האם הטביעות קשורות ל"בין המצרים"?
חמישה בני אדם טבעו למוות בחופי ישראל בסוף השבוע האחרון. יש מי שתולה את רצף האסונות בימי "בין המצרים", שעל פי היהדות מועדים לפורענות - ולכן נהוג שלא לרחוץ בהם בים. כתב ynet יצא לבדוק מה אומרים על זה האנשים מתחת לשמשיות?
בין המצרים (מתוך אנציקלופדיית ynet)
בין המצרים, מושג ביהדות, כינוי לשלושת השבועות (21 ימים) שבין י"ז בתמוז לתשעה באב. מקור המושג "בין המצרים" בפסוק המופיע במגילת איכה: "כל רודפיה השיגוה בין המצרים" (פרק א פסוק ג). פסוק זה מתייחס לצרות ולפורענויות שבאו על ישראל בתקופה זו - חורבן בית המקדש הראשון וחורבן הבית השני.
על-פי היהדות האורתודוכסית, בימים אלו נוהגים מנהגי אבלות ההולכים ומחמירים ככל שמתקרב מועד תשעה באב. ואלה הם שלבי האבלות:
מי"ז בתמוז עד ראש חודש אב: אין מסתפרים ואין מתגלחים, אין להנות מבילוי ומבידור, ואין להתחתן עד שעות אחר-הצהרים של י' באב, שאז נסתיימה שריפת בית המקדש.
מראש חודש אב עד למחרת תשעה באב: אלה תשעת הימים שבהם, נוסף על האיסורים הקודמים, אין לאכול בהם בשר או
לשתות יין - זכר לחורבן בית המקדש שלא נתאפשרה בו יותר הקרבת הקורבנות (איסור בשר) ובטל ניסוך היין על המזבח (איסור יין). יש מקומות שבהם נהגו לבטל את השחיטה מראש חודש אב עד התענית, ויש מבני אשכנז הנוהגים שלא להתרחץ מראש חודש, אלא לכבוד שבת.
השבוע שבו חל תשעה באב: מוסיפים בו איסור של רחיצה לשם תענוג, ובקהילות ספרד נוהגים שלא לכבס. שבוע זה מתחיל בשבת ב"שבת חזון", ובמהלכו נוהגים שלא להיכנס לדירה חדשה או לרכוש בגדים חדשים, כי אי אפשר לברך ברכת "שהחיינו והגיענו לזמן הזה".