומספר סיפור אהבה מלא תשוקה כנה וחוצה גבולות".