החטוף: "כשאמרתי לא יכול עוד - השוטרים באו"

"חשבתי רק על המשפחה. אני אדם מאמין והאמנתי שאלוהים איתי" - כך סיפר היום (א') מאור בן-שושן, בן 29, ממיטתו בבית החולים סורוקה בבאר-שבע, שם הוא מחלים מהדקירות ומהטראומה שעבר. בן-שושן נמצא אתמול דקור ומיובש ביער להב, כ-24 שעות לאחר שנחטף על ידי שלושה בני אדם, בהם אחד ממכריו.

על "החוויה" הלא נעימה, שהתחילה בהזמנה תמימה ונגמרה כמעט במותו, הוא סיפר: "בחצות קיבלתי הודעת SMS מבחור שעזרתי לו בעבר (שניר פרץ, תושב ב"ש בן 20, שנעצר אתמול - י.א). הוא עבד אצלי בחנות והתקשר אליי כדי לבקש שאבוא אליו, כי הוא נמצא במצוקה. הגעתי מיד".

כשהגיע לאופקים נכנס פרץ לרכבו. "ישבנו ברכב שלי בחנייה קרובה לביתו והוא התחיל לספר שיש לו בעיות כספיות כאלה ואחרות. בזמן שהוא מדבר הגיעו שני רעולי פנים, הוציאו אותי מהאוטו, חבטו בי, כפתו אותי, כיסו לי את הראש והכניסו אותי לתא המטען של המכונית". מאוחר יותר התברר כי אחד משני החשודים במעשה הוא נתנאל דרעי, תושב אופקים בן 18. 

כשהוא בתא המטען, בן-שושן עדיין לא תיאר מה פרץ וחבריו מתכננים. "לא ידעתי לאן אנחנו נוסעים ואז המכונית עצרה. הורידו אותי במקום שאחר כך הבנתי שהוא יער להב, שם הם קשרו אותי לעץ. לאורך כל הדרך ביקשו ממני כסף, אך היו לי רק 100 שקל בכיס".

רכבו השרוף של בן-שושן (צילום ארכיון: אמיר כהן)

"לאחר שזהיתי את המכר - דקרו אותי"

לדבריו של מאור, בשלב מסוים הוא הבין כי גם שניר פרץ מעורב באירוע: "בהתחלה כשכיסו לי את הראש, הם עשו כאילו הם מרביצים גם לו. כשהגענו ליער אמרתי לו: 'אתה מזלזל באינטיליגנציה שלי' ואז כשפרץ הבין שאני יודע שגם הוא מעורב, מישהו מהם דקר אותי". מאור סיפר כי לאחר הדקירות, הוא החליט להתחזות למת. הוא פרפר במקום ואז עצר את נשימתו. "שיחקתי אותה מת ואחרי דקה שלא נשמתי, שמעתי אותם אומרים 'יאללה הוא מת, בוא נלך'".

אך ההישרדות האמיתית של בן-שושן החלה רק כאשר הסתלקו תוקפיו מהמקום. במשך 24 שעות הוא שכב בקרחת יער ללא מים, כשהוא מדמם והכרתו מעורפלת.

"חשבתי רק על המשפחה. אני אדם מאמין והאמנתי שאלוהים איתי. הצלחתי לשחרר את עצמי מהעץ וניסיתי להגיע לשביל או כביש, אך כל פעם שניסיתי לעמוד נפלתי. התחלתי להזות דברים כתוצאה מההתייבשות וכשאמרתי לאלוהים 'אני לא יכול יותר', הגיעו השוטרים.

"נופפתי להם בידי כדי שיבחינו בי. הבנתי שהם בהלם כי הם ציפו לראות גופה. היה לי מאוד קר והם כיסו אותי. הדבר הראשון שביקשתי זה לדבר עם אחותי ולהגיד לה שאני חי", סיפר בן-שושן. תודה לשוטרים שפעלו במהירות ומצאו אותי. בזכותם אני חי ומרגיש טוב. לאלו שניסו לרצוח אותי, אני רק אומר שחבל, כי אם הייתם מבקשים - הייתי נותן את הכסף. אני אדם שאוהב לעזור לזולת".