הרב רבינוביץ': נשים בהריון ומניקות - אל תצומו

הרב יובל שרלו פסק כי נשים מעוברות ומניקות אינן פטורות בהכרח מצום תשעה באב, אלא שיש לבחון כל מקרה לגופו. אבל כידוע, עולם ההלכה רווי בפסקים ודעות שונות, ונשים שנושאות עובר ברחמן או מזינות את תינוקן הרך מגופן יכולות, אם ירצו, לסמוך על פסיקה שונה שהתפרסה כעת בספר "שיח נחום", המבוסס על שאלות שהוגשו לפתחו של ראש ישיבת מעלה אדומים, הרב נחום אליעזר רבינוביץ', ותשובות שנתן להם.

הספר החדש, בעריכתו של אליעזר רייף, כולל 117 תשובות, המתפרסות על פני 417 עמודים. מלבד תשובות שהן קצרות במיוחד, לכל תשובה מופיע גם סיכום תמציתי. הרב רבינוביץ' נחשב לפוסק עצמאי למדי, לעתים נועז ומקל.

לנשים הרות ומניקות כותב הרב כי באין הוראה מפורשת מרופא מאחר שהוכח שהתייבשות עלולה לגרום להתכווצויות הרחם, החל מתחילת החודש החמישי של ההריון ואילך - יש לחוש לכך ולאפשר אכילה ושתייה, וזה כולל גם אשה בחודש

התשיעי שכן כל עוד לא התפתחה לידה טבעית הרי שלא הגיע מועדה. למניקות פוסק הרב כי משום צער התינוק - אין להן לצום בתשעה באב. 

פסיקתו של הרב רבינוביץ' מתייחסת לתשעה באב, שלפי רוב הפוסקים הקודמים הוא "דרבנן" ובמקרה כזה לא מחמירים על מי שחולה (נשים מעוברות ומניקות - דינן כחולה שאין סכנה לחייו). בספר ישנה גם התייחסות ארוכה לדיני מעוברות ומניקות ביום הכיפורים.   

ב"שיח נחום" עולה מגוון רב של נושאים, הנוגעים בשלל תחומי החיים - החל מסוגיות בתוך המשפחה וכלה ביחסי דת ומדינה, הלכה ומדע.  

מה עם כרטיס אדי?

אחת השאלות שהופנו לרב עוסקת בהשתלת איברים והאם מותר לחתום על כרטיס "אדי". הרב רבינוביץ' קובע כי אם החותם מסמן את הסעיף "בתנאי שאיש דת לפי בחירת המשפחה יאשר את התרומה לאחר מותי" - הרי שהדבר ראוי. הרב מציין שאף הוא עצמו חתום על הכרטיס, (ובעניין זה אין הוא שונה מהרב שרלו).

• לחתימה על הכרטיס - לחצו כאן
  

במקום אחר נדרש הרב לסוגיית עלוני בתי הכנסת. אחד מעורכי העלונים פנה לרב וטען בפניו כי מאחר שהחלוקה נעשית בבתי הכנסת, הם נתפסים בעיני הבריות כ"דברי תורה" ומתייחסים אליהם ככתבי הקודש הטעונים גניזה. אלא שמצב זה יוצר מדי שבוע שקים על גבי שקים לגניזה - משימה יקרה ביותר וכמעט בלתי אפשרית. לדברי השואל, הנושא הוא מצוקה של ממש לגבאים.

הרב רבינוביץ' מרגיע ומשיב כי אין הם טעונים גניזה: "אפשר להניח עלוני-שבת במכלי מיחזור נייר, ואפילו במכל האשפה כל עוד שהעלונים מחופים".

שאלה נוספת שהועלתה בפני הרב היא האם מותר להזמין אדם לסעודת ליל שבת, מתוך ידיעה שיבוא תוך כדי חילול שבת, או לפחות יחלל שבת מיד אחריה, כשייסע לביתו. "כאשר מזמינים אדם לסעודת שבת, ואי אפשר לו לחזור הביתה בלי חילול שבת, יש לתת לו אפשרות ללון במקום. כלומר, יש להזמין אותו לא רק לסעודת ליל שבת אלא צריך להזמין אותו לכל השבת, ולבקש ממנו להגיע מבעוד יום", משיב הרב. "אם אחר-כך יתברר שהוא עוזב תיכף אחרי סעודת ליל שבת, אין מה לעשות. אבל ודאי לכתחילה צריך לדאוג לכך שלא יוכרח לחלל שבת".

לגלות או לא לגלות?

סוגיה מעניינת במיוחד הופנתה לרב מאת פסיכולוג דתי, שסיפר על מטופלת שהעידה כי בתקופה האחרונה החלה "להתרחק מהדת", וכתוצאה מכך פסקה לטבול במקווה, וכן הפסיקה להקפיד על הפרדה בין בשר וחלב - וכל זאת שלא בידיעת בעלה. השאלה שהועלתה היתה האם במקרה כזה יש אחריות או חובה על המטפל/ת להודיע לבעל על מעשי אשתו ו"להצילו" מעבירות, למרות מחיובותו המקצועית?

לאחר דיון פוסק הרב כי אין לגלות לבעל, וכותב: "אם הפסיכולוג משער שגם לאורך זמן אין הוא מסוגל להצליח באמצעות הטיפול להביא לידי כך שהאשה עצמה תכיר בטעותה ותפסיק להכשיל את בעלה, יש מקום להסיק מכך שאין הטיפול הנוכחי

מסוגל להועיל לה וראוי להפסיקו (בעיקר אם הדבר מאוד מפריע למטפל וממילא גם לקשר הטיפולי), ובמידת הצורך להפנותה למטפל אחר". עם זאת הוא קובע כי יש לשקול כל מקרה לגופו, לפי הנסיבות המיוחדות לו.

פסיקות נוספות של הרב בספר קובעות כי בני זוג שאינם מאותה עדה אינם חייבים לאמץ את מנהגי הבעל, אלא יכולים לגבש יחד את מנהגי הבית ("וכל מנהגי ישראל מכל העדות – יש להם על מה שיסמוכו"). בתשובה אחרת הוא נדרש לנושא "ועצות ההלכה" לענייני נידה ומשבח את היוזמה: "שבח גדול הוא לרבנים שיצרו מסגרת לימודית ליועצות הלכה, והדריכו אותן בהלכות השכיחות, וגם לימדו אותן להכיר דברים הטעונים שאלת חכם, ונתנו להן רשות להורות לחברותיהן, ובדרך זו הצליחו לפתור הרבה בעיות".

• "שיח נחום". הרב נחום אליעזר רבינוביץ' (בעריכת אליעזר רייף). הוצאת מעליות. 417 עמודים.