ההרוגים בתאונה: קשישים שנסעו לעבוד בניקיון
בוריס ארנופולין (69) ופיודור ריכטיכוב (74) מנצרת עילית נהרגו בדרכם לאריאל בתאונה הקשה בכביש 6. המשפחות מתאבלות, אלמנתו של פיודור מספרת: "ביקשתי ממנו שלא ילך לעבוד, הוא הבטיח שעוד 10 ימים יפסיק ויישאר בבית"
בנצרת עילית קיבלו הערב (יום א') בעצב גדול את הידיעה על מותם של בוריס ארנופולין, בן 69, ופיודור ריכטיכוב, בן 74. השניים נסעו בלווית תושבים נוספים מהעיר לעבוד באריאל, ונהרגו בתאונת דרכים קטלנית בכביש 6. בני משפחותיהם מספרים על כל אחד מהם סיפור דומה: אנשים שעלו ארצה לפני שנים מועטות, ולמרות גילם המתקדם עבדו כדי לפרנס את משפחותיהם.
אתמול ציינו בני משפחת ארנופולין את יום השנה ה-16 למותה של בתם מרינה, שנפטרה עוד בחבר העמים מסרטן. הם לא דמיינו שהיום יבכו את מותו של אבי המשפחה. "בוריס היה איש חזק. עלינו ב-2004 מבירוביג'אן, והוא לא יכל להרשות לעצמו שלא לעבוד כדי לעזור לבתו ולנכדים", אמרה בעצב גיסתו, עדה.
תחילה, סיפרו אשתו ונכדו החייל שהם כלל לא יודעים למה קם בוריס מוקדם בבוקר, שכן בכלל לא עבד והם מתקיימים מקצבת זקנה.
בהמשך טענו כי הוא עובד לעתים רחוקות. בבית משפחת ריכטיכוב, שעלתה לארץ בשנת 2000, סיפרה האלמנה כי בעלה עבד במשרה חלקית בניקיון. השניים הועסקו באמצעות חברה קבלנית.
בעיריית נצרת עלית אומרים כי מדובר באסון גדול, והם מלווים את המשפחות מרגע היוודע הבשורה. "בעיר אין בעיה של אבטלה, וגם מבחינתנו מדובר בתעלומה: מה מביא אנשים מבוגרים לנסוע עד אריאל בכדי לעסוק בניקוי רחובות?", אמרו בעירייה.
"בוריס היה חזק, לא חשש מעבודה קשה"
בעירייה מדגישים שעולים המגיעים בגיל מבוגר ארצה מקבלים סל קליטה, קצבה ודמי קיום מהיום הראשון, אשר כוללים גם השתתפות בשכר דירה.
ביום בו איבדו את יקיריהם, בבית המשפחות של השניים לא מתייחסים כעת לעניין, ומבכים על הליכתם. "בוריס היה איש חזק, הוא שירת בחיל הים הרוסי, ומעולם לא פחד מעבודה קשה.
הוא היה צריך להביא כסף הביתה", מספר בכאב חברו זה שנים, מיכאל גרינקוב. שכנתו של ארנופולין, מרי אל-חדד, אינה מפסיקה לבכות מאז שעות הבוקר ואומרת: "הנהג שגרם לתאונה הוא הרוצח".
בבית משפחת ריכטיכוב מצפים הלילה להגעת בתם, אך במקום לחגוג אתה ועם הנכדה - ילכו ללוויה. "פיודור התעורר הבוקר בשלוש, ביקשתי ממנו שלא ילך לעבוד", מספרת האלמנה לובוב. "הייתה לי תחושה לא טובה, והוא הבטיח שבעוד עשרה ימים יסיים לעבוד ויישאר בבית. הוא עבד במשרה חלקית בניקיון, לא פחד מעבודה קשה, ובכל פעם עבד בישוב אחר לפי מה שהקבלן היה לוקח אותו. בנוסף לקצבת הזקנה זה נתן לנו קצת אפשרות לחיות".