תוכנית ליבה גם לחילונים
בשבוע שעבר העבירה הכנסת חוק שפטר את הישיבות החרדיות מלימודי מתמטיקה ואנגלית - והארץ געשה. גם הרב חיים נבון סבור שאי-אפשר לוותר על תוכנית ליבה בבתי הספר, אבל מלבד לוגריתמים - ראוי שהיא תכלול גם משהו מהגמרא ומהרמב"ם
בושה וכלימה. אין לי מילים אחרות לתאר את הוויתור על תוכנית ליבה מחייבת לכל בתי הספר בישראל. הוויתור הזה הוא סיכון של ממש לעתידנו במדינת ישראל, ולמבנה החברתי שלנו. בכל תולדות העם היהודי, תמיד החינוך היה בבת עינינו. ועכשיו תלמידינו נופלים בהישגיהם מתלמידי מדינות אחרות.
לא ייתכן שתלמידים של זרם מסוים בחינוך יראו עצמם פטורים מלימודי המקצועות החיוניים והחשובים ביותר. האוטונומיה של הזרמים בחינוך צריכה להיעצר בנקודה הזו. מערכת החינוך הישראלית מחויבת קודם כל לתלמידים, ולא לאידיאולוגים מיושנים, המתעקשים על טהרנות רעיונית נוקשה שעבר זמנה.
לכן חייבים לקבוע תוכנית ליבה, שתקבע רף ידע מינימלי לכל בוגר בית ספר בישראל. לא ייתכן שתלמיד יסיים 12 שנות לימוד, כשאינו יודע מהם פסוקי "שמע ישראל". לא ייתכן שבוגר מערכת החינוך הישראלית לא יידע לפתוח את ספרי הרמב"ם. בתקופה המדגישה השכלה וידע, רוב מוחלט של בוגרי התיכונים הישראליים לא ראו דף גמרא מעודם. זוהי חרפה, המסכנת את עתידנו כחברה וכעם. אני חושש שאין בעולם עוד חברה שתלמידיה כה מנוכרים למורשתה התרבותית. אנחנו חייבים תוכנית ליבה יהודית למערכת החינוך.
"גמרא" זו לא להקת רוק
בשבוע שעבר העבירה הכנסת (במחטף) חוק שפטר את הישיבות החרדיות מתוכנית הליבה המחייבת של משרד החינוך. והארץ געשה. איך ייתכן שצעירים ישראלים לא ילמדו מתמטיקה ואנגלית?
אני אכן סבור שכל אדם צריך ללמוד גם מתמטיקה, אנגלית ועוד תחומים חשובים ומועילים. אך אני תמה על ההעזה להביע ביקורת נוקבת כזו על החינוך החרדי, כאשר החינוך החילוני סובל ממגרעות חמורות הרבה יותר.
אנחנו חיים בתקופה תועלתנית. כל מקצוע לימודים נשפט רק לפי התועלת שהוא יביא לנטו המשוער של ההייטקיסט לעתיד, המכונה בינתיים תיכוניסט. אבל יש דברים חשובים יותר מאשר הנטו (ואין כוונתי לברוטו). אדם שאיננו מכיר את שורשי עמו ואת מסורת תרבותו הוא נכה רוחני. אדם שיש לו יד ורגל בתורת ישראל, אך אינו מכיר את משפט פיתגורס, עדיף בעיניי פי אלף על אדם שממלמל לוגריתמים מתוך שינה אך סבור ש"גמרא" הוא שם של להקה אתנית חדשה.
גם וגם
האמת היא שלא צריך לבחור. אני רוצה גם את אלו וגם אלו: גם את התורה והגמרא וגם את הלוגריתמים. אך במערכת חינוך
מתוקנת, היבטים ערכיים ורוחניים עומדים במרכז, עליהם ניתן הדגש המרכזי, ואליהם מוסיפים גם מקצועות פרקטיים מועילים.
למען האופטימיות נציין שגם מוסדות חינוך חילוניים רבים הבינו זאת בשנים האחרונות, ובזכותם נוסד באחרונה זרם חינוך חדש, המשלב בחינוך הממלכתי תודעה חזקה של מסורת ישראל. האם המהלך הזה ילווה במהלך חרדי משלים, שייתן מקום נרחב יותר ללימודי החול? ימים יגידו. על השאלה הזו, לצערי, אין לנו כל השפעה. החברה החרדית היא שתבחר בעצמה את דרכה.