החידונאי

הפעם בספר החודש, פרויקט הספרים של ynet וסטימצקי, השחקנית אסתי זקהיים ממליצה על "מבעד למסגרת" של דרור כהן - מערבולת סוחפת של מילים, צלילים וצבעים

אסתי זקהייםפורסם: 03.08.08 , 16:05

"מבעד למסגרת", ספרו של דרור כהן, הוא ספר מיוחד ושונה. בראש ובראשונה הוא כתוב באופן ייחודי ויוצא דופן: אנליטי, קולח ומדויק מחד, רגשי וסוער וסוחף מאידך. כל קורא יוכל לחוש את הכאב בתוך ראיה צינית הומוריסטית מרירה ואוהבת בו זמנית.

כתיבתו של דרור כהן נשענת על עולם ידע רחב, כמעט אנציקלופדי, סוג של איש

ראיון

נשק של מילים

תמי זר

הוא יודע שצורת הכתיבה שלו תקשה עליכם, אבל דרור כהן, שכתב את "מבעד למסגרת", ינסה לספר לכם על מקורות ההשראה של איש שחציו סופר וחציו בעלים של חברת נשק

נשק של מילים

אשכולות מודרני. שלושה סיפורים יש ב"מבעד למסגרת" ושלושה עולמות – האמנות, המתמטיקה והפסיכולוגיה – והחידות בסיפורים גורמות, לקורא אותן, מין הנאה השמורה בעיקר למי שחובב משחקים וחידונים ותשבצים, הנאת הסיפוק בפתירתן.

הנובלה הראשונה מתארת את עולמו של צייר רדוף על ידי דמויות מעברו. לדמויות בציוריו דעות ורעיונות משל עצמן, חיים משל עצמן והן אף יוצאות לטיולים מחוץ למסגרת.

בסיפור השני חוקר מפקח משטרה שריפה ששמה קץ לחייו של פרופסור למתמטיקה. שלב אחרי שלב נחשפים מערכות היחסים בין שלוש דמויות ששלטו בחייו של הפרופסור והן אף משתלטות על חיי החוקר.

בסיפור השלישי מתאספת קבוצת אנשים בקרחת יער למשחק אכזרי שלכאורה אין לו תכלית. כל משתתף חד לחבריו חידה. רק תשובה נכונה תשאיר את המשיב בתוך המעגל.

עלילות מנותצות

בכל אותם סיפורים כהן מכניס את עלילות הסיפורים לתבניות מתמטיות ובו זמנית

פרק מספר

מבעד למסגרת

דרור כהן

צדוק יחזקאל מדמיין את דיוקנו של יצחק רבין מתחיל לדבר. שני פרקים מספרו של דרור כהן "מבעד למסגרת", שנבחר כ"ספר החודש" של ynet וסטימצקי, שיסבירו לכם את הנסיבות לשגעון

מבעד למסגרת

שובר אותן ומחברן מחדש. נדמה שכך עובד הראש שלו וכך הוא חוקר את העולם. הפרטים והעובדות מתגלים באמצעות משחקי אור וצל, חשיפה והסתרה, צבע וצורה, ומציירים תמונה בניסיון למצוא ולהבין את המהות. הספר עמוס ברעיונות מבריקים, מצחיקים, חכמים, ומרגשים ביצירתיות שלהם.

אין הרבה ספרים שאני קוראת ואומרת לעצמי "אני חייבת לזכור את הדימוי הזה, את הרגע הזה, את הצבע הזה". החוויה של קריאת הספר היא צלילה לתוך מערבולת סוחפת, סופה של מילים, צלילים וצבעים.

הספר כולו עוסק "בחוסר התוחלת של מעשה הפירוש", כך אני מצטטת מתוך אחד הסיפורים. כל עולמות הידע של הסופר, נקשרים לנפש האדם ולחקירתה: הזיכרון, החוסר, ההיעדר, החור השחור, הכמיהה וחיפוש המשמעות. הן באמצעות תיאורים מעולם האמנות: הצבע, הבד, המסגרת ומחוץ למסגרת והן על ידי צפנים, רמזים, קודים ומספרים ראשונים - בעזרת אמיתות נאצלות מעולם המתמטיקה, בודהיזם, אמנות וספרות.

המשמעות בספר של כהן נובטת מתוך החמלה של דרור כהן, והבנתו את נפשו, גופו ומחשבותיו של האדם. אני יכולה לחוש את געגועיו למה שהיה ולמה שמעולם לא היה, בדיוק כמו שצדוק יחזקאלי, גיבור הנובלה הראשונה אומר: "כדי להבין משהו בחיים המזורגגים האלה צריך להבין את הכאב".

או כמו שנכתב בספר: "הכאב אינו הסיבה לציור, אבל הציור אולי מעביר את הכאב" ואנחנו הקוראים מופתעים ומתענגים מהדיוקנאות המצוירות שפותחות פיהם ומדברות, מדמויות מצוירות שיוצאות מן המסגרת לחיים בחוץ, מציורים שהולכים ודוהים ככל שדוהה נפשו של הצייר, ומתמסרים ליד הבוטחת שמובילה אותנו בתנופה בין מציאות לחלום. בין אבסורד לפיוט.