ממצאים חדשים בעיר דוד

בחפירות של ד"ר אילת מזר בעיר דוד נחשפה השבוע תגלית חשובה נוספת – טביעת חותמו של "גדליה בן פשחור", שר בירושלים במאה השישית לפנה"ס, ימי הנביא ירמיהו.

טביעת חותם שכזו (אוסטרקה בשפה המקצועית), היא תגלית נדירה ביותר. טביעות החותם שימשו כ"פלומבות" למסמכים. המסמכים כולם נשרפו מזמן, כנראה במהלך הכיבוש והחורבן של ירושלים בידי הבבלים. אך טביעות החותם, העשויות חמר, נצרפו באש וכך נשתמרו.

ואם גילוי טביעת חותם הוא אירוע נדיר, לא כל שכן גילוי טביעת חותם ועליה שם של דמות המוזכרת במקרא.

טביעת החותם שנחשפה השבוע בעיר דוד. הכיתוב הברור בעברית עתיקה מלמד שבעל החותם הוא "גדליהו בן פשחור", ככל הנראה אחד משרי ירושלים אשר בעצתו הושלך הנביא ירמיהו לבור. (צילום: גבי לרון, המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית, באדיבות ד"ר אילת מזר).

"גדליה בן פשחור" מוזכר בספר ירמיהו, פרק לח, פס' 1: "וַיִּשְׁמַע שְׁפַטְיָה בֶן-מַתָּן, וּגְדַלְיָהוּ בֶּן-פַּשְׁחוּר, וְיוּכַל בֶּן-שֶׁלֶמְיָהוּ, וּפַשְׁחוּר בֶּן-מַלְכִּיָּה: אֶת-הַדְּבָרִים--אֲשֶׁר יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר אֶל-כָּל-הָעָם.." המשך הפרק מלמד שגדליה בן פשחור היה אחד משרי ירושלים, ובעצתו ועצת שאר השרים הושלך ירמיהו לבור, לאחר שנטען כלפיו כי "הוּא-מְרַפֵּא אֶת-יְדֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר הַזֹּאת.." (פס' 3).

אף שתגלית שכזו היא נדירה ביותר, זו כבר הפעם השניה שהחפירות של ד"ר מזר בעיר דוד מעלות טביעת חותם ובה מוזכרת דמות מוכרת מהמקרא.

בעונת החפירות של 2005 בעיר-דוד הבחין יואב פרחי, אחד ממנהלי החפירה במשלחת מזר, בטביעת חותם נוספת המבצבצת מתחת לאדמה. ניקוי זהיר שאפשר את קריאתה לימד שטביעות חותם זו היא של "יהוכל בן שלמיהו בן שבי".

אותו יהוכל מוזכר בירמיהו לז 5: " וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אֶת-יְהוּכַל בֶּן-שֶׁלֶמְיָה, וְאֶת-צְפַנְיָהוּ בֶן-מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן, אֶל-יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא.." . הוא גם מוזכר באותו פרק ובאותו פסוק בו מוזכר "גדליה בן פשחור" אך באיות שונה – "יוּכַל בֶּן-שֶׁלֶמְיָהוּ".

טביעת החותם של יהוכל בן-שלמיהו (צילום: גבי לרון, המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית, באדיבות ד"ר אילת מזר)

אם כך יהוכל וגדליה היו שניהם שרים בירושלים, ואכן, טביעות החותם של שניהם נתגלו באותו אזור. נראה כי באזור זה היה ארכיון מסמכים חשוב (ארכיון ממלכת יהודה?), ולדעת מזר במקום זה היה גם ארמונו של דוד המלך.

ממצא זה מעורר מחדש את הדרמה של ימיה הסוערים והאחרונים של ירושלים בתקופת המקרא: הבבלים צרו מסביב, ירמיהו קרא לכניעה, אך בעצת שרי העיר הוא הושלך לבור "וּבַבּוֹר אֵין-מַיִם כִּי אִם-טִיט, וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט" (ירמיהו לח 6). סופו של ירמיהו שניצל והוא הוצא מן הבור, אך לא כך היה גורלה של ירושלים. היא נחרבה ונבזזה על ידי הבבלים, והיהודים כולם (למעט "דלת העם") נשלחו לגלות בבבל. ארכיוני העיר הועלו באש, ורק חלק מטביעות החותם נשתמרו.

החפירות של ד"ר מזר בעיר דוד נערכות במימון עמותת אלע"ד, ובשיתוף עם רשות העתיקות, האוניברסיטה העברית, ומרכז שלם.