דו"ח: סוהרים כובלים אסירים קטינים במשך שעות

דו"ח הסנגוריה מרכז את הממצאים שנמצאו בביקורים רשמיים ב-33 מתקני כליאה ברחבי הארץ. 11 ממתקני כליאה היו בזמן הביקור באחריות שירות בתי הסוהר, 14 מתקני כליאה היו באחריות המשטרה ועוד שמונה מתקני מעצר תחת אחריות בבתי המשפט. מאז הועברו מתקני המשטרה לידי השב"ס.

מבדיקת הסנגוריה עולה כי בשליש מהמתקנים התקבלו תלונות שונות על אלימות, יחס מזלזל וחיפושים פולשניים ומשפילים. לדוגמה, בבית הסוהר לנוער "אופק" דיווחו האסירים הקטינים על אלימות שיטתית מצד הסוהרים. באחד המקרים המתואר בדו"ח חבטו האסירים על קירות התא, ובתגובה ריססו הסוהרים את התא בגז מדמיע ולאחר מכן היכו אותם באלות.

בסנגוריה ציינו כי במהלך הביקור בכלא "אופק" שררה אווירת פחד בקרב האסירים, ורובם חששו לדבר באופן גלוי. "השימוש באלימות במתקן זה הפך לעניין שבשגרה", נכתב בדו"ח. "חומרת התופעה מקבלת משנה תוקף כשהאסירים הם קטינים". לדבריהם, בעקבות הדו"חות החמורים שהגישה הסנגוריה, הורה נציב השב"ס על חילופי תפקידים בהנהלת הכלא.

צפיפות קשה ותנאים היגיינים ירודים

בנוסף לאופק, מוזכרים בדו"ח בתי הסוהר "מגידו" ו"שקמה", ובית המעצר "הדרים", בהם התקבלו תלונות על אלימות סוהרים. לדברי הסנגוריה הציבורית, התלונות תיארו ענישה קיצונית, הכוללת כבילה לא סבירה ומנוגדת להוראות של אסירים, בהם קטינים. במהלך ביקור רשמי, נכתב בדו"ח, "נתקלו המבקרות בשלושה אסירים קטינים, הכבולים בידיהם וברגליהם למיטות במשך 17 שעות". מנסחי הדו"ח טענו כי סגל הכלא כלל אינו מודע לפקודות נציבות שב"ס בנושא זה.

לפי נתוני הדו"ח, בכלא "אופק" בלבד אירעו בשנה שעברה 21 מקרים של נסיונות התאבדות, ו-19 מקרים של פגיעות עצמיות בקרב אסירים קטינים. נושא נוסף שמוזכר בדו"ח הוא המחסור במסגרות טיפוליות לאסירים במהלך השהייה בכלא או לאחר השחרור לקהילה. אחד מיעדי בדיקת הסנגוריה היה לבדוק היתה את מסגרת הטיפול והשיקום העומדת לרשות האסירים, וגם כאן עלתה תמונה מדאיגה. 

האסירים התלוננו על תנאים קשים ברכבי ההסעות (צילום ארכיון: ירון ברנר)

סוגיה אחרת שנידונה בדו"ח היא הליקוי בתחום הליווי והובלת האסירים. "גם השנה, כמו בשנים קודמות, שבו ועלו תלונות קשות בדבר תנאי ההסעה ממתקני הכליאה השונים ליעדים כמו בתי המשפט", נכתב בדו"ח. הסנגוריה הביאה דוגמה מבית המעצר "הדרים", שבו התקבלו תלונות רבות על הטלטלות במשך שעות ארוכות ברכב הסעה דחוס, מחניק וחם ללא אווורור.

במרבית מתקני הכליאה נתגלו ליקויים חמורים בכל הקשור לתשתית המתקנים. לטענת הסנגוריה בחלק ניכר מהמתקנים התנאים הפיזיים אינם עולים בקנה אחד עם שמירה על כבוד האדם. לדבריהם, יש תנאי צפיפות קשים ביותר ותנאים היגיינים ותברואתיים ירודים.

לטענת הסנגוריה, הרשויות אינן מקפידות להפריד בין עצורים מסוגים שונים ובין עצורים לאסירים, כפי שדורש החוק. לדוגמה, בבית משפט השלום בכפר סבא אין הפרדה בין עצורים חולים לעצורים בריאים.

"פער מטריד בין מדיניות הפיקוד לתוצאות בפועל"

סגן הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד גיל שפירא, אמר עקב פרסום הדו"ח כי מהות הבעיות לא השתנתה משנים קודמות. "יש הרעה בתנאי המחייה של האסירים בעקבות הצפיפות הגדולה במתקנים השונים", אמר שפירא והוסיף כי לא ננקטות הפעולות הדרושות כדי שניתן יהיה להכיל את כמות האסירים בתנאים האנושיים המינימליים.

"יש פער מטריד בין מדיניות של הפיקוד הבכיר של השב"ס לבין מה שקורה בפועל. כמו כן, יש קושי להטמיע ערכים בקשר לשטח", אמר. עם זאת, הוא ציין כי הדו"חות הקודמים עשו את שלהם ויש שיפור מסוים לגבי נהלים מסויימים ששופרו, אך המצב עדיין לא משביע רצון. "מדובר בבעיה כלל ארצית המביאה לפגיעה יומיומית בזכויותיהם הבסיסיות של עצורים ואסירים ולפגיעה בכבודם כבני אדם", נכתב בדו"ח.

הדו"ח הוגש לנשיאת בית משפט העליון, השופטת דורית ביניש, לשר המשפטים, דניאל פרידמן, לשר לביטחון פנים, אבי דיכטר, ליועץ המשפטי לממשלה,

מני מזוז, לנציב שירות בתי הסוהר, רב-גונדר בני קניאק, ולמפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דודי כהן.

משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה: "דו"ח הסנגוריה התקבל כבשגרה בשב"ס ובתקשורת במקביל. הדו"ח יילמד ויעשה הכל על מנת לטפל בליקויים. שירות בתי הסוהר משקיע רבות בשיפוץ, שיפור ובניית אגפים ומתקנים חדשים, וכן נעשית עשייה רבה בתחום הסגל על מנת להטיב ולשפר כל העת את הטיפול באסיר".