מי מפקח על המפקחים?
נכי נפש שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם, נתונים לחסדיהם של אפוטרופסים שמונו כדי לדאוג להם - אך עלולים גם לפגוע בם, ולגזול את כספם. עובדת סוציאלית בהוסטל, ממחישה כיצד יכול האפוטרופוס לפגוע בחסוי, וקוראת להקמת יחידת פיקוח שתדאג לצרכיהם של אלו, שאינם יכולים לדאוג לעצמם
בתחילת שנות השבעים, סיים י' תיכון, ונערך לגיוסו לצה"ל. אוקטובר, 1973, מלחמת יום הכיפורים מצטלבת עם החודש השני שלו בטירונות, והחיילים הצעירים, עדיין לא לוחמים, נקראים לסייע בהעמסת תחמושת וציוד בבסיס צה"ל בסיני. ביום השני להגיעם נקלעים הטירונים להפצצה מצרית. כמה חיילים, ביניהם גם חבריו של י' למחלקה, נפגעים.
י' נשאר שלם בגופו אך אינו כתמול שלשום. מצבו הנפשי מתדרדר. הוא אינו ישן בלילות, כל רעש פתאומי מקפיץ אותו, והוא מתמכר לעישון כבד. זמן קצר אחר כך הוא משוחרר מהצבא. משרד הביטחון מכיר בו כנכה צה"ל, הלום קרב, וקוצב לו קצבה חודשית, לכל ימי חייו, של כ- 6,000 שקל.
לאחר השחרור י' אינו מוצא את דרכו. הוא מתגורר בבית אימו האלמנה, לא מצליח להשתלב בעבודה ואף מסתבך בפלילים. מצבו הנפשי מחמיר ואת זמנו הוא מעביר באשפוזים, חלקם כפויים, הנובעים מהערכה שהוא מסוכן לסביבתו ולעצמו. בעת האשפוז, מצבו מתייצב – כתוצאה מתרופות שניתנו לו – אך זמן קצר אחרי השחרור, מתדרדר שוב, עקב הפסקת נטילת התרופות.
במהלך השנים הזדקנה האם, נחלשה וחלתה, ושהותו של י' בבית הפכה בלתי אפשרית לשניהם. במהלך אחד מאישפוזיו, אירגנה עבורו עובדת סוציאלית, מגורים בהוסטל לפגועי נפש, אליו עבר י' עם שיחרורו. במקביל – כיוון ש י' אינו מסוגל לדאוג לעצמו - פנתה פקידת הסעד בלישכת הרווחה בה הוא מטופל, לבית המשפט כדי שימנה לו אפוטרופוס, שידאג לצרכיו השוטפים, ויבטיח שהכנסתו של י' תספיק לו למחייתו עד יומו האחרון.
לקבלת החלטה על מינוי אפוטרופוס, אמור בית המשפט להיעזר בחוות דעתו של פקיד סעד לסדרי דין,- עובד סוציאלי שעבר הכשרה מיוחדת. על פקיד הסעד מוטלת האחריות לבחון את פרטי החסוי והמבקש להתמנות כאפוטרופוס, ולהמליץ על המינוי לבית המשפט. זאת בכדי לודא שהצורך במינוי האפוטרופוס הוא לטובת החסוי והחברה, וכי צורך זה גובר על זכויות הפרט של החסוי, ומצדיק את שלילתם החלקית. האפוטרופוס הוא הנאמן מטעם החברה, לקבל את ההחלטות הנכונות עבור מי שאינו יכול להחליט. ברוב המקרים נבחר לתפקיד קרוב משפחה.
גיסו של י', ביקש לקבל את התפקיד, ובית המשפט נעתר לפנייתה של פקידת הסעד ומינה אותו לאפוטרופוס. מרגע המינוי הוענק לגיס הכוח להחליט בכל הנוגע לטיפול ברכושו ובכספו של י'; על מה וכמה כסף יוצא, איך יחסך והיכן. י' עבר להתגורר בהוסטל. במקום סופקו לו מגורים, ארוחות, השגחה רפואית ותמיכה פסיכולוגית.
י' אינו משלם עבור המגורים בהוסטל, המזון, התרופות וההשגחה הרפואית. שאר צרכיו, ובהם בגדיו, דמי כיס, סיגריות (י' כרוב פגועי הנפש מעשן כבד) ממומנים מגמלת הנכות שמשולמת לו ממשרד הביטחון. עתה, משמונה לו אפוטרופוס נדרש זה להעמיד לו את סכומי הכסף הנדרשים, כדי לשמר אורח חיים סביר. אך האפוטרופוס שמינה בית המשפט, התחמק בטענות שונות, מלהעביר את הכספים, נמנע מלבקר את י' בנימוק שהוא משוגע ומסוכן, ונראה כי אינו מסוגל להבין שפגוע נפש יכול לנהל חיים כמעט סדירים, כל עוד הוא מאוזן מבחינה תרופתית.
כשהעובדות הסוציאליות מצליחות להגיע להשיגו בטלפון או בפגישה בהוסטל, נוהג הגיס באלימות מילולית, דורש שיכלאו את י' במקום סגור כי הוא "משוגע ומסוכן, שאין סיבה לאפשר לו להלך חפשי כי אין לדעת מה הוא מסוגל לעשות", ולכן אינו מוכן להעביר לו את הכספים הנחוצים.
כעובדת סוציאלית בהוסטל בו מתגורר י', והצוות המקצועי בהוסטל ואני אובדי עצות. ללא סיגריות י' לא שקט. אין כסף לבגדים חדשים, או לדמי כיס. הופעתו של י' מתדרדרת, ומשפיעה על יחס החברה אליו ומגבירה את תסכולו. לאחר התייעצויות עם הצוות בהוסטל, פניתי לפקידת הסעד בבקשה להמליץ על ביטול מינויו של הגיס, והחלפתו באפוטרופוס נייטרלי מטעם המדינה, היא העבירה את הבקשה לבית המשפט.
משנודע הדבר לגיס הוא הגיע להוסטל וללשכת הרווחה, צועק מאיים ודורש שהמדינה תכלא את י' כי זה באחריותה. למרות פניותינו, בית המשפט לא מבטל את המינוי, ואיש אינו יודע מה נעשה בכספיו של י', או מהיכן להשיג את הכסף הדרוש כדי לשמור עליו מהידרדרות סופית, שתביא אותו למוסד סגור בו יאבד הסיכוי להשתקם ולשפר את איכות חייו.
המקרה של י', אינו יחיד. כעובדת סוציאלית בהוסטל, אני עדה לכך שאפוטרופסים רבים אינם ממלאים את תפקידם כהלכה, ומשתמשים בכוח שניתן להם כדי לעשוק את בן חסותם. החוק אמנם מחייב בקרה על תפקודם של אפוטרופסים אך כנראה, מחוסר אמצעים, הדבר לא נעשה.
תפקיד הפיקוח הוא לוודא שהאפוטרופוס דואג למיצוי זכויותיו של החסוי ואינו מנצל אותו. כיום, במבט מהשטח, אין פיקוח מספק על פעילותם של אפוטרופוסים, הן בתחום הכספי והן בטיפול הפיזי השוטף. בשל פגיעותם של החסויים, ומכיוון שרובם אינם מסוגלים לבטא את רגשותיהם ורצונותיהם, יש לפיקוח חשיבות רבה.
מתפקידו של משרד המשפטים להקים יחידה או גוף מיוחד שיפקח על אותם אפוטרופוסים, ידאג שרישומם יהיה מסודר ויביא למודעותם של אלו המתמנים כאפוטרופוסים את סל השרותים שיש לספק לחסוי.
דפנה בירגר היא עובדת סוציאלית וסטודנטית לתואר שני בעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב.
גולשים המעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם, מוזמנים לשלוח לדוא"ל hevra@y-i.co.il ולציין בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
לקריאות נוספות לסדר:
"מזל טוב- חג חדש וחגיגה של רב תרבותיות"
"מציאות יומיומית של תקיפה מינית"
"זהירות, אלימות גזענית מחלחלת"
לפנייה לכתב/ת 
