טורקיה במתח: האם ביהמ"ש שוב ידיח ממשלה?
מפלגת השלטון בטורקיה - הנהנית מרוב מוצק בפרלמנט ומתמיכה ציבורית רחבה - עלולה השבוע להגיע לסוף דרכה, אם יפסוק בית המשפט החוקתי כי יש לפרקה משום שהפרה את החוקה החילונית. "זו תהיה שגיאה גדולה של המערכת המשפטית החילונית להדיח את ההנהגה באמצעות בית המשפט", מזהיר הד"ר אלון ליאל, מומחה לטורקיה
"העילה לתביעה נגד מפלגת השלטון היא אידאולוגית לחלוטין", מסביר הד"ר אלון ליאל, מומחה לענייני טורקיה שכיהן בעבר בין היתר כמנכ"ל משרד החוץ. "זה לא שקרה דבר מה בתוך המפלגה, מחלוקת קשה או משבר פוליטי. ההפך הוא הנכון, המפלגה היא על הסוס, גם בסקרי דעת הקהל וגם על פי המשוב שהיא מקבלת מהסקטור העסקי על ניהול ענייני המדינה".
המשפט המתנהל נגד מפלגת השלטון נובעת מתיקון לחוק שהתקבל בשנה האחרונה בפרלמנט הטורקי ביוזמת הממשלה, המבטל את האיסור על עטיית רעלות באוניברסיטאות הממלכתיות. "ההחלטה נתפסה בעיני האליטה החילונית – ובכלל זה גם בעיני בית המשפט העליון – כמנוגדת לחוקת היסוד של טורקיה", טוען ליאל. בחודש שעבר החליט בית המשפט לבטל את התיקון, והשיב את האיסור על קנו, בטענה שמדובר בהפרה של עקרון החילוניות המקודש.
הפגנה נגד ביטול האיסור על עטיית רעלות, החורף (צילום ארכיון: AFP)
"הקרב על הרעלות בקמפוסים נתפס בעיני הציבור החילוני כקרב על המעוז האחרון", הוא מבאר. "הציבור החילוני במדינה, שאמנם מהווה רק חמישית מהאוכלוסייה אך כולל את האליטה ההיסטורית של הרפובליקה הטורקית – אנשי אקדמיה, אנשי עסקים, הפקידות הבכירה, הצבא והמערכת המשפטית – חי בתחושה ש'סוף העולם' מתקרב ושטורקיה נמצאת כפסע מהחומייניזם. מנגד, הציבור הרחב שתמך בארדואן, רואה איך בית המשפט עומד להפיל את הממשלה שאותה בחרו – בגלל סוגיה אידיאולוגית ובהחלטה מאוד לא דמוקרטית. אחרי הכל, זו החלטה אנכרוניסטית מאוד. אולי היא מתאימה לטורקיה של ימי מייסדה כמאל אטאטורק – אבל היא לא מתאימה לטורקיה של המאה ה-21, שזה יותר מחמישים שנה מתנהלת בצורה דמוקרטית, ומועמדת להצטרפות לאיחוד האירופי", הוא מוסיף.
החלטה מהלב - או החלטה שקולה?
ליאל מתקשה להתנבא כיצד יחליטו השופטים. מצד אחד, הוא אומר, השופטים הם חילונים ברובם, והנושא כאמור בנפשם. מצד שני, האם יצליחו השופטים להתעלם מהביקורת החמורה שהושמעה במערב – ובעיקר באירופה – על האפשרות שבית המשפט יקבל החלטה אנטי-דמוקרטית במובהק ויפסוק נגד מפלגת השלטון? "אני חושב שיש פה רגע של מבחן אדיר. מלבד העובדה שהחלטה נגד מפלגת השלטון עלולה לפגוע קשות בשאיפותיה האירופיות של טורקיה, צריך גם לקחת בחשבון את האפשרות שהדחת ראש ממשלה כל כך פופולרי עלולה לגרום לזעזוע חמור בחברה הטורקית, לדרדר אותה לאלימות או להכניס אותה לחוסר יציבות פוליטית".
ואם מדברים על חוסר יציבות פוליטית, הרי שבמקביל להליך המשפטי שהתנהל נגד מפלגת השלטון, נערך בשבועות האחרונים גל מעצרים של מתנגדי משטר, שעל פי החשד זממו לבצע הפיכה נוספת במדינה. "התסכול העמוק של המערכת החילונית, שמרגישה שמדירים אותה מהשלטון, גרם לעמותות חילוניות ליזום פעולות שנועדו לערער את היציבות במדינה, כדי שיוכלו לטעון שארדואן אינו מצליח להשתלט על המדינה ולהביא להחלפתו. בידי החוקרים יש ראיות רבות נגד העצורים, והנושא עדיין נמצא בחקירה. יכול להיות שאילו העמותות האלה היו יודעות שסוגיית חוקיותה של מפלגת השלטון תגיע לבית המשפט, הן לא היו מתכננות את המזימה הזאת, שהיא מעין פרפור גסיסה של הכמאליזם והפונדמנטילזם החילוני", ליאל מסכם.
מפרקים - ומקימים מחדש?
אם יפסוק בית הדין נגד מפלגת השלטון, זו לא תהיה הפעם הראשונה. "המפלגה הדתית כבר פורקה בעבר ארבע פעמים, וכל פעם הוקמה מחדש תחת שם חדש", הוא מזכיר. "ארדואן יוכל לעשות את אותו התרגיל גם עכשיו – אמנם הוא וגול עשויים להישלח הביתה, אבל רובם המכריע של חברי הפרלמנט שלו יישארו בפרלמנט. הוא יישאר עם רוב גדול, יוכל להקים מפלגה חדשה, חברי הפרלמנט שלו יעברו למפלגה החדשה, ואז ניתן יהיה לקיים בחירות חדשות. אבל למרות שהתהליך הזה עבר בהצלחה בעבר, יש פה הימור מאוד מסוכן. יש אפשרות שדווקא הפעם הוא ייכשל, והמדינה תיקלע לחוסר יציבות".
בשבוע שעבר הוגשה לבית הדין חוות דעת שהמליצה שלא לפסוק נגד מפלגת השלטון. היועץ המשפטי שחיבר את הדו"ח טען כי ביטול האיסור על עטיית הרעלות לא היה משום הפרת החוקה – אלא נבע מהרצון להגדיל את החירויות במדינה ונערך במסגרת חופש הביטוי. אבל חוות הדעת אינה מחייבת, ולבית הדין החוקתי יש היסטוריה ארוכה של התעלמות מהמלצות שלא היו מקובלות על שופטיו, וייתכן שאלה כלל אינם מוטרדים מההשלכות של פסיקה שכזו ברמה הארצית והבינלאומית.
"טורקיה טוענת שהיא דמוקרטיה, ובמשטר דמוקרטי הכרעות כאלה צריכות להתקבל בקלפי או בפרלמנט. זו תהיה לדעתי שגיאה גדולה של המערכת המשפטית והחילונית להדיח את ההנהגה באמצעות בית המשפט. מנהיגות מוכשרת וכריזמטית – שגם אהודה מאוד על הציבור הרחב – צומחת במדינה כמו טורקיה אחת לדור. מאז אטאטורק זה קרה רק פעמיים".