בג"ץ על הדחת שופטת במייל: כך לא נוהגים

שופטי בג"ץ מותחים הבוקר (יום ה') ביקורת חריפה על נשיאת בתי משפט השלום בתל-אביב, השופטת עדנה בקנשטיין, שהדיחה את השופטת מיכל שריר באמצעות אימייל. עם זאת, הם דחו את עתירתה של השופטת שריר, שביקשה להשיבה לתפקידה כסגנית נשיא בית משפט השלום בהרצליה. 

שופטי העליון אדמונד לוי, אליעזר ריבלין ויורם דנציגר חייבו את הנהלת בתי המשפט לשלם לשריר את הוצאות העתירה לעליון בסכום של 25,000 שקלים.

לפני כשנה וחצי עתרה שריר לבג"ץ נגד הנהלת בתי המשפט ונגד בקנשטיין באופן אישי. שריר טענה כי נשיאת בתי משפט השלום, הפרה את חובתה להתייחס, אך ורק לשיקולים עניינים בכל הנוגע למינויים.

שריר טענה כי בינואר 2006 הודיעה לה בקנשטיין, באמצעות דואר אלקטרוני בן שורות ספורות על הדחתה מתפקידה בבית משפט השלום בהרצליה והעברתה לתפקיד שופטת בבית משפט השלום בתל-אביב. לטענת שריר, לא הוצג בפניה כל נימוק להדחתה. בדואר האלקטרוני נכתב: "הנני להודיעך, כי החל מיום 1.2.06 תכהני בבית-משפט השלום בתל-אביב. תיקי בית משפט שלום הרצליה, הקבועים להמשכים יישמעו בפנייך בתל-אביב".

שופטי העליון תקפו את התנהלותה של בקנשטיין וכתבו: "דבר אינו מצדיק לנהוג כך באדם. דבר אינו מצדיק לנהוג כך בשופט, העושה עבודתו לילות כימים, בהשקעה ובתעצומות נפש הידועות אך למי שהתנסה במלאכת השפיטה. מה חפץ לו בלשכה, מה לו באולם מרווח? אין לו מאום מלבד שמו הטוב, כבודו והמוניטין שלו, שבנייתם מושגת בעמל של שנים, אך הפגיעה בהם - על נקלה מתרחשת".

עוד כתבו השופטים: "למרבה הצער, למקרא השתלשלות הדברים אף אינך יכול שלא לחשוש, שמא השיקול המקצועי גרידא לא היה היחיד שנשקל, אף לא הראשי. בכל אלה הופרה באופן בוטה חובת ההגינות המוטלת על המשיבות אשר לא השכילו לראות כיצד זה, במו ידיהן, מסכלות הן עיקרי יסוד של מִנהל תקין, בהתנהלן באורח אשר לוּ הובא בפניהן בשבתן בדין, זוכה היה ודאי לגינוי שיפוטי נמרץ".

העברות מתפקיד נתונות לגחמות

שופטי העליון תקפו השיקולים המנחים לעיתים את מקבלי ההחלטות, ובמקרה הזה את בקנשטיין, כאשר הם מגיעים למנות או להדיח שופט: "אין להשלים עם מצב שבו יהיו אותו הליך, כמו גם היפוכו, היינו, העברה מתפקיד של סגן-נשיא, נתונים לגחמה כזו או אחרת של המעורבים בו, או להפעלה שרירותית של הסמכות הנוגעת בדבר".

השופטים הוסיפו כי "בית-המשפט אינו נחלתו הפרטית של איש, חשוב ומרכזי ככל שיהיה. אין אדם המוסמך לנהוג בו כרצונו. איש אינו פטור מקיומם של כללי יסוד של מִנהל ראוי, החרותים במשפטנו הציבורי מראשיתו".

השופטים הדגישו כי לא ניתן היה להיענות לבקשתה של שריר לשוב מתפקידה, גם מסיבות בירוקרטיות הקשורות באורך הקדנציה וגם משום שמכהן בתפקיד אדם אחר. למרות זאת, השופטים דרשו מבקנשטיין למצוא סידור עבודה הולם לשריר.