ראשי האוניברסיטאות: מערכת הביטחון מתערבת

ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) שיגר מכתב חריף לשר אהוד ברק, ובו דורשים ראשי המוסדות, רקטורים ודיקאנים להפסיק את התערבותה של מערכת הביטחון בשאלה, מי יבוא בשערי המוסדות האקדמיים. במכתב שהגיע לידי ynet נכתב כי מדובר ב"התערבות בוטה ומזיקה של גורמים צבאיים בשיקולים אקדמיים טהורים". הרקע: פסילת סטודנטים - בהוראת מערכת הביטחון - מלימודי מקצועות שונים, או מלימודים בכלל.  

"מאז הקמתה שמרה מדינת ישראל בקפדנות על מסורת של חופש אקדמי שאפשרה למערכת להשכלה גבוהה לשמור על חופש מחקר ומחשבה. חופש זה כולל גם עצמאות בהתנהלותם הפנימית של המוסדות להשכלה גבוהה ובכלל זה בניהול תהליכי הקבלה ללימודים, קביעת תוכניות הלימוד וכדומה.

"אנו מצפים ממערכת הביטחון לשמור על מסורת זו ולעסוק רק במה שבתחום סמכותה - בדיקות ביטחוניות בלבד. האוניברסיטאות בישראל פותחות את שעריהן בפני כל שעומד/ת בקריטריונים האקדמאיים הנדרשים ללימודים הגבוהים בלא הבדל של מין, דת, גזע, או לאום", כתבו ראשי האקדמיה לשר הביטחון.

• לעיון במכתב ראשי האוניברסיטאות
  

בתוך כך, פנו היום (ג') חמישה פרופסורים ישראלים לבג"ץ בבקשה להצטרף לעתירה נגד ההגבלות שהוטלו על כניסתם של סטודנטים פלסטינים לישראל. העתירה הוגשה על ידי עמותת "גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע" נגד קריטריונים מפלים ומגבילים, שהופכים את הצבא לגורם המכריע בנושא קבלתם של פלסטינים לאוניברסיטאות בארץ.

בין היתר נכתב בעתירה כי מערכת הביטחון מאלצת ראשי חוגים לנמק ולשכנע גורמים צבאיים בשיקולי הקבלה האקדמיים של הפלסטינים. "במידה ותנאי הסף הללו יוותרו על כנם, הדבר יסייע למצדדים בחרם אקדמי על ישראל", נכתב בעתירה.

עמותת "גישה" עתרה באוקטובר 2006 בשמה של סאוסן סלמה, תושבת הגדה המערבית, שהתקבלה ללימודי דוקטורט באוניברסיטה העברית, אך הצבא אסר עליה להיכנס לישראל. בהנחיית בג"ץ, ביטל משרד הביטחון את האיסור על כניסת סטודנטים פלסטינים לישראל, אולם קבע תנאי סף מגבילים ביותר לכניסתם.

סאוסן סלאמה. לא הורשתה להיכנס לישראל (צילום: AFP) 

הוראה נוספת של בג"ץ הביאה לניסוח מחודש של הקריטריונים החדשים, אולם מערכת הביטחון סירבה לשנות את מהות התנאים ואף הקשיח אותם. כך למשל, קבעה מערכת הביטחון כי לא תישקל מועמדות למקצועות ש"יש בהם פוטנציאל לשימוש לרעה נגד מדינת ישראל" ונקבעה מכסה של 70 סטודנטים פלסטינים בלבד, שיוכלו ללמוד באוניברסיטאות בארץ. בנוסף, נדרשו המוסדות האקדמיים לפנות למערכת הביטחון במכתב שיפרט את הטעמים בגינם ביקשו לקבל סטודנט מסוים.

עמדתם המוצהרת של ראשי אוניברסיטאות, האקדמיה הישראלית למדעים, שרת החינוך ויו"ר ועדת החינוך של הכנסת, היא כי יש לאפשר כניסה לישראל של כל סטודנט פלסטיני שהתקבל ללימודים, בהתאם שיקולים אקדמיים טהורים ובכפוף לבדיקה ביטחונית פרטנית.

"העם היהודי סבל שנים ארוכות מהגבלת החופש האקדמי כלפי יהודים באירופה, שהתבטא במושג הידוע לשמצה נומרוס קלאוזוס", כתב פרופסור צבי מזא"ה מאוניברסיטת תל-אביב בבקשת ההצטרפות לעתירה. ראש המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית, פרופ' אהוד דה-שליט, כתב: "מובן כי זכותה של המדינה למנוע כניסתו של כל אדם, פלסטיני או אחר, המהווה סכנה.

 אך הדבר אינו מקנה לה את הזכות להתערב בשיקולי האוניברסיטה ביחס לקבלת תלמידים. מרגע שתלמיד התקבל ללימודים, דינו - בכל הנוגע לשיקולים אקדמיים - כדין כל תלמיד אחר, בין אם הוא מגיע מסין, מצרפת או מהגדה המערבית".

חבר החוג לספרות כללית באוניברסיטה העברית, פרופסור משה רון, כתב: "במסגרת פעילותי האקדמית נפגשתי כמה פעמים עם אינטלקטואלים וסטודנטים פלסטינים מהשטחים, והאינטראקציה איתם הייתה מפרה וחשובה. אין לי ספק, כי קליטת תלמידים פלסטינים מהשטחים חיונית ותעשיר את השיח האקדמי בתחומי המשפט ובתחומי מדעי הרוח בכלל".