עשרת הדברות לבחירת שם לילד

קריאת שם היא דבר חשוב, שמוזכר בתורה כמה וכמה פעמים. אבות ואמהות העם היהודי העניקו לילדיהם שמות, והתורה הקפידה להסביר את משמעותם. במקרים מסוימים התערב הקב"ה ושינה את שמות בני האדם על פי התפקיד שמיועד להם. אברם הפך לאברהם ושרי לשרה - הכל כדי שזה ישקף את תפקידם החדש.

אם כן, איזה שם יש לתת לילדים?

שלושה סוגי שמות

א. שמות מתאימים וטובים שבהם קוראים לילדים לכתחילה.

ב. שמות שאם קראו בהם לא משנים אותם, אבל לכתחילה לא קוראים בהם. רק אם מתעוררת בעיה - משנים.

ג. שמות שאפילו אם קראו בהם - משנים אותם.

עשרה כללים לבחירת שם

1. בחירת שם שההורים אוהבים. קריאת השם היא הזכות של ההורים ולא של הסבא והסבתא או הדודה, ולכן הוא צריך להיות כזה שההורים רוצים בו. הם צריכים להחליט על כך בהסכמה בינם לבין עצמם. אחרי שהחליטו ראוי להתייעץ עם רב לראות שהשם הוא שם טוב ומקובל, כי לפעמים אפשר לטעות ולקרוא בשם שלא טוב לילד ויפגע בו בהמשך החיים.

אם יש ויכוח בן הבעל לאישה הם צריכים לדעת כי כל שם שלא מתאים לאחד מהם – לא יקראו בו. יחפשו עוד ועוד שמות עד שימצאו שם שמתאים לשניהם. את השם ראוי לקבוע רק אחרי הלידה. לפני כן אפשר להעלות רעיונות של שמות שונים, אבל ההחלטה הסופית צריכה ליפול אחרי הלידה.

.

2. לבחור שם שיש לו משמעות חיובית.  הגמרא מספרת שרבי מאיר היה בודק את שמות האנשים לדעת את מעשיהם על פי משמעות שמותם, ואילו רבי יהודה ורבי יוסי לא הקפידו על כך. יום אחד ביקשו השלושה להתארח בשבת בפונדק. כששמעו את שם בעל הבית, "כִּידוֹר", אמר רבי מאיר כי מדובר באדם רשע, והסביר זאת על פי הפסוק "כִּי דּוֹר תַּהְפֻּכוֹת הֵמָּה".

רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו אצל המארח את כספם ורבי מאיר החביא את שלו. במוצאי שבת הם ביקשו את הפיקדון, אך בעל הבית טען כי "לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם". רבי יהודה ורבי יוסי הוציאו את כספם בעורמה מאשתו של "כִּידוֹר", אך בעלה, ששמע על כך מאוחר יותר, רצח אותה. מכאן ואילך למדו חכמים מרבי מאיר לבדוק את בני האדם בשמות. לא שהשמות אומרים בוודאות על תכונותיו של האדם, אבל הם יכולים ללמד אותנו לחשוש.

3. ראוי שיהיה שם של צדיקים. כדאי שהשם יהיה שם של אנשים טובים, שם מהתנ"ך או שם של האבות. שמות של אנשים ישרי דרך. אנשים צדיקים.

אם קוראים על שם אדם מסוים - ראוי לבחור אדם שהוא חיובי שומר מצוות, בעל מידות טובות וכדומה. לכן לא מומלץ לכתחילה לקרוא "מתן" שהוא שם של כהן לעבודה זרה, למרות שמשמעות השם היא חיובית. כן לא טוב לקרוא לכתחילה בשם "ענת" או "נבו" שהם שמות שהוזכרו בהקשר שלילי בתורה. אולם, אם יש שם שהוא גם שם של צדיק וגם שם של רשע, כמו נעמה או ישמעאל - מותר לקרוא בו ולכוון על רבי ישמעאל שהיה כהן הגדול ולא על ישמעאל שהיה פרא אדם, על נעמה אשת נח ולא על נעמה אחות תובל קין, וכן לגבי יהודית, אבשלום, אלעד ואחרים.

אם חייבים לתת שם עם שם אדם שלא היה איש חיובי, כגון סבא או סבתא שהיו בעלי מידות רעות או שלא היה אנשים טובים עם הבריות, אפשר לכוון בעת קריאת השם על שם של צדיק שנקרא באותו שם בדיוק, ויותר טוב להוסיף שם שני על אותו השם.

4. לא כדאי לקרוא בשם משונה ומיוחד. אין לקרוא לבן או לבת שם שלא רגילים בו, שם זה עלול לגרום לילדים צער כשיגדלו בין ילדים, ולפעמים גם בין מבוגרים.

5. לא לקרוא על שם אדם שנהרג או היו לו חיים קשים. אין לקרוא על שם אדם שחלילה נהרג במלחמה או ממחלה קשה בקיצור ימים ושנים. אם היה סב שמת באופן קשה או נרצח חס וחלילה, ונולד לו כעת נכד – לא יקראו לו בשמו, אלא בתוספת שם. ונוהגים להוסיף לשם המקורי: חי, חיים, יחיאל, יחיה, ולכוון על שמו של מישהו אחר.

6. לא לקרוא שם של בנים לבנות ולא של בנות לבנים. אין לקרוא לבן בשם של בת ולא לבת בשם של בן. ודבר זה ראוי להקפיד עליו שהוא עלול לגרום צער לילדים בעת שיגדלו, שחבריהם עלולים להציק להם בשל כך. גם הילד עצמו עלול להתבלבל ובימינו שיש כאלה שלא יודעים אם הם בנים או בנות, ראוי להקפיד בדבר זה ביותר שהילדים לא יתבלבלו בדבר זה כלל.

כמו כן ראוי לא לקרוא לבת בשם הדומה בשורשו לשם של בן, כמו: רפאלה, דניאלה, שרונה, יוספה וכדומה. שזה עלול להפריע לילדה כשתגדל להיזכר תמיד על שם פלוני שעל שמו היא קרויה.

7. לא לקרוא שמות בלועזית. חכמינו אמרו כי בני ישראל זכו לגאולת מצרים בזכות זה שלא שינו את שמותיהם לשמות נוכריים. לצערנו, אחרי חורבן הבית השני יצאנו לגלות ולא נגאלנו ממנה כמעט אלפיים שנה. בגלות זו שיננו את שמותינו לשמות נוכריים, והדברים קשורים לעיכוב הגאולה של ישראל.

לכן, אם השם לקוח מתרבות הנוכרים ראוי מאוד להחליף אותו בשם עברי. ואף על פי שזה לא כל כך קל להחליף שם - זה כדאי כיון ששֵם הוא משהו מהותי לאדם. איזבל, למשל, הייתה אשתו של אחאב שהיה מלך רשע, והיא זאת שהחטיאה אותו וגרמה הרבה צער ועוגמת נפש לעם ישראל בתקופת שלטונו. הייתה עוד איזבל, מלכת ספרד, שהסיתה את המלך פרננדו לגרש את יהודי המקום ולהפעיל אינקוויזיציה נוראה ששרפה מאות ואלפי יהודים על המוקד.

השמות מאי, יולי אוגוסט - גם הם של נוכרים ואלילים נכריים. ראוי להמנע מלקרוא בהם, ואם נקראו כבר – צריך להחליפם.

מי שיש שם לועזי ואין לו משמעות שלילית, טוב שישנה את שמו לשם עברי בלשון הקדש, אבל אין בכך חובה. 

אין שום חשש לקרוא להורים בשמות שניתנו להם ביידיש או בלאדינו, שהם תרגומים של לשון הקדש, שנכנסו לשפת היהודים באותן תקופות. אבל כשקוראים על שם סבא או סבתא ששמם הוא בשפות אלו - יש לקרוא על שמם בתרגום השם לעברית.

8. להיזהר בשם שמכיל אותיות קודש. מותר לקרוא בשם המכיל אחד משמותיו של הקב"ה רק אם הוא מופיע בתנ"ך, כגון: צורישדי, עמנואל, מישאל וכדומה. אך אין לקרוא בשם כזה כשאינו מופיע בתנ"ך. לכן יש להימנע משמות חדשים כמו: נסיה, אוראל, בת-אל וכדומה, אף על פי שיש להם משמעות חיובית. לפעמים השמות הללו מפעילים כוחות של מעלה ולא תמיד בכיוון הנכון.

9. לא לקרוא בשמות של מלאכים, אלא אם כן זה שם ידוע. אין שום חשש לקרוא בשם של מלאכים שהם מקובלים בעם ישראל, כגון מיכאל רפאל אוריאל גבריאל וכדומה. אבל אין לקרוא בשמות מלאכים שאין רגילים לקרוא בהם, למרות שמצד הדין אין בזה איסור. יש חשש שהוא קורא ומזמין את המלאכים בחינם.

10. אין חובה לקרוא בשני שמות. אפשר לתת שני שמות, אך אין חובה או צורך בדבר. מותר לקרוא בשני שמות למרות שאינו מתכוון לקרוא בשניהם לאחר מכן. מי שיש לו שני שמות, מותר לקרוא לו גם באחד משמותיו, מלבד עלייה לתורה

וכדומה שבהם צריך להקפיד לקרוא לו בשני שמותיו.

שינוי שם

מתי משנים שם? כתב הרמ"א (יו"ד סי' של"ה סעי' י'): "יש אומרים שמי שיש לו חולה בביתו, יילך אצל חכם שבעיר שיבקש עליו רחמים". ועוד כותב הרמ"א: "נהגו לברך חולים בבית כנסת ולקרוא שם חדש, כי שינוי השם קורע גזר דינו".

במקרה שאדם מרגיש שמזלו לא דורך - יש נוהגים לעשות שינוי השם. צריך להזהיר שלא ימהרו לעשות לאדם שינוי השם אלא על-פי פסק הלכה מרב מוסמך. וגם כשיש צורך בשינוי שם - לא תמיד יש צורך לשנות את השם לגמרי, כי לפעמים מספיק להחסיר אות אחת ונחשב כשם אחר לגמרי. גם אם מוסיפים או מחסירים אות, עם כל זה טוב שיקבלו ברכה מרב מוסמך.