ברוך הברוכיאן: סיפורו של גיבור הניצחון על קראקוב
לחבריו הוא לא סיפר שהוא אחיינו של מלמיליאן ("לא הבנו למה הוא נלחם על החולצה מס' 8") וכבר שנה וחצי שהוא לא מתראיין. ובכלל, לא בטוח שגיבור הניצחון על ויסלה ייצא אי פעם לאירופה, גם אם יככב מול ברצלונה
"אני שמח ששחקן מקומי כבש את השערים", אמר הבעלים של בית"ר ירושלים, ארקדי גאידמק, ורק ביטא עוד יותר את תחושת שביעות הרצון והסיפוק מיכולתו ודרך התנהלותו של הקשר אבירם ברוכיאן, האיש שהעניק למעשה את הניצחון 1:2 לאלופה על ויסלה קראקוב עם הצמד שכבש. אגב, השם הוא ברוך-יאן כפי שבוודאי הספקתם לקרוא על החולצה שלו ביום רביעי באנגלית (Baruchyan).
כבר חמש שנים מדברים בירושלים על ברוכיאן כעל הדבר הבא בכדורגל הירושלמי והישראלי. הכל הכירו ביכולתו של אחיינו של אורי מלמיליאן, מגדולי השחקנים בהסטוריה של האלופה. אלא שלברוכיאן היו בהתחלה קשיים לפרוץ ולהוכיח את יכולתו. הוא נאבק תקופה לא קצרה על מקום בהרכב והשיא השלילי מבחינתו היה ההדרדרות הגדולה עם מעורבותו בפרשת משחקי הקלפים בנבחרת הצעירה.
מעכשיו אימרו ברוך-יאן. אבירם חוגג את השיוויון בטדי (צילום: דודי ועקנין)
מאז אותו ראיון מביך שהעניק לאחר התפוצצות הפרשה לפני כשנה וחצי גזר על עצמו הקשר בן ה-23 שתיקה. בניגוד ליתר שחקני בית"ר, הוא לא התראיין ולו פעם אחת מאז ואפילו נמנע מלהעניק תגובות קצרות ולקוניות לתקשורת אחרי משחקים. גם אחרי משחקים נפלאים בעונה שעברה בהם הביסה בית"ר את יריבותיה והוא היה השחקן הבולט בשדה.
"הוא לא סיפר לנו אף פעם שהוא אחיינו של מלמיליאן"
אחד השחקנים ששיחקו עם ברוכיאן בקבוצת הנוער לפני כמה שנים העיד: "כל הכבוד לו שהוא החליט לשתוק, רק בזכות זה הוא משחק כל כך טוב עכשיו. הוא בן אדם צנוע שאף פעם לא סיפר לנו שהוא אחיינו של אורי מלמיליאן. רק אחרי הרבה שנים גילינו את זה. פעם הגענו לאימון בתחילת העונה ואבירם נאבק על החולצה מספר 8. הוא ממש לא ויתר בנושא הזה ואי אפשר היה לדבר איתו. לא הבנו למה, רק אחרי הרבה שנים התברר לנו".
נאבק על החולצה מספר 8. אבירם והדוד אורי (צילום: ראובן שוורץ)
ברוכיאן גדל בשכונת ממילא, בה גדל גם דודו המפורסם, אותה שכונה שלפני מלחמת ששת הימים שכנה על הגבול הירדני וסבלה מהפגזות והפכה בשנים האחרונות לאחד האזורים היוקרתיים ביותר במדינה, עם בתי מלון ודירות יקרות. אביו יהודה ברוכיאן שימש בעבר כמנהל בית"ר ירושלים והחלום הכי גדול של הילד הצנוע היה לקנות לאמו יום אחד מכונית.
השתיקה, מסתבר, השתלמה לו. מאז שהחליט להתרכז בכדורגל היכולת של ברוכיאן בקו עליה. בעונה שעברה הוא כבר היה אחד מהשחקנים המרכזים במערך של יצחק שום שהביא לבית"ר ירושלים אליפות שניה ברציפות. יכולתו לא רק שלא נעלמה מעינהם של שום ודרור קשטן, גם מעבר לים שמו לב לכישרון.
הפך ליקיר העיר. ברוכיאן חוגג עם הקהל בטדי (צילום: דודי ועקנין)
ויתר על ההצעות מאירופה
פסטיבל שלם התנהל בקיץ האחרון סביב חזרתו של ברק יצחקי לבית"ר, וגם סביב ההתלבטות הגדולה של עמית בן שושן אם לעזוב לבירסחוט הבלגית לפני שהחליט להישאר, אבל לא יותר מדי נכתב אודות הימנעותו של ברוכיאן ממעבר לקבוצות טובות יותר מבית"ר שהיו מוכנות לשלם לו סכומים גבוהים יותר. קבוצות גדולות מספרד ומבלגיה התעניינו בו. סוכנו רונן קצב: "ברוכיאן רצה להישאר בבית"ר והחלטנו שזה מה שעדיף לו בשלב זה".ברוכיאן, יש לציין, הינו טיפוס ביתי שקשור מאוד למשפחה ולסביבתו הקרובה. כמו דודו המפורסם, שנמנע בשעתו מלצאת לשחק באירופה למרות שיכול היה לנוכח היכולת הנפלאה שהפגין, גם ברוכיאן מעדיף להישאר בבית החם. במקביל בבית"ר חששו מלאבד עוד אחד מהנכסים החשובים שלהם ומיהרו להחתים אותו על חוזה לארבע שנים בו יקבל כ-300 אלף יורו.
גם קשטן שם אליו לב. ברוכיאן במדי הנבחרת (צילום: אלי אלגרט)
"הגדולה שלו היא ההשקעה והעבודה הקשה שהוא משקיע והיחס שלו למועדון", מרוצים בירושלים. "הוא רצה לתת למועדון שהוא גדל בו כי הוא איש עם מחוייבות. קשה לשחקני בית לבוא מהר לידי ביטוי בבית"ר, כי מביאים הרבה שחקנים מבחוץ ותמיד מעדיפים אותם, אבל הוא קנה את המקום שלו בגדול. עכשיו גם הוא נהנה מהמועדון וגם המועדון נהנה ממנו. הוא מחזיר לקבוצה בגדול".
ההברקות שהצילו את בית"ר
והצעד אכן נראה עד עכשיו כמושלם עבור כל הצדדים. ברוכיאן הציל למעשה את בית"ר עם שתי ההברקות שלו, כולל כיבוש שער בבעיטה ברגל שמאל מחוץ לרחבה, הרגל החלשה שלו. הברקות של שחקן צעיר, אך מנוסה שעשה זאת ברגעים החשובים באמת במשחק שקובע לבית"ר עונה שלמה. שום יודע כעת שיש לו על מי לסמוך לקראת הגומלין.
שיתוף פעולה מרשים במשחק הראשון. אבראו (צילום: דודי ועקנין)
אחד הויכוחים הגדולים בנוגע לברוכיאן הוא סביב יכולתו להפוך למנהיג ולסחוב את בית"ר על כתפיו. ההשוואות לאורי מלמיליאן בלתי נמנעות ולא אחת עושות לו עוול, מכיוון שבניגוד לאורי שהיה טוב בשתי דרגות מיתר שחקני בית"ר דאז ולא נאלץ לסחוב את הקבוצה בזירה האירופית (ישראל היתה מבודדת באותה תקופה והקבוצות שיחקו אך ורק בליגה נטולת זרים), ברוכיאן הוא אחד מצוות שחקנים מצויין שרובם ככולם בעל יכולת גבוהה כמוהו.
וכך אכן מתבטאים הדברים במשחק של ברוכיאן. הוא לא מחפש להיות המנהיג ולא מנסה לגנוב לאף אחד את ההצגה. הוא שחקן צוות, כזה שמשתלב מצויין במערך של מאמן. בצורה כזו הוא מסוגל להביא לידי ביטוי את יכולתו הכי טוב שאפשר והדברים נראו היטב במשחק נגד קראקוב.
הפך למניה בטוחה בהרכב של שום. ברוכיאן (צילום: גיל נחושתן)
לא זו בלבד שכבש צמד, הוא הפעיל מצויין את חבריו. מי שראה את בית"ר מול קראקוב בפעם הראשונה בחייו לא האמין שברוכיאן וסבסטיאן אבראו משחקים ביחד בקושי שבועיים. שיתוף הפעולה בינהם הזכיר שחקנים שגדלו ביחד בנוער.
"מנהיג? אולי עם הזמן"
הבישול של ברוכיאן בשער הפסול של אבראו במחצית הראשונה (אולי בגלל פירגון יתר של הירושלמי) והמסירות הכפולות שהחליפו השניים בשער השני הותירו את הפולנים אובדי עצות. בנוגע לעניין המנהיגות אומרים בבית"ר: "אי אפשר לדרוש משחקן שיהפוך תוך יום למנהיג. זה דבר שמגיע עם הזמן ועם היכולת הטובה ששחקן מפגין הוא הופך לאט לאט למנהיג. זה גם מה שיכול לקרות בעתיד עם אבירם".
אחראי על ההצלחה של ברוכיאן? יצחק שום (צילום: דודי ועקנין)
מהבחינה החברתית טוענים כי מדובר בבחור חיובי ומקובל מאוד במועדון. הצניעות שלו מתבטאת בכך שהוא מגיע לכל מקום שמבקשים ממנו, אם מדובר בביקור
ילדים בבתי חולים ילדים, בר מצווה או סתם ימי הולדת שהוזמן אליהם. "לכל מקום הוא מגיע, גם אם זה מחוץ לירושלים. יש שחקנים שלא תמיד עושים את זה".
הדרך למעלה לא היתה קלה עבור ברוכיאן, שכבר בגיל 17 סומן כיורש של דודו ובהתחלה התקשה לקחת על עצמו את המושכות. כיום הוא נחשב לשחקן היחיד שעשה התקדמות של ממש בשנים האחרונות בבית"ר, גם מבחינה סטטיסטית. אם הקבוצה תצליח לשרוד את הגומלין מול קראקוב היא תפגוש את ברצלונה ואז השמיים הם הגבול עבור הקשר הצנום. הופעה דומה לזו שברוכיאן העניק לנו ביום רביעי הרי יכולה לסדר לו חוזה עתק בחו"ל, אבל גם אם זה יקרה - אל תבנו על זה שהוא יעזוב.
לפנייה לכתב/ת 
