מחקר: חיות המחמד השפיעו על הפינוי במלחמה

בתקופת מלחמת לבנון השנייה דווח לא מעט על חיות מחמד שננטשו לאחר שבעליהם התפנו מהיישובים המופגזים בצפון ועברו דרומה. אך היו גם אחרים, שבשל העדר פתרון לחיות המחמד שלהם, נשארו בבתיהם ולא התפנו חרף ההפצצות של חיזבאללה.

עד כמה השפיעה נוכחותם של חיות המחמד על ההחלטה להתפנות בזמן המלחמה, והאם פיתרון עתידי לחיות המחמד בשעת חירום יסייע להגדיל את מספר האנשים שמתפנים מאסור מסוכן? את השאלה הללו ביקשו לחקור חגית לס וחיים לוי, מהתוכנית לניהול מצבי חירום ואסון בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל-אביב.

"הנחת היסוד שלנו הייתה שאנשים קשורים מאוד לבעלי החיים שלהם, והעובדה שלא נמצא פיתרון לחיית המחמד הייתה אחת הסיבות לכך שרבים מהם לא היו מוכנים להתפנות. לעומתם היו אחרים שנטשו את חיות המחמד כדי להציל את עצמם, מבלי שהותירו פתרון או מענה לחיות שנותרו מאחור", אמרה לס שחשפה את ממצאי המחקר בכנס בנושא "היערכות לטיפול בבעלי-חיים במצבי חירום" מטעם "חיות וחברה", שהתקיים השבוע באוניברסיטת תל-אביב

עוד בנושא:

• לא זורקים אותם לכלבים: הצלת חיות הצפון
• "לא דמיינתי שהמצב יכול להיות כה גרוע"
• התושבים חוזרים לצפון, הכלבים עדיין מחכים לבעליהם
  

לדברי לס, תוצאות המחקר הצביעו בבירור על נקודות תורפה המחייבות התייחסות לצורך היערכות עתידית למצבי חירום. "הנחנו כי משפחה או אדם שקשורים לחיית המחמד לא יתפנה ואכן קיבלנו הוכחה כי מי שמתייחס לכלב או לחתול כאל בן משפחה והקשר ביניהם הדוק יותר - יהיה מקום מגוריה של חיית המחמד בתוך הבית", הסבירה לס.

"26 אחוז מהנשאלים לא התפנו מבתיהם לאחר שלא מצאו פיתרון לחיות המחמד שברשותם; מרבית מהנשאלים - 63 אחוז - נאלצו להשאיר את הכלב בבית; 66.7 אחוז מהאנשים לא רצו להשאיר את הכלב בבית, אך הותירו אותו מחוץ למבנה; כ-20 אחוז השאירו את החיה ללא מזון ומים, דבר שחייב את הרשויות ומתנדבים לטפל באותם כלבים וחתולים". 

גורים שננטשו במהלך המלחמה (צילום: אבי הירשפלד)

לס הדגישה כי הצורך להכין ולצמצם את הפגיעות באוכלוסיה במקרה של אסון היה בראש מעייניה בעריכת המחקר. "האדם במקרה הנוכחי קשור לחיית המחמד ולכן רואים בו כאוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים", היא אומרת. "הצורך לפנות כמה שיותר אזרחים מאזורים בהם עלול להתרחש בהם אסון או שאירע בהם אסון, מחייב לבנות תוכניות לפינוי משפחות בעלות חיות מחמד, לא רק כדי למנוע איום קיומי על האזרחים, אלא גם למנוע את תופעות הנטישה וההזנחה של חיות המחמד".

ומה בנוגע לפיתרון עתידי? לס ציינה כי מלבד המלצות למדריך שיסביר כיצד לפנות את המשפחה עם חיית המחמד מהבית בעת אסון, דרוש פיתרון ממלכתי לנושא. "פרסום תוכניות מוכנות פינוי הוא החלק הפשוט והזול. אם הנושא יעלה לדיון ציבורי, תהיה מודעות ודרישה של האזרחים כלפי הממשל להקציב משאבים לטיפול באוכלוסיה זו בזמן חירום, והכשרת מתנדבים. כך נוכל למנוע את תופעות הנטישה וההזנחה של חיות מחמד בעת אסון".